בתשובה לLG, 08/02/10 16:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה. הלינק השני (המוקצן) כרגע לא נפתח לי. הלינק הראשון לא נראה בכלל מדבר על *איכות* העבודה. זה שאנשים שמחים לעבוד אם משלמים להם לא נראה לי כקירוב כל כך מטורף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים שמחים לעבוד (רק? גם?) אם משלמים להם? להיפך. אנשים *מסכימים* לעבוד אם משלמים להם. אנשים שמחים לעבוד אם הם משלמים עבור זה. ניסית פעם לסייד גדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לכתוב ''אנשים שעובדים שמחים כשמשלמים להם עבור זה''. לא סיידתי גדר אבל פעם גידרתי את סיד (הבן דוד של). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הבן דוד החנון והמעצבן של). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאין מחלוקת על כך ששכר הוא גורם מרכזי בכל החלטה הקשורה בעבודה. במודלים כלכליים קלאסיים, הוא גם המשתנה היחיד שמופיע במשוואות (אולי מפני שהוא קל יחסית למידול?), והשאלה היא אם באמת נקבל קירוב טוב להתנהגותם של אנשים אמיתיים אם נזניח את כל הגורמים האחרים. בעבר הרחוק - למשל בקרב בעלי המלאכה באנגליה של ימי הביניים - הכבוד המקצועי היה חשוב מהכסף. בעל מלאכה מצטיין ומפורסם לא היה מסכים למכור מתוצרתו ללקוח פחות ערך, אלא תמורת סכום אסטרונומי, מחשש לפגיעה במוניטין שלו. לאחר המהפכה התעשייתית נעלם הקשר הישיר, הבין-אישי, בין היצרן לצרכן כמעט בכל התחומים התעשייתיים. בתחום השירותים, לעומת זאת, נותר גם היום מקום מסוים לגאווה מקצועית (אצל רופאים, עורכי דין, ארכיטקטים וכו') והחלטות אינן מתקבלות אך ורק משיקולים של מיקסום רווח בטווח הקצר (או הארוך), לפחות אצל חלקם. לגבי הלינק השני, הוא מקשר לסיכום קצר על מחקרו של http://en.wikipedia.org/wiki/Gary_Becker, שניסה להסביר תופעות מתחום הסוציולוגיה והמוסר באמצעות מודלים כלכליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניסיוני, בונים מודלים מקורבים על בסיס דברים שיודעים איך למדל ולא על בסיס דברים שלא יודעים למדל. היופי הוא, שגם אם המודל מנבא דברים לא נכונים, לפחות למדת מה לא עובד. מי שעושה מודל כזה לא בהכרח מלמד אותנו שהוא מאמין שהוא תפס את כל מה ש*צריך* היה לתפוס, רק את מה ש*אפשר* היה לתפוס. כשביקשתי הפניה קיוויתי שאקבל ציטוט של "תאורטיקאי שלקפיטליזם" (מה זה? לא יודע, אבל אני מקווה לזהות אחד כשאראה אותו) שאומר משהו כמו-"הפועלים עובדים היטב מפחד הפיטורין בלבד" והכי טוב משהו כמו "תחושת שביעות הרצון מעבודה הנעשית היטב היא פיקציה סוציאליסטית מטופשת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזה יישמע לך מוזר, במיקרו-כלכלה הקלאסית (עד לעשור האחרון, בערך), לא היה מקובל לבדוק פרדיקציות מול מציאות, אלא לשפוט מודלים לפי הסבירות הסובייקטיבית שלהם בעיני כלכלנים. לכן אין לאף אחד (למיטב ידיעתי) הערכה של השגיאה במודלים מהסוג שמופיע בלינק לוויקיפדיה. באופן כללי יותר, בוודאי שממדלים על בסיס מה שיודעים למדל, אבל השאלה המרכזית היא מה יודעים למדוד, וזה מושפע מהשאלה מה רוצים למדוד. לדוגמה, רמת הפיתוח של מדינות נמדדה עד לאחרונה בעיקר ע"י התמ"ג (GDP) לנפש, שהוא מדד כלכלי טהור, ולכן פותחו כלים רגישים להערכת ה- GDP. בעקבות מחקרים שמצאו שרמת הרווחה ושביעות הרצון של האוכלוסיה נמצאות בקורלציה לא כ"כ גבוהה עם ה- GDP, האו"ם מודד היום את רמת הפיתוח באמצעות מדד שונה, שכולל גם שקלול של מגוון רחב של משתנים סוציולוגיים ופסיכולוגיים שאינם כלכליים. בעקבות התפתחות העניין המחקרי בנושא, פותחו ושוכללו גם כלי המדידה הדרושים. בעולם הכלכלה מתרחש היום מעבר מרתק מכלכלה קלאסית, מה שנקרא "כלכלה אורתודוקסית" לסוג חדש של חשיבה, שיש שמכנים אותו "הטרודוקסי". במסגרת השינוי התחיל דיון בין הכלכלנים לבין עצמם על ההשפעה המכרעת שהיתה לפיזיקה, ובעיקר לחוקי ניוטון, על הצורה שבה התפתח הפורמליזם הכלכלי בימיו המוקדמים, החל מהמאה ה- 19. השאיפה הבוערת לגלות "חוקי טבע" בתחום החברתי, יחד עם הזמינות של מידע כמותי בעניינים פיננסיים, גרמו להטיה חזקה של מדע הכלכלה, מראשיתו, לכיוונים אלגנטיים מתמטית אבל ספקולטיביים וחסרי ביסוס מדעי. שוק העבודה הוא דוגמה מובהקת למקום שבו דיוק המודלים מעולם לא נבדק, וגורמים לא חומריים לא נחקרו מספיק ברמה הלאומית, הכוללת (אם כי בוצעו מספר מחקרים כאלו, בעיקר בסקנדינביה). לכן אף אחד לא יאמר שתחושת שביעות הרצון מהעבודה היא פיקציה סוציאליסטית. פשוט יאמרו שהיא לא רלוונטית להבנת הדינמיקה בשוק העבודה. והתעלמות, כידוע, גרועה מהתנצחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר שהמידע הסטטיסטי שמנוהל על ידי המדינה, נותן הרבה מאד מידע, אבל הרבה פעמים דואג לא לפלח אותו במקומות הלא נוחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת מכיר את הדיון על ההשפעה של הפיזיקה על הכלכלה (קראתי על זה קצת כשכתבתי על האקונופיסיקה). נקודת המבט שלי היא שזה לא שמתעלמים משביעות רצון וכולי, אלא שבעולם המערבי המודרני, ללא הגילדות של ימי הביניים וסדנאות היזע של תחילת המאה העשרים, שביעות הרצון מעבודה היא כל כך ברורה מאליה עד שהפרמטרים שכן משתנים הם דווקא רמת השכר וכולי. אולי גם צריך להעיר שיש לשביעות הרצון מהעבודה שני צדדים - האחד, הרצון של העובד לייצר משהו טוב, והשני - הרצון של הפועל שהעבודה שלו תהיה מעניינת/בעלת ערך/מכובדת. מה שיפתח דיבר עליו הוא שהקפיטליזם אינו מכיר בתחושת ההישג של העובד כאשר הוא עושה משהו טוב, למרות שהוא מבוסס על הכוח המניע הזה. זה די הפתיע אותי, כי בהרבה חברות נוהגים לטפח את גאוות העובדים בחברה ובמוצריה. זה נכון שאילוצים כלכליים פועלים לפעמים לייצר מוצרים זולים וגרועים, אבל אני לא חושב שמתעלמים מהפן הזה של "שוק העבודה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריך לזכור :) ואם כבר אקונופיזיקה, אז הנה עוד דוגמא עדכנית: לגבי הפן הלא חמרי של שוק העבודה, אחת הדרכים לבדוק אותו היא דרך מחקר על אנשים שמחליפים מיזמתם מקום עבודה שלא על מנת להעלות את הכנסתם, בטווח הקצר או הארוך. לא ידוע לי על מחקרים רבים בנושא הזה, והאם התופעה בכלל קיימת. האם יש מקומות עבודה שנחשבים "גרועים" או- "טובים", ולא בשל גובה המשכורת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם עבד איתי בחור שאישתו עשתה מחקר בנושא. לא ראיתי את המחקר אבל הוא טען שבהייטק ( שזאת לא דוגמה לכלום) אנשים לא עוזבים מקום בשל משכורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו רק צריך לבדוק מי שילם עבור המחקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין. אם לא המשכורת או האופציות, מה גורם לניידות של עובדים מוכשרים בין ענפים שונים בתוך ההיי טק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכויי קידום, ענין בעבודה, תנאים לא-חומריים (כמו המרחק של מקום עבודה מהבית, שעות העבודה המקובלות שם, סוג התרבות הארגונית המקובלת וכו'), בטחון תעסוקתי ועוד ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דידיה סורנה, הילד הרע של האקונופיסיקה. אני ממש מעריץ את הבנאדם הזה. איך שהוא מינף את עצמו, משהו מדהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בהחלט. הם מריצים עכשיו ניסוי אמיתי: נותנים כל חצי שנה תחזית מפורטת ומוצפנת לגבי בועות שעומדות להתפוצץ בשווקים פיננסיים, לדעתם, בחצי השנה הקרובה, מפקידים אותה למשמורת ב- arxiv, ואח"כ ניתן יהיה לבדוק אובייקטיבית את איכות החיזוי ולשכלל את המודלים. יהיה מעניין... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף ללינק ב- תגובה 535382 , הנה קישור ישיר: http://arxiv.org/abs/0911.0454 רק שים לב שהם לא מפרסמים תחזיות, אלא רק את ה- checksum של מסמך ה- pdf שמכיל את התחזית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק דידיה מבין צרפתית. האם כבר "פורסמה בדיעבד" אחת מהתחזיות הללו ? (לשון אחר - באיזה שלב של הניסוי אנחנו, ומה התוצאות עד כה). תודה על הקישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהבנתי, נוצרו עד כה ארבעה מסמכים הכוללים תחזיות לגבי התפוצצות של בועות, כשכל מסמך מתייחס לבועה אחרת. ערכי ה- checksum שלהם פורסמו ב- arxiv, והמסמכים עצמם ייחשפו לראשונה במאי 2010. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזו בחירה די מוזרה לטעמי. הראו שיש בעיות בטיחות MD5 [Wikipedia] בשימוש בשיטה הזו, שכן ניתן לייצר כמה מסמכים עם אותו מזהה. למה לא להעלות קובץ מוצפן בשיטה הידועה כקשה לפיצוח ולתת את המפתח אחרכך ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה הם משתמשים גם ב־sha256 וב־sha512 . לא נראה לי שהם יפרצו עד מאי השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העפתי מבט רק על v1 והחמצתי את זה, צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלך "בעולם המערבי המודרני, שביעות הרצון מעבודה היא כל כך ברורה מאליה" אנחנו חיים באותו עולם? אני רואה כל הזמן אנשים שסובלים השפלות והתעלוליות בעבודה, ובוודאי עקב כך לא מרוצים ממנה, אנשים שעושים עבודות משעממות וחוזרות על עצמן(נכון שמשעמם הוא תפיסה אישית) בתחושת חוסר ברירה. גם לגבי החלק השני של הפסקה אני לא מבין. בפועל נתקלתי בהרבה פעמים שבהן עבודה איכותית הופסקה משיקולי עוד רווח (השאלה אם זה נקרא אילוץ כלכלי, היה ניתן כנראה להרוויח, אבל פחות ) ומה שמהותי יותר, הסיטואציה בה אתה נמדד היא לא אם עשית עבודה טובה או לא, אלא אם ניתן להרוויח מהעבודה שלך יותר, או פחות. יתרה מזאת יש מספיק משרות שבהן עושים עבודה מורכבת וחשובה ומתוגמלים במחיר נמוך. כלומר נראה לי שהדוגמאות שאתה מתאר מתאימות לפלח מאוד צר של העסקה ומוצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אין לי מושג איפה אתה גר אז קשה לי להתייחס לכך. זה נכון שיש במערב גם מקומות בהם משפילים ומתעללים בעובדים, אבל זה בדרך כלל בשני מצבים. האחד, כאשר מדובר על עבודת כפיה דה-פקטו, כמו עובדים זרים בלתי חוקיים. המצב השני הוא כאשר בני אדם תקועים בעבודה שהם אינם יכולים לעזוב מכיוון שאין להם הכשרה אחרת או שגאוגרפית הם תקועים באיזור עם מעט הצעות. המצב הראשון הוא חרפה ויש לפתור זאת באמצעים חוקיים. אני לא רוצה להסיק מסקנות חברתיות על בסיס פעילות פלילית או כמעט פלילית. המצב השני הוא מצער, אבל אם כבר זה דווקא מעיד הצדק שבטענת ה"תאורטיקנים של קפיטליזם"(שאגב, עוד לא הבנתי במה מדובר ואני חושד שמדובר באי הבנה) שכל מה שמעניין את הפועל הוא פחד מפיטורים. בעניין תלונתך השניה, באמת תמיד אפשר לעשות משהו יותר טוב, ותמיד יש לחץ לייצר דברים יותר בזול. האם מכך נובע שמתעלמים מהרצון לעשות עבודה טובה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |