 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שותף להתרגשותו של המחבר מהמעשה הארואי של הקברניט צ'סלי סלנברגר. אני אפילו יכול להבין את הקשר לדמות המשיח (=מושיע), למרות שלראות במטוס פשוט הכנפיים צלב המרמז לגאולה זה מעבר לתחום שאני מוצא בו עניין. אבל איך כל זה קשור ל"סוציאליסטים נאורים" ולאַנְטִי-כְּרִיסְט שבקפיטליזם? - כתוב שם (ג:) שסוציאליסטים נאורים צריכים להסתייג מתפיסות הגאולה המשיחית ומהפשיזם. ומה עם קפיטליסטים נאורים? האם נרמז כאן שאין כאלו, או שהם לא צריכים להסתייג ממשיחיות ופשיזם? - כתוב שם (א:) ש"אנחנו" (בניגוד לאַנְטִי-כְּרִיסְט) רוצים פשוט לעשות עבודה טובה לא רק בשביל הכסף. מי יכול להביא סימוכין לטענה שהקפיטליסטים (ובפרט הסנטימנטליסט אדם סמית) אינם מעוניינים לעשות עבודה טובה או מסרבים להניח לאחרים לעשות זאת, או סוברים שהערכת החברה איננה מניע חשוב בעבודתם? - כתוב שם (ב:) שאנחנו רואים את עבודתינו כשליחות וזה מנוגד לתיאוריות הקפיטליסטיות. מי יכול למצוא סימוכין לטענה המרומזת שקפיטליסטים לא רואים בעבודתם שליחות חברתית, או לא מניחים לאחרים לראות כך את עבודתם? בקיצור, מועלת שם השערה שמרצים, סופרים, טייסים, קופאים ושוטפי כלים עושים את עבודתם נאמנה בעיקר מתוך שליחות חברתית ושאיפה למצוינות של צלחת מבריקה. ואני לא מבין איזה קפיטליסט ייתנגד לכך שאנשים יעבדו מהסיבות האלו. וגם אינני מבין כיצד שאיפה כזו לשליחות ומצוינות משתלבת עם הדרישות של המרצים, הסופרים, הטייסים, הקופאים ושוטפי הכלים לתוספות שכר. האם אפשר שכל רודפי הבצע הללו הם לא "אנחנו" אלא רחמנא לצילן, קפיטליסטים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא מבקשים שום תוספת, רק שהאוצר ''יחזור בו מהקיצוץ בשכרם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל באוצר יושבים נערים שרואים בעבודתם שליחות ושואפים פשוט לעשות עבודה טובה. וככל שהם מיטיבים לעשותה, ניתנת למרצים הזדמנות להיות יותר ''אנחנו'' ופחות קפיטליסטים, ולמלא את שליחותם בהצטיינות, אבל ללא שכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם סידור הפרופורציות מסכם כותב המאמר בקטע תחת הכותרת ''מי בז ליום קטנות''. קרא את הקטע ותראה ששתי תגובותיך האחרונות מיותרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוחה על תרבות דיון עצלה שמתמצה ב"לך תקרא את .... ותבין/תראה בעצמך ש...". קראתי את הקטע. פעמיים! אולי לא הבנתי. אולי החמצתי משהו. אולי אתה מבין אותו אחרת. אז אם יש לך הערה - אל תחשוש ואל תתחבא - תעיר בפה מלא. ספציפית, אני מוצא במאמר שלושה מסרים עקריים: 1. פעולתו של הקברניט מעוררת התרגשות, הערכה והשראה. 2. אפשר לקשר אותה לערכים חיוביים של עבודה כשליחות וכשאיפה למצוינות. 3. ערכים חיוביים אלו מנוגדים לתיאוריה הקפיטליסטית (אגב, לאו דווקא תאגידים גדולים וכו' אלא "התיאוריה"). על שני המסרים הראשונים אני מברך. המסר השלישי נראה לי (א) לא קשור ולא רלוונטי לשניים הקודמים (ב) שגוי בפני עצמו. לכותב יש עמדה אידיאולוגית מוצהרת - וזה כמובן לגיטימי. לדעתי הוא טועה ומטעה (על גבול תעמולה זולה) כאשר הוא מנכס ערכים אוניברסאליים לאידיאולוגיה שבה הוא מצדד. משהו בסגנון "אנחנו הסוציאליסטים הנאורים, בניגוד להם, הקפיטליסטים החשוכים, בעד הדברים שכולנו מסכימים עליהם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם שינוי אני מסכים. לא צריך להיות אנטי סוציאליסט כדי לזוע באי נוחות למקרא הקישורים שהכותב עושה שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך לזוע באי נוחות. הכותב כבר הכניס את ההסתייגויות הללו בתוך המאמר. "תהיה זו טעות, כמובן, לייחס לשאיפה הזאת תפקיד מכריע. היא קיימת, אבל משולבת במגוון רחב של נתונים ושיקולים: סוג העבודה, תנאיה הפיסיים והחברתיים, גובה התגמול, היחס שאנחנו מקבלים מהממונים עלינו וכן הלאה. שוטף כלים הנאלץ לרחוץ ערימות של כלים בזמן קצוב, בלי הפסקות ועבור תשלום זעום, יוותר מן הסתם על השאיפה להוציא תחת ידיו מלאכה ראויה, ויסתפק בכך שיעשה עבודה מספיק טובה כדי שלא יפוטר…". קשה לאמוד את כמות העובדים שההסתייגות הזו חלה עליהם, אבל הם אולי הרוב בעולמנו. בכל מקרה, נדמה לי שכללים הכי בסיסיים של דיון הוגן לא ממש מתקיימים כאן, כמו למשל התייחסות לכתוב ולא למה שנדמה למישהו שכתוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן,אני חושב רואים את הפער בין מי שהוא סתם חובב שכנראה מרוויח היטב(היה כבר כמה דיונים על הייטקיסטים ''קפיטלסטים'') לבין מי שמכיר את התיאוריה הכלכלית יותר מקרוב, חלק ניכר מהתיאוריה הכלכלית על כל המחירים שהיא גובה, כרוכה בשלל של הנחות שדורשות הנחות מסוימות,אותם הנחות באות בסתירה (לפחות בגרסת הפשט שלהם ), לכלת תחושת השליחות הרצון לעשות עבודה טובה וכן הלאה. כמובן ניתן להגיד שהם פשוט הוזנחו לצורך פישוט. אני אישית אגב מרגיש שזה לא ממש משנה, אין טעם לדבר על בעיות בשיטה כי היא לא הולכת להשתנות. נשאר רק אולי לדבר על חיים פרטיים בתוך השיטה וכיצד להייטיב עימם במקום לנסות לתקוף מציאות מסויימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש ברור הפער שעליו אתה מנסה להצביע. בין מביני התיאוריה הכלכלית לבין החובבים שמרוויחים טוב. אם זה חשוב, כדאי שיהיה ברור. ===>"נשאר רק אולי לדבר על חיים פרטיים בתוך השיטה וכיצד להייטיב עימם במקום לנסות לתקוף מציאות מסויימת." אני נוטה להסכים, ונכון שעל החיים הפרטיים לא דיברו פה. אתה בטח יודע שיש אנשים שחושבים ש"האישי זה הפוליטי" - כלומר אין חיים פרטיים. לא ברור מה עמדתך לגבי החיים הפרטיים וכיצד להיטיב עימם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין טעם לדבר על בעיות בשיטה כי היא לא הולכת להשתנות"- מאין הבטחון הזה? ודאי שכל השיטה האקונומטרית לא תשתנה, אבל אני מקווה שהעריצות השל הכלכלה הניאו קלאסית והאמונה במדע הכלכלה כחופף לתפיסת העולם הזאת, ייחלשו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |