|
||||
|
||||
יגאל עמיר לא לקח את החוק לידיים, הוא עבר על החוק. לא ראיתי את החומר החסוי שעמד בפני השופט, אבל אם אין בו אינדיקציה אמיתית למסוכנות של עמיר, גם השופט עבר על החוק, להבדיל שלושים וארבע וחצי הבדלות. |
|
||||
|
||||
קורה לפעמים שאנחנו שומעים על איזשהו מקרה, שמגיע לבית המשפט – וברור לנו מה הפתרון הצודק והמיטיב ביותר עם החברה; לעיתים קורה גם שמכל מיני סיבות, השופטים לא יכולים לפסוק בהתאם, ולעיתים הם מצליחים להתפתל בין סעיפי החוק ולהגיע אל התוצאה הרצויה, גם אם הדרך עקומה במקצת. אחד המקרים הוא פרשת שי דרומי, ומקרה אחר הוא תנאי מעצרו של יגאל עמיר. אני לא משפטן, והתפלפלויות משפטיות לא מאוד מעניינות אותי בד"כ. אבל לפני שמישהו נלחם עבור עניין כלשהו; הייתי שמח לו הוא היה מצהיר באופן ברור ובשפה שאינה מערבת חוק או משפט, למה בעיניו זה הצודק או הראוי, ורק לאחר מכן גולש לסוגיות הטכניות. |
|
||||
|
||||
"... השופטים לא יכולים לפסוק בהתאם, ולעיתים הם מצליחים להתפתל בין סעיפי החוק ולהגיע אל התוצאה הרצויה, גם אם הדרך עקומה במקצת". רצויה למי? כיצד מתיישבת פרקטיקה עגומה זו עם עקרון שלטון החוק, העומד בבסיס השיטה הדמוקרטית? |
|
||||
|
||||
הסוגייה של חוק מול צדק בכלל לא טכנית. החלפת החוק בצדק היא הצעד הראשון בדרך לעריצות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |