|
||||
|
||||
כמה תיקונים לסקירה ההסיטורית: כבר בהוכחה של בעיית העצירה יש בעצם מחשב שמריץ תוכנית. ר' דיון 2762. בשנות החמישים והשישים IBM היתה היצרן הגדול ביותר של מחשבים. מחשב באותה תקופה היה חדר. "מעבד" (או "יחידת עיבוד") היה קופסה בינונית שיוצאים ממנה המון חוטים. אינטל ייצרה בשנות השבעים בעיקר זכרונות. היא גם ייצרה כמה מעבדים קטנים. בתחילת שנות השמונים פנו אליה אנשים מ־IBM (ממחלקה קטנה וצדדית) כדי לספק מעבדים למיקרו־מחשב החדש שהם הולכים לייצר - ה־IBM-PC. רק לקראת סוף שנות השמונים אינטל החלה לבסס את שמה כ"ספקית המעבד". בעיקר עקב אובדן השליטה של IBM בשוק. לגבי מחשב מהסוג שהזכרת: משתמשים ברעיונות דומים כדי לשלוט על הממירים הבלתי־ניתנים־לתכנות של הכבלים או הלווין דרך מחשב עם משדר אינפרה־אדום. |
|
||||
|
||||
שתי הערות קטנות: ראשית, אמנם תחום העיסוק העיקרי של אינטל עד אמצע שנות השמונים היה רכיבי זכרון, אבל עובדה היא שהיא יצרה את המיקרו-מעבד הראשון ב-1971. שנית, העובדה שאינטל הפכה להיות מוכרת בציבור הרחב כספקית המעבדים לא היתה תוצאה של ירידת מעמדה של IBM בשוק (זה קרה עוד באמצע שנות השמונים, בתקופת ה-AT/286) אלא תוצאה של קמפיין "אינטל אינסייד" שהחל פחות או יותר במקביל ליציאת ה-386 והתחזק בתקופת ה-486. |
|
||||
|
||||
יבמ 1401 היה מחשב ה-mainframe הראשון שנועד לשימוש כללי במחיר סביר. הקלטה בת 30 שנה של המחשב שעשה אביו של המלחין יוהאן יוהאנסון שימשה כהשראה ליצירה "מדריך למשתמש י.ב.מ. 1401" שבמקורה נכתבה לרבעיית מיתריים המלווה ריקוד. אח"כ יוהאנסון עיבד את היצירה לתזמורת מלאה וצלילים אלקטרוניים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |