בתשובה להבלשית הצעירה, 01/02/10 22:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ממש. אכן משחקי מילים על זיונין זה נחמד, אבל כאן הדיון במקלדות ובטיפוגרפיה. הסיבה שהזיון נכנס לדיון הוא מחמת "חצי טעות" שלי: אני לתומי סברתי שהאותיות המזוינות עשויות להופיע פעם עם ופעם בלי, לפי מקומן במילה. אם זה אכן כך, הרי שמקלדת עברית מלאה צריכה לתמוך בשני (או בכל) המופעים של האות, דבר שיש לו השלכות על המיפוי. לאחר מעט חקירה התברר לי (לפחות עד כמה שהבנתי את מה שקראתי) שאמנם יש אסכולה כזו, אלא שגישה זו לא מקובלת על רוב הסת"מיים, ולכן גם לאותיות המזוינות מספיק מיפוי יחיד. במלים אחרות: מה שנדון כאן דווקא לא הוזכר באייל, או לפחות לא בדיון אליו הפנית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוזכר, הוזכר. תגובה 524241 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מעניין שגם אני וגם האלמוני שכחנו את הוו: האותיות הלא מזוינות הן "ומלאכ״ת סופ״ר" לא "מלאכ״ת סופ״ר". ודרך אגב: דווקא מאותו סיפור עולה שהזיונין אינם לגמרי קבועים, וזה מה שאיפשר לעקיבא בן יוסף לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסת את הוו של סופ"ר. לפי כתב סת"ם [ויקיפדיה] קוצו של היו"ד אינו התג שמעליה, אלא קוץ היורד ממנה. חסרון הקוץ מעכב, אך חסרון התג אינו מעכב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |