בתשובה ליהונתן אורן, 31/01/10 21:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה. אכן מדאיג. התסריטים שאני רואה (בעיני רוחי) לא קשורים למד"ב אלא לחרדות בנאליות. אני חושבת שהתחלתי להפנים את איום הפצצה כמצב מנטלי. זה קשור בין היתר לעובדה שהתוודעתי לספר הזה (לא, לא קראתי אותו! השתגעתם? תביאו לי כוס מים, מהר). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הקשר בין יחסי דת ומדינה לפצצה (או מה שיותר הגיוני שפשוט לא הבנתי את הפתיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר היה בתסריטי אימה עתידניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, כי האיום לא ממש חדש. אולי זה שונה להיתקל בו מחדש כשיש לך ילדים. (אין לך ברז שם? כי זה סיפור עכשיו, לצאת מהבית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה נופל בול על העניין של ילדים, ואיך בכלל אני מתיימרת לחשוב שאוכל להגן עליהם במקרה אסון. (הנה שתיתי עכשיו כוס מים ונהיה לי קצת קר. בגללך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'צטער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברים בחוג הקריאה שלנו ניסו במשך כמה שנים להחליט על הספר הזה ואני הייתי היחידי שהתנגד בדיוק, כך אני מרגיש, מאותן סיבות שלך. בסוף ההחלטה נפלה ובחשש מאד כבד קניתי את הספר (באנגלית). התיישבתי בבית קפה ולא יכלתי להניח אותו מידי, ולא רק בגלל העניין אלא בגלל החשש והמתח. אני לא יודע איך התרגום לעברית משום שהשימוש שמקורמק עושה בשפה מאד מעניין. אני לא רוצה להוסיף על מה שאמרתי כדי לא לקלקל, ולדעתי את מחמיצה ספר מעניין, אם כי לא חשוב כמו נניח התפסן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. רושמת לפני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |