|
||||
|
||||
סופר אמריקאי בינוני מאוד. בכלל, אין לאמריקאים סופרים טובים, האנשים שם קוראים רק זבל של ספרות, מתח ומדע בדיוני לרוב, הסופר האמריקאי היחיד ששווה להזכיר את שמו הוא סול בלו, וגם הוא מת מזמן. אין מה לעשות, תרבות רדודה וקפיטליסטית תניב יצירות עלובות וחסרות מעוף. |
|
||||
|
||||
נו טוב, ניקח את הערכותיך עם קמצוץ מלח. האוניברסיטאות הטובות ביותר, הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים המובילים בעולם, וגם סופרים: ענק כמו פוקנר, מצויין כמו סטיינבק, מיוחד כמו המינגווי, פוסטמודרני כמו קרואק, בלתי נשכח כמו וולף וכו'. לא חסרים לאמריקאים סופרים גדולים. כמו בכל תרבות מערבית בת זמננו, המדיה להמונים מציעה זבל, אבל יש גם דברים אחרים. |
|
||||
|
||||
אתה טועה ומטעה. |
|
||||
|
||||
וולף היא אמריקנית? לא לפי וויקיפדיה. מעניין גם אני תמיד חשבתי שהיא אמריקנית ותמיד אני מופתע לגלות שהיא בריטית. |
|
||||
|
||||
הכוונה היא לטום, לא לוירג'יניה. |
|
||||
|
||||
וכך אני חושף את בורותי בפתיל אחד בעודי משבח תרבות אמריקאית באחר. בושה. אולי ייאמר לזכותי שאני מכיר קצת יותר את התרבות האמריקאית המוקדמת יותר. |
|
||||
|
||||
יש שני תום וולף. אחד דווקא מתחילת המאה העשרים. |
|
||||
|
||||
יש את תומאס וולף [ויקיפדיה] (אליו התכוונתי) ואת טום וולף [ויקיפדיה] . |
|
||||
|
||||
אני יודע. זה היה קצת בצחוק. |
|
||||
|
||||
תגובה ציונית בינונית מאוד. בכלל, אין לציונים תגובות טובות, אנשים כותבים שם רק זבל של תגובות, פוליטיקה וטרחנות מתמטית לרוב, המגיב היחיד ששווה להזכיר את שמו הוא ארז לנדוור, וגם הוא כבר לא מגיב זמן. אין מה לעשות, תרבות רדודה וציונית תניב תגובות עלובות וחסרות מעוף. |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שהוא ציוני? |
|
||||
|
||||
לפי העליבות וחוסר המעוף, כמובן. |
|
||||
|
||||
אני אנטי ציוני, וקומוניסט, לפחות להלכה. |
|
||||
|
||||
אנא החלף בתגובה 534402 את המילה "ציוני" במילה"קומוניסטי" וקרא שוב. |
|
||||
|
||||
אז מה אתה מציע לעשות בהם - בסופרים שהניבה התרבות האמריקאית? ומה באלה מהם שעדיין חיים? |
|
||||
|
||||
חשבתי לקרוא ולשרוף, כמו האמריקאים ההם. |
|
||||
|
||||
זה לא נחשב, הם חצי יהודים. |
|
||||
|
||||
השתגעת? לא נשרפו כבר די יערות בתקופה האחרונה? ובחום הזה? |
|
||||
|
||||
מפני שהוא כתב תגובה צִיּוּנִית. |
|
||||
|
||||
אותך למיברג. |
|
||||
|
||||
לא שמעתי על הסופרת הזאת. |
|
||||
|
||||
סופרת מצוינת, אני ממליץ בכל פה |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
דווקא בלו אתה אוהב? מכל הסופרים האמריקאים הנפלאים דווקא לבלו יוצאת נפשך? על ארכנותו האינסופית, הדיאלוגים הארוכים ותחושת הנחיתות שלו שדוחפת אותו להפגין ידע תאורטי, כמו ב"הרצוג" הגדוש דיאלוגים על פילוסופיה רוסית שגורמת לקורא לרצות לקפוץ מן החלון הקרוב? מעניין. הוא סופר גדול כמובן ובעיקר בעל עומק אדיר, אבל סגנונית, אפעס, יש לו מה ללמוד. גישתך, אם נאמרה ברצינות, חושפת חוסר הבנה נפוץ את גדולתה של התרבות האמריקנית. יש שם אנרגיה אינטלקטואלית שלא מוכרת באירופה. קמו שם כמה פילוסופים והוגי דעות אדירים וכוחה של התרבות האמריקאית של המאה ה-19 וקודם לא מוכרת כלל. סופרים כמו מלוויל והות'ורן ופילוסופים כמו אמרסון או ת'ורו הם פשוט אדירים ולא פעם עולים על מקביליהם האירופים. "מובי דיק" הוא, פשוט, מגדולי הרומניפ שנכתבו אי-פעם וודאי עולה על שטחיותה החומרנית של אמה בובארי. |
|
||||
|
||||
למרות שפלובר טען ''גברת בובארי היא אני'', בכל זאת צריך לצפות מקורא של הספר להבנה קצת יותר עמוקה של הרומן מזו שמתבטאת ב''שטחיותה החומרנית של אמה בובארי''. |
|
||||
|
||||
לא נפלתי, לא ממלוויל ולא מהות'ורן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |