בתשובה לשיימוס, 24/01/10 22:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מרים ידיים. כנראה קל יותר להצביע על המחלה מלמצוא תרופה. סה''כ זה אולי אפילו קצת מצער - אם הבעיה היא תקציב אז הפתרון, אפילו אם אינו קל לפחות הוא ידוע, אך אם הבעיה נעוצה במבנה הפוליטיקה הישראלית אז אפילו אם הפתרון קל (מה שקשה להאמין) אז לי לפחות אין מושג אפילו איפה להתחיל... לפחות דבר אחד אולי תסכים איתי והוא ש''דיכוי החינוך הפרטי'' (משם התחלנו) אינה דווקא הבעיה החמורה ביותר בה צריך לטפל לפני כל דבר אחר. בכבוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהתחלנו מקושיית האנטילופה - לאן הולך הכסף. באופן כללי אני אוהב לסיים בהסכמה, אבל כיוון שכל פרשנות סבירה של המושג "חינוך פרטי" כוללת בדיוק את אותם מוסדות שכללתי ברשימת "שאינם בתי-ספר אך מתוקצבים ככאלה" 1 - אני לא יכול לחתום על הסיפא שהצעת. בוא נסכם שעל המדינה להגדיר מהו "חינוך פרטי", לאשר אותו ככזה, ו*לתקצב אותו ככזה*. או אז, כשתדע כל אם עברייה מה הוא לעזאזל "חינוך פרטי", ובמה מותנה תיקצובו ע"י המדינה - נוכל להסכים שאפשר לטפל בשאר המצוקות. ובא לציון גואל. 1 לעניין זה גני-ילדים של התנועה האיסלמית, כוללים חרדיים ובתי ספר דמוקטיים או אנתרופוסופיים דרים בכפיפה אחת מבחינת מעמדם בעיני המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל הזה התחיל בטענה (בערך) ש''במדינה חפשית זה לא היה קורה'' משום שבית ספר פרטי (שהטענה אמרה שהמדינה אינה מאפשרת) היה פותר את כל התחלואים. כנגד כך טענתי אנוכי ששורש הבעיה אינו בדיכוי החינוך הפרטי כי אם בתת-תקצוב, ומשם הדרדרנו עד הלום כשבדרך פקחת את עיני לאמור שהבעיה אינה בתקציב עצמו אלא בחלוקה חולנית שלו. ואישית איני חושב שהגדרה מדוייקת מהו חינוך פרטי הינה בהכרח צעד חיוני בדרך לפתרון הבעיה. לדעתי כל פתרון רציני מתחיל ונגמר בחינוך הציבורי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |