|
||||
|
||||
הרשה לי לחבוש לרגע את כובע התש"חיסט (אני מבטיח להסיר אותו אח"כ, אני לא חש בו בנוח): כמעט כל בעיה של "יכול להרשות לעצמו" אינה מתמקדת בכסף, אלא בסדרי עדיפויות. כמעט כל דבר שניתן "בחינם" אינו ממש בחינם, אלא "כלול במחיר"1. עד כאן הגדרות. כאשר המדינה מציע לי מצרך מסוים (במקרה זה חינוך) חלק ניכר מהציבור לא ימצא את מקורות המימון כדי לרכוש בתשלום אותו מצרך.2 ____ 1 אדם עם מזוודה ניגש לתחנת מוניות בחיפה. - כמה תעלה לי נסיעה לנתב"ג? הוא שואל - 300 ש"ח משיב הנהג - והמזוודה? - המזוודה חינם. - אז קח רק את המזוודה. 2 כן, אני יודע, לא מדובר בדיוק באותו מצרך, אבל האריזה דומה. |
|
||||
|
||||
אוקיי, עם הטיעון שלך אני מסכים; אבל זה טיעון מוגבל בהרבה משל גיל (כשם שהטיעון שלי מוגבל בהרבה מהיפוכו-שלך-גיל, ואינו טוען 'כל אחד יכול'). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |