|
||||
|
||||
אתה כותב "אז לא: ההרואין לא היה חשוב לשם פיתוח המורפין", כאילו טענתי אחרת. אתה טוען "הוא אפילו לא נמכר כמשכך כאבים", בעוד שהוא בהחלט נמכר כמשכך כאבים, עד עצם היום הזה! למשל באנגליה תחת השם diamorphine. אתה מציין "למורפיום כיום אין את הערך שהיה לו כמו שבעבר", כאילו זה מוריד מחשיבותו. (יש להניח גם שלתרופות שמפותחות כיום - במיליארד דולר! - לא יהיה הרבה ערך בעתיד, אחרי שתרופות חדשות יחליפו אותן. האם זה מוריד מחשיבותן?) גם אם תכחיש עד מחר, לאופיאטים למיניהם הייתה, ועדיין יש, חשיבות רפואית רבה, והם פותחו בלי כל אותם הסדרים הנהוגים כיום בפיתוח תרופות. כמובן, יש עוד דוגמאות רבות: אנטיביוטיקה, כינין, ניטרוגליצרין ובוודאי עוד הרבה תרופות שלא עולות בדעתי כרגע או שמעולם לא שמעתי עליהן. בנוגע לאתיקה הכרוכה בפיתוח תרופות - כזכור השאלה שעמדה על הפרק הייתה איך יפותחו תרופות בשוק חופשי, כאשר לפתח תרופה עולה מיליארד דולר ולהנדס תרופה קיימת לאחור עולה רק אלף דולר. אני לא מבין איך עניין האתיקה רלבנטי. |
|
||||
|
||||
ההרואין שווק בעיקר כתרופה לשיכוך שיעולים. הוא גם שווק כתרופה לא ממכרת (בניגוד למורפיום, שההתמכרות לו היתה בעיה ידועה באותן שנים). עברו כמה שנים טובות עד שהתבררה הטעות. המורפין לא פותח אלא בודד ממיץ הפרג (אופיום). האופיום כולל גם רכיבים אחרים. ותודה רבה על התזכורת שאכן בעניין התרופות יש כשל של השוק החופשי. |
|
||||
|
||||
סליחה, אבל זה כבר גובל בפתטיות. נטען שבעניין התרופות יש כשל בשוק החופשי, שאלתי איך זה מתיישב עם העובדה שתרופות פותחו עוד כשהשוק היה חופשי, לא הצלחת ליישב את הסתירה, ואתה מודה לי על התזכורת? (ועוד אחרי זה מאשימים אותי שאני נוקט "טקטיקת התשה"... אכן, אין גבול לחוצפה.) |
|
||||
|
||||
ומתי בדיוק השוק היה חופשי? |
|
||||
|
||||
:-) לפני המאה העשרים שוק התרופות היה חופשי מן הבחינה שתרופות פותחו בלא התערבות ופיקוח ממשלתיים, וממילא לא הוחלו ההסדרים שנועדו למנוע את כשל השוק כביכול. |
|
||||
|
||||
בראשית המאה פיתוח תרופות היה יותר זול מכיוון שהמחיר של עוד מאה הרוגים מתרופה כושלת לא היה נחשב גרוע. במרוצת השנים התרגלנו לתרופות בטוחות הרבה יותר. אני לא רוצה לחזור לסטנדרטים של תחילת המאה העשרים. |
|
||||
|
||||
לדעתך מה שמפר את החופש של השוק היא ההתערבות הממשלתית? תיאוריות יפות ומיושנות שהמציאות לא כל כך הסתדרה איתן. תחרות חופשית מבוססת על כך שהשחקנים הראשיים אינם משפיעים על השוק אלא השוק משפיע עליהם. אם לא תעצום את עיניך תוכל לראות את הסימביוזה שבין התאגידים ובין הממשלה.אז הממשלה איננה גורם חיצוני שמשבש את השוק החופשי, אלא חלק משוק שאיננו חופשי ולמעשה אף פעם לא היה חופשי אלא באידאולוגיה. |
|
||||
|
||||
והפתרון שלך הוא להעלות את מעורבות הממשלה, כדי להגן מפני השחיתות שהממשלה מעורבת בה? |
|
||||
|
||||
יותר כוח וסמכויות למבקר המדינה. |
|
||||
|
||||
לא באופן ישיר אלא על פי הצורך של החלשה והקטנה של התאגידים הגדולים -הקונגלומרטים- במשק. בטבע למשל שעוסקת רק בתרופות, לא הייתי נוגע. באיי. די. בי. שנכנסת גם לשוק חיפושי הנפט ותכנס גם לתרופות, הייתי מפרק לחלקים. |
|
||||
|
||||
אבל אם יש סימביוזה לא-כשרה בין הממשלה לתאגידים, למה בדיוק שהגדלת כוחה של הממשלה תהפוך את השרץ לטהור? אתה נותן כוח גדול יותר למי שלטענתך מושחת, ומאמין שזה יגרום לו פתאום להפסיק ולהיות מושחת? ולמה, למשל, כשחברת העובדים החזיקה בכור, בסולל בונה, ב'הסנה' ובבנק הפועלים, זה אחרת מאשר איי.די.בי.? |
|
||||
|
||||
לא כתבתי שזו סימביוזה לא כשרה; כתבתי שזו סימביוזה שהיא אימננטית לשיטה. לא אהבתי את הכלליות של ההסתדרות ולכן גם לא את הקונגלומרט שנקרא אז חברת העובדים. ההבדל היה ההחזקה הקניינית של איי.די.בי.-אדם אחד. זה שלעוד עשרות או מאות אלפים יש מניות של איי. די.בי. ממש לא משנה; אף אחד לא סופר אותם חוץ מלשלוח להם דיווידנד. אתה מתעלם מהמשמעות של היותה של איי.די.בי. קניין פרטי כמו הבית והרכב שלך בלי האחריות (ערבון מוגבל). יש איזו מסה קריטית בה העוצמה הכלכלית של נוחי דנקנר היא עוצמה פוליטית. אינני יודע האם הוא כבר קנה אחזקות בתקשורת אבל אולי הוא עוד יקנה את ערוץ 10 או את מעריב אם יפשוט את הרגל. |
|
||||
|
||||
הביקורת שלך לא אפקטיבית. ייתכן שאין דרך מעשית למנוע את הממשלה מלהתערב במשק, אבל זה שייך לסוגיית היתכנותו של מודל המדינה החופשית, ולא לתוכנו. |
|
||||
|
||||
סוגיית היתכנותו של מודל המדינה החופשית קשורה לתוכנו. אם אתה רוצה לעסוק בקורס לתולדות האוטופיות אז חכה קצת שדבריך יהיו רק בגדר מחשבות שעלו פעם ולא יותר. |
|
||||
|
||||
אילו הייתי סבור שהרעיון לא ישים, קרוב לוודאי שלא הייתי טורח לדון עליו. אבל אני סבור שהוא ישים. עכשיו אתה יכול להשתתף בדיון או לא. אתה יכול גם לקיים דיון על סוגיית הישימות, ולהציע לי להצטרף. אבל אלה בכל זאת שני דיונים נפרדים, והסיבה היחידה לערב ביניהם היא שזה משרת את מטרותיך ליצור מסך עשן שימנע את בירור השאלות היסודיות שנוגעות לטיבה של השקפת העולם שלך. אני לא מעוניין לתת לזה יד. |
|
||||
|
||||
נראה לי שיש כאן סתם נסיון לערער על תוכן ההשקפותיך. מבחינה פסיכולוגית תהליך ההתפכחות מההשקפות הללו חייב לכלול בשלב ראשון ערעור על תוקפן. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בהחלט, כדי לשכנע אותי שאני טועה, יש לעשות כן. הדרך הפחות מומלצת היא לדלג לסירוגין בין הטענה שמדינה חופשית לא רצויה ובין הטענה שאינה ישימה. זה בעיקר גורם לי להרגיש שהצג שכנגד מתחמק מלקבל הכרעות אינטלקטואליות. |
|
||||
|
||||
אז התכוונת ברצינות למצב הקיים? כתבת: "בנוגע לאתיקה הכרוכה בפיתוח תרופות - כזכור השאלה שעמדה על הפרק הייתה איך יפותחו תרופות בשוק חופשי, כאשר לפתח תרופה עולה מיליארד דולר ולהנדס תרופה קיימת לאחור עולה רק אלף דולר. אני לא מבין איך עניין האתיקה רלבנטי." בעולמנו שלנו מתמודדים יפה עם המצב ויש כל הזמן תרופות חדשות. איך זה אמור לעבוד בעולם שלך? למה לשנות אם אין בעיה? |
|
||||
|
||||
ושוב אתה עם המנטרה הקבועה שלך, "למה לשנות אם אין בעיה?". כמה קשה להבין שהדיון הוא בדיוק על השאלה אם יש בעיה?! זה מזכיר לי שלא הגבת על תגובה 532064. אין שום תועלת בדיון איתך אם אינך טורח להגיב (כמו שם) או מגיב לא לעניין (כמו כאן). אם תמשיך לנהוג כך, אתעייף ואפסיק להתייחס אליך. |
|
||||
|
||||
יש כל הזמן תרופות חדשות, ולכן הדברים עובדים, גם אם המצב לא מושלם. במודל שאתה הצעת ממילא אין לחברות תרופות תמריץ לפתח תרופות חדשות ולבדוק אותן כמו שצריך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |