|
||||
|
||||
(את רוב המגיבים לא הייתי מטריד בעניין, אבל אותך זה אולי יעניין) - 'אמריקני' נשמע אינסטינקטיבית יותר הדור מ'אמריקאי', וגם מזמין מלרע, ואולי אפילו נתמך על-ידי האקדמיה (באבן-שושן נמצאות שתי הצורות). אבל בעצם, מה לעברית ולנו"ן הזה? העברית אוהבת ליצור שמות-עצם של בעלי תכונה על-ידי הוספת יו"ד בלבד ('יווני', 'רומאי'; 'נמרי'; וחדש יותר, 'פירותי'). הנו"ן הוא הדרך של כמה שפות אירופיות לעשות אותו דבר. אם אנחנו מוסיפים גם נו"ן וגם יו"ד זו כבר כפילות מצחיקה קצת. ואם ב'אמריקני' אפשר לתרץ שאנחנו מבססים את המלה על זו שבלשונם של בעלי הדבר, ב'אפריקני' זה פחות משכנע, ו'פרוידיאני' הוא כבר שערוריה. אפשרויות יותר מעניינת, תיאורטית (מעשית כבר מאוחר מדי) היא, כמו 'סורי' ו'רומי' - 'אמריקי' (והמהדרין ימלרעו), ואולי אפילו, כמו 'שערורייתי' - 'אמריקתי'. |
|
||||
|
||||
בעצם יש תקדימים יותר מתבקשים לשתי ההצעות בסוף: 'אירופי' ו'אסייתי'. |
|
||||
|
||||
אני אומרת "אמריקני" אבל במלעיל. אני חושבת שבמלרע זה נשמע טוב רק אם אתה דן כנר... (ואני לא). בכל מקרה, בין אמריקאי לבין אמריקני אין לי איזושהי העדפה אישית עצמאית; למיטב ידיעתי האפשרות השנייה היא המועדפת ע"י האקדמיה, אז יישרתי קו. |
|
||||
|
||||
מה עם חיפני במקום חיפאי? פעם זה יצא לי במקרה ומישהי כמעט הרגה אותי. |
|
||||
|
||||
בתור חיפאית (מבחירה!) מעולם לא השתמשתי ב"חיפני" ואני לא מכירה אף אחד שעושה זאת... זה נשמע מטופש מדי. העם אמר את דברו. |
|
||||
|
||||
שלמה ארצי תופס מונית חיפנית... |
|
||||
|
||||
מעניין, גם אמא שלי תמיד אומרת שאני לא איינשטיין. אתן סיכמתן ביניכן לדכא אותי? |
|
||||
|
||||
רק תדע לך שמי שאומר "אמריקאי" אומר את זה כחלק ממזימה מרושעת "להקטנתה וחצי-קבלה-חצי-דחייה של המסומן" http://eyalniv.wordpress.com/2010/01/14/pakistinia/ לכן, אין לומר אמריקאי (ובטח שלא יווני, אנגלי או פיני). |
|
||||
|
||||
א. קור התלוננן בשעתו על ''דיגיטלי'', וטען ש''דיגיטי'' סביר יותר. מעניין שרק בטכניון שרד המושג העברי בשמות קורסים כגון ''מערכות ספרתיות'' (שם לומדים על דלגלגים, אם אינני טועה). |
|
||||
|
||||
זה פשוט: אנחנו לוקחים בטבעיות מאנגלית כל מה שאין לנו בעברית. לא מדובר רק בתוספת נ' במקומות שהיא לא נחוצה אלא גם בלקיחה של צורות שלמות. איך מכונים תושבי קונגו, למשל, בעברית מודרנית? התשובה כאן: אגב, דווקא לגבי תושבי אפריקה יש לנו מקור בעברית בת אלפיים שנה: "חזר ואמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל? נתעטף ויצא לקראתו. א"ל: בני, מה אתה מבקש? א"ל: שאלה יש לי לשאול. א"ל: שאל, בני, שאל! מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות? א"ל: בני, שאלה גדולה שאלת. מפני שדרין בין בצעי המים." (http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7...) |
|
||||
|
||||
באותה עברית בת שנות אלפיים לא מדברים על חיפאים, גם לא על חיפנים כי אם על חֵיפִים (או חֵיפִין). |
|
||||
|
||||
גם אנחנו קוראים לתושבי הודו ''הודים'' ולא ''הודואים'' או ''הודונים''. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם מישהו פוגש את שכ''ג, שיבקש ממנו לבדוק אצל אבינרי. אני זוכר שהוא מתייחס לעניין הזה אבל לא זוכר מה פסק. |
|
||||
|
||||
אבינרי די לקוני בנקודה זאת, ומציין שעדיף בעיניו אמריקני ואפריקני על-פני אמריקאי ואפריקאי (על "אמריקני אפריקני" עוד לא שמעו באותם ימים), בהסתמך על הדמיון ל"חיפני" ו"טברייני". גם הקרבה הצלילית לאנגלית מהווה בעיניו יתרון במקרה זה. אני יודע שלא שאלת, אבל אם כבר טרחתי הנה גם שבע האגורות שלי: אני אומר "אמריקני" כשאני מתייחס לאנשים ("האמריקני המכוער"), ו"אמריקאי" לחפצים ("מכונית אמריקאית"). אין לי שום סימוכין או הנמקות, ואני ער לכך שזה משאיר בעיה פתוחה בקשר לנשים. |
|
||||
|
||||
אמריקני מלרע? |
|
||||
|
||||
אני לא דן כנר. נסיון יפה. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל אני אומר ''אמריקאי'' (מלעיל). ''אמריקני'' אני קורא מלרע, אבל ''אמריקאני'' מלעיל. |
|
||||
|
||||
איפה יוצא לך לקרוא "אמריקאני"? |
|
||||
|
||||
באמריקע. |
|
||||
|
||||
תודה. היכן מצינו במקורות "חיפני"? ומתי באמת נולד "טברייני"? (הייתכן שהנו"ן היא בעקבות שפה זרה מלפני הצרפתית והאנגלית?) |
|
||||
|
||||
תגובה 533563 |
|
||||
|
||||
אחת המסעדות המרוקניות הבולטות בארץ היא "יקוטה" בבאר-שבע. בין שאר מעלותיה, הבעלים-המארח מקפיד לומר "מרוקני", ובמלרע. אולי זה בהשראת הצרפתית. מכל מקום, ההדר שבצורה הזו משתלב באופן מרתק במשחק [המלחמה?] המעניין ממילא שהמסעדה הזו משחקת עם התדמית והזהות של המרוקניות בישראל. |
|
||||
|
||||
שערורייה יותר גדולה מ"פרוידיאני" היא "טרנסצנדנטלי". ה"אֶנט" כבר גוזר שם תואר; האנגלים, או מי שזה, הוסיפו "אַל" משום מה, ואנחנו הלבשנו חיריק. אפשר היה להתספק ב"טרנסצנדי", זה עושה מספיק נזק דנטלי. |
|
||||
|
||||
להפתעתי, טרנסצנדנטי מנצח את טרנסצנדנטלי, גם בויקיפדיה וגם בגוגל. לטרנסצנדי אין אפילו אזכור אחד בגוגל, אבל עוד כמה דקות יהיו שניים. |
|
||||
|
||||
קאנט הוסיף. טרנסצנדטי פירושו מעבר למציאות בעולם, ההיפך מאימננטי. טרנסצנדנטלי פירושו מעבר לגבולות ההכרה או התפיסה. מונח אחד הוא אונטולוגי והשני אפיסטמולוגי. אלוהים הוא טרנסצדנטי, ו''הטיעון הטרנסצנדנטלי'' עוסק בתנאי היסוד להכרה. |
|
||||
|
||||
תודה. (א) אני לא כל כך מבין את ההגיון הלשוני של קאנט בזה, אבל בטח יש הסבר, (ב) אז החבר'ה של המהארישי מהאש-יוגי אמצו את ההבחנה של קאנט? דווקא מתאים, במבט שטחי, אבל לא הייתי מצפה. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג (לגבי שתי התהיות). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |