בתשובה ליוסי, 05/01/10 3:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתוך נייר עבודה של המשרד הלאומי למחקר כלכלי בארה"ב: http://www.nber.org/papers/w15526 המחקר מצביע כמובן על קורלציה, לא על קשר של סיבה ותוצאה." countries with more progressive labor income tax schedules have significantly lower before-tax wage inequality at different points in time." בכל מקרה, המשמעות של פחות אי-שוויון במשכורות (למשל במערב אירופה, לעומת ארה"ב), יחד עם תמ"ג דומה לנפש, היא מעמד ביניים אמיד יותר. במחקר נוסף מועלה ההשערה שבמערכת עם שיעור מס גבוה כדאי להמנע מלפטר עובד שהפך לא יעיל (למשל, בגלל התפתחות טכנולוגית חדשה), ובמקום זאת להשקיע בהכשרתו לשימוש בטכנולוגיה החדשה. באופן כזה נמנעת יצירתה של "קליקה" מוגבלת של עובדים שרק הם למדו להשתמש בחידוש הטכנולוגי ואשר גובים שכר אסטרונומי בעבור שירותיהם, ולכן מבנה השכר נותר שוויוני יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על פניו, המחקרים הנ"ל נראים לי קצת מפוקפקים. אבל אני לא מוכן לקנות אותם רק כדי לחפש את הטעות. אם קראת את המחקר השני, אתה יכול להסביר למה תוספת מס תמנע פיטורי עובד לא יעיל, ומה בדיוק טוב במנגנון שכזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפוקפקים? מדובר במכון הלאומי למחקר כלכלי בארה"ב, שהוא לא בדיוק מוסד "מפוקפק". בכל מקרה, קראתי את המחקרים בחינם (אולי כי ניגשתי דרך מוסד אקדמי?) ונראה לי שגם אתה תוכל, אם תרצה. המחקר הראשון חוזר על עובדה ידועה: שיעור המס במערב אירופה גבוה יותר מאשר בארה"ב, ואי השוויון בהכנסות קטן יותר. זה ממצא שאינו שנוי במחלוקת. גם התמ"ג לנפש בשני האזורים דומה (עד כדי תנודות בשער החליפין של הדולר). המחקר השני הוא מודל מתמטי שלא מתבסס על נתונים, ולכן לא ברור עד כמה הוא קשור למציאות. אולי עדיף להשאיר אותו בצד כרגע. בכל אופן, הרעיון במאמר הוא שלפעמים עובד לא יעיל יכול להפוך ליעיל, אם משקיעים בהכשרתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהרעיון במודל (גילוי נאות: גם אני לא קראתי אותו) הוא עקומת לאפר במהופך. רק שעדיין לא הבנתי את נקודה הקצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון שמערב אירופה זהה לחלוטין לארה"ב, פרט לשיעור המס? (הידעת שגובה משפיע על אינטיליגציה? כל רגרסיה על גובה, הבנת הנקרא, ויכולת מתימטית בבתי הספר תוכיח את זה. שנחלק לילדים הורמון גדילה?). כשאמרתי "נראה לי מפוקפק" התכוונתי שאני מפקפק (מטיל ספק) בנכונות המחקר. תמיד קיימת האפשרות שאני טועה, ואפילו יש לזה כמה תקדימים (למה אחד לא נופל מהכיסא?). מודל מתימטי הטוען שהעלאת מס תמנע פיטורים נראה לי מאוד מוזר, אולי תסכים לתאר אותו בכמה מילים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כלכלן, אבל נסיון ראשוני לתאר מכניזם יכול להראות בערך כך: שיעור מס גבוה גורם לעובדים להשקיע פחות אנרגיה בדיוני שכר, מפני שהתוספות שיוכלו להשיג (אחרי מס) הן לא מאד משמעותיות. האמירה הזו מתייחסת בעיקר למנהלים, שלהם יש כוח מיקוח כלשהו, ופחות לעובדים מן השורה, שממילא אין להם כוח מיקוח גדול כפרטים. העדר האינטרס להשקיע הרבה בהתמקחות אישית על השכר מתרגם בד"כ לדיוני שכר קולקטיביים, מה שמחליש את התחרות הפנימית בין עובדים בחברה (למשל, דרישה להעלאת משכורת לאחד על חשבון הורדה לאחר) ויוצר ביניהם יותר זהות אינטרסים. לכן, תמונת המצב הטיפוסית כשיש מס הכנסה פרוגרסיבי וגבוה כוללת יותר עובדים מאוגדים, מצד אחד, אבל שיעור אבטלה "מבני" גבוה יותר, מצד שני. בעתות משבר יש יותר שיתוף פעולה בין ההנהלה לעובדים (דרך האיגוד), ולכן יהיו פחות פיטורים. לעומת זאת, בעתות צמיחה ייכנסו לחברה פחות עובדים חדשים מפני שהאיגוד ינסה להגדיל תחילה את הכנסות העובדים הקיימים. לפעמים (לא תמיד) נוצר בשוליים של שוק העבודה אוסף של חברות קטנות, יזמיות וגמישות שסופגות את הזעזועים הכלכליים ומאפשרות לחברות הגדולות להגיב במהירות על שינויים בשוק, באמצעות שיתופי פעולה לטווח קצר בין חברה גדולה וכבדה לחברות קטנות וזריזות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני שבמערכת כזו גם כדאי לא לשכור עובדים חדשים. ז.א., המערכת הדמיונית של מס 90% תוליך מן הסתם לאי-פיטורים, אבל גם לאי-העסקה: מי שנכנס לא ייצא, אבל מי שלא נכנס - יתקשה הרבה יותר להשתנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על האפשרות שהיזם ינטוש את המפעל, ויקים משרד מצליח לתכנון מס. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |