בתשובה לל, 28/12/09 16:40
מידע 532335
א1. מדינת ישראל משלמת שכר עבור חלק מתחזוקת OpenOffice, כולל פתרון באגים בעברית.

חלק גדול מהקוד של התמיכה בעברית וערבית נכתב בעזרת IBM ישראל ו־IBM מצריים.

ב1+ג. ברור. פיתוח תוכנה הוא תקורה. פיתוח תוכנה ביחד עם חברות אחרות מקטין את התקורה הזו. הגיון כלכלי פשוט.

דוגמה לחברה שהשקיעה בקוד GPL היא http://en.wikipedia.org/wiki/Qumranet (היום: מרכז הפיתוח של רד־האט בישראל). היא הצליחה להוציא מוצר עובד כ"כ מהר בין השאר מכיוון שהיא עמדה על כתפי ענקים. התחיל מהלך לנסות לבנות ממשק וירטואליזציה שיתאים ל־Xen. אנשי VMWare רצו שהוא יתאים גם להם. כשהממשק הבשיל, התברר שיותר פשוט לכתוב דבר חדש בעזרתו מאשר להמשיך לשווא לנסות להשתמש במפלצות של Xen ושל VMWare.

עוד דוגמה נגדית לטענה שלך: http://en.wikipedia.org/wiki/Xen
מידע 532360
א1. למי היא משלמת? ל-Sun. אם Sun אומרת למדינה שהקוד יהיה סגור, והתוכנה חינם? לדעתי היתה משלמת, ואם לא, אז לא היה OO בעברית.

הדוגמא של Xen, לא רלוונטי, פותח מודול נפרד מהקרנל לשימוש בחומרה של IBM. בדיוק כמו שאמרתי.

בקשר לQumranet, צריך לבדוק. לא מכיר את החברה.
מידע 532362
א. מדינת ישראל שילמה (ומשלמת) לחברה ישראלית בשם TK Open Sysetms.

ב. למה הדוגמה של Xen לא רלוונטית? התוכנה שלהם עובדת על כל חומרת X86 סטנדרטית, למיטב זכרוני. היא כמובן עובדת טוב יותר אם יש תמיכה מצד המעבד בהוראות וירטואליזציה.

לאיזה מודול(Xen) בדיוק אתה מתכוון? חיפוש פשוט העלה כמה תוצאות שדומות אבל לא נראות רלוונטיות.
מידע 532390
א. ידוע. אבל הם עובדים בשת"פ עם Sun בנושא, ובכל אופן, אין לקהילה (או ל-tkos) כח להרים כזה פרוייקט בלי Sun. אם תסתכל ב-issuezilla, תראה שהרבה מאד מהבאגים של RTL מתוקנים ע"י מפתחים מגרמניה.

ב. כי Xen הוא תוסף לליבה שמיועד לקדם מוצרים של IBM, ולא מוצר שמתבסס על GPL וממשיך לתחזק אותו. מעבר לזה שלIBM יש אינטרס בכללי שלינוקס יצליח בשביל למכור את ה*חומרה* שלהם, לכן הם משקיעים בו. המוצר של IBM הוא לא תוכנה, אלא שרתים והם רוצים וירטואליזציה בשביל שיקנו יותר שרתים. יותר זול להם לפתח את Xen ולינוקס מלפרסם.
מידע 532392
א. הם עובדים בשיתוף פעולה עם סאן מכיוון שסאן משתפים פעולה. לגבי הטענה שאי־אפשר להרים פרוייקט כזה ללא סאן: טענה מוזרה. יש את פרוייקט KDE שקם ללא עזרתה האדיבה של סאן. יש את הקרנל של לינוקס שקם ללא עזרתה האדיבה של סאן. לתת דוגמה לעוד פרוייקטים?

ב. על מה מדובר כאן בדיוק? אנחנו מדברים על החברה שנמכרה ל־Citrix?

אבל הנקודה המהותית כאן היא: מי שרוצה להצליח בתחום של הוירטואליזציה צריך לדעת להשתמש בכוח המחקר של IBM. ולכן עדיף לו להשתמש בטכנולוגיה ברשיון GPL כדי שהמתחרים ידעו שאין כאן בעיה.

דוגמאות:

http://en.wikipedia.org/wiki/OpenVZ (היה פעם קנייני)
והשניים שכבר הזכרתי:
לרוב המפתחים בעולם הליבה היא משהו ש"יותר זול להם לפתח" ברשיון חופשי. רשיון ה־GPL נותן את הביטוח הבסיסי מכך שמתחרה יגנוב את המוצר ויוריד לכיסו הפרטי את העבודה שאני השקעתי בפיתוח התוכנה. בגלל זה ה־GPL עובד.
מידע 532429
א. לא אמרתי שא"א להרים פרוייקט כזה, למרות שייתכן שזה נכון. אמרתי שבמצב הנוכחי א"א לתחזק את OO בלי Sun. תן דוגמא לכמות של פאטצ'ים לOO שנכתבו בלי Sun, או לfeature משמעותי. בעברית - אין.

ב. כל מי שמנית לא מוכר תוכנה, אלא מוכר חומרה ומשקיע בתשתית התוכנה בשביל שיקנו יותר חומרה. כמו ששטראוס עושה קמפיין לקידום המודעות לצריכת סידן. התוכנה Citrix עצמה איננה Open Source.
מידע 532630
א. http://en.wikipedia.org/wiki/Go-oo

הפיתוח של העברית מתנהל במקרה ישירות מול אנשי סאן בגרמניה (חברת StarDivision לשעבר). זה עובד ולכן אין טעם לשבור את זה. אם לא היתה ברירההיו מפתחים ישירות מול go-oo.

ליתר דיוק, הפצות לינוקס התבססו מאז ומתמיד על go-oo (בשמו הקודם: ooo-build) פשוט מפני שלעבוד ישירות מול סאן לא היה נוח. רוב התכונות של התמיכה בלינוקס (לדוגמה: אינטגרציה בשולחנות עבודה, תמיכה במערכת הגופנים - זו שבסאן לא אהבו, תמיכה במערכת ההדפסה) נכנסו משם. שלא לדבר על האפשרות הפשוטה לבנות את התוכנה ללא צורך בקורס מיוחד.

ב. רד־האט, נובל ומונטה־ויסטה מוכרות תוכנה (או ליתר דיוק - שרותי תמיכה בתוכנה). חברת WindRiver, המפתחת של VxWorks, אשר השמיצה בעבר קשור את לינוקס, הצטרפה גם היא לשוק הזה.

רוב התוכנה נכתבת כחלק מתשתית. התוכנה שנמכרת בפועל היא חלק קטן. כמובן שאותה מפרסמים יותר כי אותה צריכים למכור.
מידע 538347
קנייתה של סאן ע"י אורקל אושרה סופית. אבל אורקל ממאנת להפסיק את פיתוח OpenOffice.org ולכן חסרה לנו דוגמה. אני חושב שזו חוצפה מצידה של אורקל.

כדי לכפר על־כך היא החליטה לסגור כמה פרוייקטים מעניינים אחרים של סאן. אחד מהם הוא פרוייקט OpenSSI. הוא מבוסס על קוד שסאן שיחררה בשנת 2008 - הרבה אחרי OpenOffice.

מסתבר שיש מי שרוצה להמשיך לפתח את הפרוייקט ומוכן להשקיע בכך:
בינתיים, חבורת המשוגעים שהוציאה את ה־Neo FreeRunner (ואח"כ גם את ה־Wikipedia Reader) החליטה כנראה להמציא מחדש את המונח ‎100$ Laptop. התוצאה:
ובמקביל, ב"גולם במעגל"[*] החליטו לנסות להבטיח קצת יותר פרטיות:
[*] לא בדיוק, אבל דומה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים