|
||||
|
||||
אבל אתה צריך לשאול את עצמך מה הביא את אינטל לפתח את האטום. גם אם היא לא פיתחה אותו בשביל ה-OLPC (שממנו היא פרשה בשלב מסוים), הרעיון שמעבד כזה יכול להיות בסיס למערכת שיהיו לה לקוחות רבים עשוי היה לבוא משם. |
|
||||
|
||||
ה־Atom נועד במקור למערכות משובצות. אינטל רצתה שישתמשו בו בטלפונים גדולים. באותו זמן המחשבים הניידים הקטנים היו דווקא היקרים ביותר. זה היה די ברור לכולם שעל מזעור צריך לשלם. פרוייקט ה־OLPC שבר את המחסום הזה. רק כשיה די ברור שהוא באמת מתקדם וריאלי, אינטל החלה להציג פלטפורמה דומה משלה, אשר מבוססת על ה־Atom. כמוכן להגיד ש־"אינט פרשה מהפרוייקט בשלב מסויים" זו חצי אמת. במעבד שנבחר לפרוייקט הוא מעבד ה־Geode של AMD (צאצא למעבדי Cyrix). אינטל לא סלחה לפרוייקט על הבחירה הזו וניסתה להתחרות בו בכל דרך אפשרית. בשלב מסויים היא דווקא החלה להשתלב בפרוייקט, עד שהתברר שהיא עושה את זה רק ע"מ לסגור עסקאות על אספקת מחשבים מתחרים לאותן מדינות. בדיעבד הבחירה ב־Geode לא היתה בהכרח נבונה. פיתוחו הופסק והפרוייקט עבר לעבוד עם מעבדי Via. השלב הבא לפי תוכניותיהם (כאן כבר מדובר על תוכנית לטווח של יותר משנה, ולכן היא תמיד בסיס לשינויים) היא לעבור לארכיטקטורת Arm. |
|
||||
|
||||
האם אינטל הטיבה או הרעה את מצב המדינות המתפתחות כשסיפקה להן מחשבים מתחרים? האם OLCP, כעמותה עם מטרה מוצהרת להפצת מחשבים במדינות מתפתחות, צריכה היתה להתנגד לתחרות שכזאת? |
|
||||
|
||||
השאלה היא אחרת: האם הנציג של אינטל מעל בתפקידו כחבר הנהלת (מועצת מנהלים) OLPC. אינטל התחרתה גם במקביל ובצורה גלויה. זה לגיטימי. כמוכן, המטרה של OLPC אינה סתם "הפצת מחשבים". זה לא "מחשב לכל ילד". המטרה היא ליצור מערכת שתוכל באמת להחליף את ספרי הלימוד. זו לא היתה המטרה של המחשבים המתחרים. יש לציין שגם פרוייקט ה־OLPC עדיין לא הגיע למטרה הזו לחלוטין. אבל הוא משקיע בכיוון. יכול להיות, בדיעבד, שהצורך לפתח גם סביבת חומרה חדשה לחלוטין (מחשבון עם חומרה חלשה יחסית, רשת mesh, זמן סוללה ארוך: השקעה באופטימיזציה של השנה ועוד) וגם סביבת תוכנה חדשה לחלוטין (Sugar) היה בעוכריו. דרך אגב, למי ששאל מה מעבודתו בשימוש: * הם השקיעו הרבה עבודה, ביחד עם רד־האט (ובמקביל לאינטל) בהורדת צריכת החשמל של תוכניות לינוקס. בעיקר ע"י הארכת הזמנים שהמעבד יכול לעבור למהירות נמוכה יותר וצריכת חשמל נמוכה יותר. * רשת ה־mesh שלהם התבררה בדיעבד כרעיון לא מספיק טוב ונזנחה בגרסאות האחרונות * הם השקיעו ביישומים שמדברים אחד עם השני ברשת המקומית, לדוגמה: עריכה משותפת ב־abiword. כל השינויים הללו נמצאים בכל הפצת לינוקס סטנדרטית. * הממשק הגרפי שהם כתבו, Sugar, התברר כתוכנה בעלת ערך ללימוד ילדים. הוא מפותח כעת ע"י גוף נפרד (Sugar Labs) במקביל ל־OLPC. דרך אגב, למישהו שרוצה לראות פרוייקט מעניין שדווקא משתמש ברשת mesh ונמצא כעת בשלבי פיתוח: |
|
||||
|
||||
נראה שיהיו עוד כמה מכשירים כאלו בסביבה: חוות דעת קודמת על המכשירים: ר' גם: |
|
||||
|
||||
"אלא שהפרויקט אט אט איבד את דרכו: מחיר של המחשבים קפץ לסביבות ה-200 דולר" זה מה שאני אוהב בכתבות - הדרך הנאה שבה הן הופכות, ברצונן, הצלחה כבירה לסיבוב של סכין (המחשבים מעולם לא עלו 100 דולר, אבל זה שהצליחו להוריד את המחיר עד ל-200 דולר זה מרשים). |
|
||||
|
||||
הפרוייקט התיימר לספק מחשב במחיר 100$. זה אפילו היה כינוייו המקובל בשלב מסויים. |
|
||||
|
||||
פרויקט OLPC שאני עוקב אחריו באהדה רבה ללא ספק לא עמד בציפיות ממנו. קברניטי הפרויקט קיבלו התחייבויות ממדינות עולם שלישי ומתורמים פוטנציאליים לממן כמויות פנטסטיות של מחשבים, התחייבויות שלא כובדו (למתחייבים היה תירוץ - המחיר המובטח של 100 דולר טיפס לאט אך בעקביות, וכשהגיע הזמן לפיילוטים הגדולים היה, אאז״נ בערך 180) והמומנטום אבד. אני לא חושב שהמילים "איבד את דרכו", (למרות כל אי הנעימות והצער של האוהדים) מוטעות או מוגזמות. לקרוא ל OLTP "הצלחה כבירה" זה משהו שאיש מהמעורבים בפרוייקט לא חולם לעשות. במקרה הטוב זה "עדיין נושם - בקושי". בהחלט הספקולציה שהגאות בתפוצת נטבוקים לא לחלוטין מנותקת מדחיפה שהגיעה מהפרויקט אינה מחוסרת בסיס: אין לי מהלכים בצמרת אינטל, אבל הסברה שההחלטה המקורית של הפרויקט להשתמש במעבדים של AMD תרמה לא מעט להחלטה של אינטל לפתח את ה־Atom, שהוא המעבד המוביל בעולם הנטבוקים נשמעה יותר מפעם אחת, ונשמעת לפחות סבירה. גם המוטיבציה לפתח תואמים ממש זולים בהחלט קיבלה דחיפה מהפרויקט. ומן הצד השני, החלטת הפרוייקט להשתמש בלינוקס נתנה למיקרו$ופט עידוד רציני לדחות את הוצאתה של XP לגמלאות, ומכירתה ליצרני נטבוקים במחיר תחרותי תרמה גם היא לגל הנטבוקים. |
|
||||
|
||||
הפרוייקט הציב לעצמו כמטרה להשיג מחיר של 100$. זה לא שהמחיר התחיל מ-100$ ואז קפץ פתאום ל-200$. זה שהם התחילו ממצב שבו מחשבים זעירים שכאלו נחשבו לעסק יקר להחריד, והצליחו להוריד את המחיר עד ל-200$ וכנראה עודדו את צמיחת שוק הנטבוקים, גם אם לא המציאו אותו בעצמם. זו הצלחה גדולה, לא כישלון. המספר 100 היה מלכתחילה היעד בעיקר בגלל שהוא עגול ומגניב, לא בגלל שאנליזות מדוקדקות העלו אותו. |
|
||||
|
||||
אולי מחיר של מאה דולר הוא בר השגה בכל זאת, אם מסתפקים בטאבלט: http://it.themarker.com/tmit/article/10973 |
|
||||
|
||||
אז מסתבר שהתוכנית שלהם אינה בסיס ליותר מדי שינויים (תגובה 532142). לפי http://www.mobylize.org/ (אתר שבנוי בצורה כ"כ עקומה שמונעת ממני לתת קישורים ישירים), מרוול מהמרת על כך שהחזון של OLPC הוא ישים גם בארה"ב (ושם יש מי שישלם עליו). אך אם להיות פרקליט השטן התורן, רק בשבוע שעבר קראתי את ופתאום מחשב בית־ספרי נשמע רעיון קצת פחות קורץ. |
|
||||
|
||||
התוכנית העדכנית: הם יפלו מהשמיים. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שמדובר ב''הסתפקות''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |