בתשובה ליזם תוהה, 30/11/09 14:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שנינו כנראה צודקים בין כה וכה. ===>"יזמים אכן צריכים לחשוב במנוחי מטרות אבל הם לא ממש :-)" לטענתי יזם שלא חושב במונחי מטרות הוא לא יזם (טוב) אלא מתחזה ו/או מהמר. כמו שסופר שאין לו כישרון לספר סיפורים איננו סופר (טוב) אלא מתחזה או מקווה (Wannabe). סיכויי ההצלחה של כל יזם הם נמוכים. סיכויי ההצלחה של יזם שלא חושב במונחי מטרות הם אפסיים. לא הבנתי במה אתה עדיין נופל פב ושם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''שנינו כנראה צודקים בין כה וכה'' הוא משפט שצריך להחקק בדברי ימי האייל. מטרות הן דבר מאד בעייתי בסביבה דינמית ולא וודאית כמו סטארטאפים. ברוב החברות יש מטרות מסוג ''אנחנו נוציא את הגרסה הראשונה בתאריך זה וזה.'' בדרך כלל הגרסה הראשונה תצא בתאריך מאוחר יותר והתוכן שלה יהיה שונה למדי מהמתוכנן. הדבר אופייני לפרוייקטי תוכנה בכלל אבל כנראה מוקצן בחברות סטארט אפ. אי העמידה במטרות המקוריות היא גם לא תמיד לגנאי. כבר קרה לי שנפגשתי עם לקוח שרצה פונקציה שהייתה ממש לא קשורה למוצר. מכיוון שהוא היה הלקוח ואני רציתי את העסקה הוספתי את הפונקציה למוצר ואחרי זה התברר שהפונקציה היא להיט. בדרך כלל יזמים או בכלל בעלי מקצוע שלא פועלים לפי הפרקטיקה הנכונה הם לא מתחזים או מהמרים, לפחות לא במודע. לפעמים הם טועים, לפעמים הם לא מודעים לטעות ולרוב הם גם תחת אילוצים אחרים. אני נופל פה ושם בלחשוב על עצמי ש''בתקופה ההיא לא עבדתי'' למרות שאני זוכר היטב כמה קשה עבדתי באותה התקופה. אם זה היה מצליח הרווח שלי לשעה היה אדיר. זה לא הצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לא להתבלבל בין הצבת מטרות ועמידה בהן או עדכונן לאור הנסיבות המשתנות. מטרות זה לא נבואה. אז שהתוכנה לא יוצאת לשוק בתאריך שנקבע כיעד ולא בדיוק עם הפונקציות שנרשמו בתכנון המקורי, זה צפוי ובטח לא ראוי לגנאי. אבל תאר לך יזם בתחום התוכנה שלא הציב תאריך יעד לגרסה הראשונה. כששואלים אותו מתי אתה מתכוון לצאת לשוק? הוא מושך בכתפיו ואומר "כשנגיע לזמן המתאים, בעזרת השם, אולי השנה ואולי בעוד שנתיים". זה נשמע אבסורד, לא? כמה משקיעים נראה לך שהוא יגייס? - טעויות כאלו, אינן התחזות בזדון אלא אשלייה עצמית - מהסוג של מי שקורא לעצמו סופר בגלל שהוא קיבל 90 על חיבור שכתב בתיכון. - בתקופה ההיא, זה לא שלא עבדת אלא שלא הלכת לעבודה. הרבה אנשים מתבלבלים. הם קוראים "לעבוד" לשהיה של 8 שעות, תמורת תשלום קצוב, במקום שהם היו מעדיפים לא להיות בו. זה שימוש קלוקל (אם כי רווח) במילה. וגם אם זה לא הצליח, זה לא אומר כלום - כל עוד מנסים שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שמטרות כאלו הן חיוניות. מה שמוזר לי זה שאני עצמי מתבלבל בין ''לעבוד'' ו''ללכת לעבודה''. התחלתי לחשוב על עצמי כיזם רק אחרי שסטארט אפ של אחר שעבדתי בו נסגר ואז ישר התחלתי לעבוד על רעיון שלי, עד שאמצעעבודה. לפני זה היו לי מיזמים אחרים אבל לא ראיתי את עצמי כיזם ממש. אחד היתרונות הגדולים של להיות יזם או עצמאי שנראה שאחרי ההתנסות הזו אתה כבר לעולם לא תהיה מובטל. כמו שאמרנו יש סיכוי שתהיה בלי שכר או עבודה אבל מובטל זה מצב תודעתי שונה לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם חיסרון גדול שעצמאים לא זכאים לקבל דמי אבטלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני מינוסים שמתקזזים, לא? :-) כן, זה גם ממש מרגיז. גם התפיסה הזו שעדיף לא לשלם לעצמאים דמי אבטלה כי הם יוכלו איך שהוא לרמות. כאילו שכל עצמאיים היו מנסים לרמות וכל השכירים לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שרוב העצמאים שסגרו את העסק שלהם עשו את זה באופן כשר ובלי לפטר את עצמם. בחינה של כל מקרה לגופו תוכל לעלות על זה די בקלות. שכיר שיודע שהוא רוצה דמי אבטלה יכול לסכם עם הבוס שלו על הורדת משכורת לשלושה חודשים ואז העלתה באותו הסכום לשלושה חודשים כך שלאחר הפיטורים יקבל דמי אבטלה יותר גבוהים. אני בטוח שגם אפשר (ושמלא אנשים עשו זאת) למצוא דרכים יותר טובות לרמות את ביטוח לאומי. והכי מרגיז, הסכומים לא כאלו ענקיים שיצדיקו רמאות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |