|
||||
|
||||
שים לב שאנחנו מפגרים בפאזה אחרי מה שקורה במערב; אמנם עדיין אף בית משפט בבריטניה ובארה"ב לא קבע שכלא פרטי הוא מנוגד לכבוד האדם, אבל אלו שתי מדינות בהן כבוד האדם קשור לקניינו ומה שצריכים לראות זה את המגמות של השיח הציבורי ולא את המצב. עד כמה שאני יודע, ההפרטות במקומות אחרים קשורות לאאוטסורסינג-הפרטת הלוגיסטיקה. |
|
||||
|
||||
אז בוא נשאל שאלה היפוטתית אחרת. נניח שראש ממשלת אנגליה גורדון בראון(שכזכור הוא ממפלגת הלייבור) מקבל את פסק הדין, רואה כי טוב ומחליט להלאים את כל בתי הכלא. החקיקה מועברת בבממשלה ובפרלמנט ואז בתי הכלא הפרטיים מגישים ערר לבית הדין. על פי הניתוח שלך יתכן שבית המשפט אכן יאסור את ההלאמה, מה תגיד אז? |
|
||||
|
||||
ודאי קראת את פסק הדין והשופטים מציינים שם את משקל המסורת באנגליה המתייחסת לקיום בתי הסוהר הפרטיים כנוהג מקובל. בית המישפט בבריטניה לא היה אוסר את ההלאמה כמו שלא אסר את ההלאמות שביצע הלייבור אחרי מלחמת העולם השניה. אם זה היה קורה בארה''ב, יתכן ובית המישפט היה אוסר את ההלאמה. המסורת האמריקאית מקדשת את הקניין הרבה יותר מכל מקום אחר. בגלל זה הרפורמות של רוזוולט בוטלו על ידי בית המישפט העליון והוא נזקק למאבק ולכופף את היד לבית המשפט-איום בהרחבתו. |
|
||||
|
||||
בישראל אכן יש מסורת שאין בתי כלא פרטיים אבל בישראל היתה גם מסורת שאין תחבורה ציבורית בשבת שלא מפנים ישובים בלי הסכם ועד שלב מסוים היתה מסורת שכל ראשי הממשלה מגיעים ממפא"י מה שמעלה את השאלות הבאות: 1) מה בעצם ההבדל בין להגיד "מסורת" לבין להגיד עד עכשיו המצב היה כך וכך? 2) איך העובדה שעד עכשיו לא היה בית סוהר פרטי משפיע על הכבוד של האסירים? 3) בישראל היתה מסורת לשים אסירים בתנאים יותר הומניים, והיום המסורת הזאת לא קיימת כי יש יותר מדי אסירים על פחות מדי בתי כלא, השאלה היא: איך פותרים את הבעיה? מכיוון שבג"ץ הודה שהוא לא יודע אם ניתן להגיע לאותו חיסכון בלי לפתוח כלא פרטי (מה שבתורו מעלה את השאלה: אם בג"ץ לא יודע אם תנאי האסירים יורעו או האם ניתן לפתור את הבעיה בדרך אחרת אז מה,חוץ מהוגים ותקדימים, הוא כן יודע?) מדוע אתה מעדיף מסורת אחת על אחרת? חוץ מזה הייתי רוצה לשאול אותך אותה שאלה ממקודם רק עם אובמה במקום בראון. (בקצרה: אובמה מחליט להלאים, בית המשפט מתנגד, איך אתה מרגיש?) |
|
||||
|
||||
התשובה שלך קצת מפותלת מדי בשבילי. ראשית, אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שהמצב אצלנו מתקדם יותר אבל אנחנו מפגרים אחר הדיון הציבורי. אז המציאות לא רלוונטית ורק הדיון רלוונטי? שנית, השאלה העקרונית לא תלויה בבעלי ההון. אם האגודה הסוציאליסטית האמיתית הישראלית הייתה מקימה בית-כלא כזה, אז לדעתך בג"ץ היה צריך לפסוק אחרת? האם לדעתך הפסיקה ה*עקרונית* אמורה להיות מושפעת מזהות המבקשים? כלומר, האם לדעתך בג"ץ צריך לפסוק פסיקות שונות בהתאם לטוהר-כוונותיהם של האנשים בהם הוא דן, ולהתיר לטהורי-הכוונות מה שהוא אוסר למי שלא מספיק טהור? ושלישית, גם בארץ כבוד האדם קשור לקניינו, ולמעשה, כפי שאפשר לראות בבג"ץ מצפה כרמים, כשיש התנגשות בין כבוד האדם לחופש העיסוק כבר קרה שבג"ץ פסק לטובת חופש העיסוק. ורביעית, למה קשורות ההפרטות פה אם לא לאאוט-סורסינג? |
|
||||
|
||||
1. הפרטת בית סוהר באופן גורף איננו אאוטסורסינג. אאוטסורסינג בנושא הזה מתייחס להעברת פעילויות מסויימות בבתי הכלא למיקור חוץ, זו איננה הפרטה. גם העברת ההזנה לקייטרינג בצה"ל איננה הפרטת צה"ל. 2. אני חוזר שנית על השקפתי: המדינה אינה צריכה להוציא מידיה את ההריבונות על הפעלת הכוח. בהתייחס לפסיקת השופטים: מה שהם פסקו נגדו הוא ההכפפת סמכות הכליאה לרציונאל הרווח הכספי המקסימלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |