|
||||
|
||||
למה שלא נתיחס ליכולת החלטה עצמית כמשאב מוגבל? (מוגבלת על ידי האפשרי ובלתי אפשרי, חוקי עשה ואל תעשה, וביחוד על ידי המציאות= סך כל הפוליטיקה, אם תרצה, של החברה= הסוציליות, של ההומו-מלאנטלפימוס.)1 וזה מוביל אותי לשאלה ההפוכה: האם אתה מוכן לקבל, כי צבירה של יכולת החלטה "בלתי מוגבלת" (ברמת האפשר), בידי מעטים מידי-בחברה מרובת פרטים עד מאוד, היא דבר לא רצוי משום שהיא (באופן כלשהו) מנמיכה את יכולת ההחלטה העצמית של הציבור הרחב? 1 רואה?: סוציליזם=הגבלה |
|
||||
|
||||
לא חושב שהבנתי את החלק הראשון (הרבה מילים קשות). אבל אני מסכים שיכולת ההחלטה העצמית מוגבלת על ידי המציאות. לגבי שלב השאלה ההפוכה: אולי אהיה מוכן. אבל קודם את צריכה להסביר מדוע יכולת ההחלטה ה"בלתי מוגבלת" של (נגיד) אריסון, "מנמיכה את יכולת ההחלטה העצמית של הציבור הרחב". אני לא חושב שהיא מנמיכה אותו אפילו במילימטר. |
|
||||
|
||||
לא, זה לא מה שאני צריך להסביר- אני אצמד לאותיות הקטנות בטענה שלי: יכולת החלטה ("בילתי מוגבלת") בידי *מעטים מידי* מנמיכה את היכולת הזו באופן רוחבי. אצתרך להסביר מדוע זה כך. אם אינך מסכים. (או, אוכל אולי 'פשוט' להראות כי כך מתחלקת יכולת ההחלטה בחברות שונות) מייקל ג'קסון ("קניתי את מכונת השלג לקופה שלי כי היא אוהבת לגלוש")- הוא לא התופעה שמצמצמת היכולת רוחבית, להפך, מיעוט וצימצום של מייקלים כאלו, בעולם הדחוס והמיידי שלנו, לשיטתי, הוא שיראה קשר לחוסר בחירה רוחבית בתנאים האלו. הבחירה לא מוגבלת לכמות מסוימת המתחלקת בין האנשים, אלא- ככל שפחות אנשים מחזיקים ב"בחירה בילתי-מוגבלת" (במיגבלות מציאות חייהם) כך מונמכת יכולת הבחירה הממוצעת של ההמונים (וזו דוקא כן נמדדת כמותית - על הסקאלה שבין עבד שיומו נקבע מראש לאותה ה"בילתי מוגבלת", של הקליאופטרה\ות של אותה החברה) עוד ניסיון הסבר קטן: אם המטרה שלי היא למקסם את יכולת הבחירה הממוצעת, ואני ניחן ביכולת להטות זירמי קניין (מוגבלים), על פי היגיון זה2 אסכור את הניקוז השוטף לבריכות יכולת הבחירה העמוקות ביותר, הן גם הצרות ביותר ואנסה להעמיד מעין אוקינוס רחב של ג'לי. (אם הניסיון לא צלח, אולי המחשה ויזואלית: אתה מכניס את כל הג'לי לשעון חול, או לאמבט ושולף את הפקק, אז אתה מקבל את כל העסק משפריץ ורותח לחלל אבל רק מצד אחד, כי מלמעלה המתח פנים מחזיק אותו, אבל זה לא הקטע! כן, הקטע הוא שאתה מסריט את כל זה, כן? הקטע הוא שאתה מסריט את כל זה ומקרין את זה אחורה!) 2 יכולת החלטה עצמית כמשאב מוגבל, בתלות בצורה בו הוא מחולק. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל על מגבלות האינטיליגנציה שלי. כשאני קורא את דבריך יש לי הרגשה של סטודנט שקיבל 2 מתוך 100 במבחן. כלומר כזה שכתב רק את שמו על הדף, כי לא הבין אף אחת מהשאלות ולא יכול אפילו למרוח תשובות. ===>"ככל שפחות אנשים מחזיקים ב"בחירה בילתי-מוגבלת" (במיגבלות מציאות חייהם) כך מונמכת יכולת הבחירה הממוצעת של ההמונים". זה נראה לי טריוויאלי - ככל שיותר אנשים נמוכים יותר כך יורד ממצוע הגובה באוכלוסיה. זו טאוטולוגיה. מה הפואנטה? ===>"אם המטרה שלי היא למקסם את יכולת הבחירה הממוצעת," של מי המטרה הזאת? |
|
||||
|
||||
===>"===>"ככל שפחות אנשים מחזיקים בבחירה בילתי וכ'ו, יורדת הבחירה הממוצעת1". זו טאוטולוגיה." אני לא הסטודנט האידיאלי בעצמי, אבל אם הבנתי מגעת לאיפה שהיא מגעת לפעמים, שני דברים מנמיכים ממוצעים: כשכמה מהמספרים החזקים יורדים למטה (אנשים גבוהים מונמכים), או כשיש פחות מספרים חזקים בשטח (הגבוהים ניצודים יותר). ולהיפך. (ממוצע ישאר על קנו אם יחוסלו גבוהים ויוגבהו השורדים). וכן, זו אמירה שנועדה לנוח על גבול הטאוטולוגיה: הסימוכין באמתחתי דלילים עד כאב ולכן, אם אני נדרש למצוא חורים ברשת של היסקים ותובנות, אני נאלץ להישתרך במעגלים רחבים ואיטיים של כמעט-טאוטולוגיה, כמו במסאג'. אבל זו עדיין לא הצורה המדויקת בה רציתי שתתיחס לשאלה (האם אתה מקבל קורלציה בכיוון של: פחות אנשים 'חופשיים' באופן מזעזע--> פחות אנשים עם חופש ממוצע, או חופש ממוצע נמוך יותר), רציתי שתתיחס בדרך כלשהי, גם לרעיון של בחירה כמשאב מוגבל, ושל ההגבלה שלו, כפונקצייה של החלוקה שלו. הסכמה, אי הסכמה, או אפילו הגשת עזרה בהבנה של מה לעזזל אני מתכוון בזה. אני גם עותר אליך, שלא תניח לי להאמין כי אני אחד מאותם שמסבכים שאלה אמריקאית פשוטה על מנת לקבל עקומת פעמון מוצלחת-של תשובות סטודנטים שיש 2 בצד השמאלי שלה. 1 רמת החלטה אישית, מושג בו השתמשת ושעורר את התענינותי, "בילתי מוגבלת" או לא, או ממוצעת - נראה לי כמענין דוקא משום ההתיחסות לנגזרת של החופש, החופש האישי (ביחס לאפשרויות המוצעות או מומצעות בחברה), מושג אותו אולי כדאי כן להגדיר, לעצמינו, במידה מסוימת, או לפחות את גבולות המינימום הרצוים שלו, כשמנהלים דיון כלכלי, או כלשהו. מקסום של יכולת בחירה ממוצעת, אם כך, נראה לי מקביל לשמירה על החופש האישי והאפשרויות העומדות בפני האדם. |
|
||||
|
||||
===>"רציתי שתתיחס בדרך כלשהי, גם לרעיון של בחירה כמשאב מוגבל, ושל ההגבלה שלו, כפונקצייה של החלוקה שלו." אני לא מבין את הרעיון הזה. ולכן לא בטוח שאני מצליח להתייחס אליו. הנה נסיון. אני לא חושב שיכולת ההחלטה של אחד עם 4000 בחודש תלויה ביכולת ההחלטה של אריסון או ג'קסון. נדמה לי שיכולת ההחלטה הגבוהה שלהם (כלומר הערך של הכסף שלהם) דווקא תלויה יותר באלפי האנשים עם ה4000 כל אחד מאשר להפך. לדוגמה, אם כל האנשים שדיברו באייל נגד אריסון היו מפסיקים להשתמש בשירותים ובמקומות העבודה שהיא מציעה, אז היא הייתה פושטת רגל מזמן. ההחלטה החופשית של כל אחד מאיתנו לפתוח חשבון בבנק פועלים או לעבוד שם, היא שנותנת ערך לכספה. לכן אני לא מבין איך העובדה שהיא יכולה לקנות יאכטה ואני לא, משפיעה על יכולת ההחלטה שלי. |
|
||||
|
||||
כאשר אריסון מחליטה לקנות 21000 קמ"ר אדמה, יכולת ההחלטה שלי לקנות אדמה נפגעת קשות. |
|
||||
|
||||
בארץ, ככל הידוע לי, מעל 90% מהאדמות הן בבעלות המדינה. אבל גם כאשר 21,000 אנשים קונים כל אחד קמ"ר, יכולת ההחלטה שלך פוחתת. לא אמרנו מראש שהיא מוגבלת על ידי המציאות? |
|
||||
|
||||
כאשר מישהו יש לו עיסק של מילארדים, ומנגנון שיווק של מיליונים, וכאשר הוא פועל באופן אקטיבי להפחתת מיסים עליו ולהפחתת שירותים ציבוריים בשבילי, הוא פועל באופן ישיר כדי שלו יהיה יותר ולי יהיה פחות. הרי הבעיה היא לא שהסוחר הוא סוחר עשיר, אלא שהוא משתמש באופן פעיל ואקטיבי כדיל לקחת לאחרים על סמך כספו, זה יכול להתרחש בכל מיני אמצעים כגון לוביסטים,שבירת עבודה מאורגנת, חוקים שעוזרים להם ומפלים אחרים. זה נובע במידה מרובה, מסדר הגדול של שוק הרי השוק לא באמת אינסופי אבל האתוס הקפיטלסטי מדבר כל הזמן על הגדלת הרווחים, כלומר באיזשהו שלב יכולת להשיכ עוד ועוד רווחים תבוא בלנסות להצר את הצעדים וסחר לא הוגן עם כל שאר האנשים. |
|
||||
|
||||
===>"...הוא פועל באופן ישיר כדי שלו יהיה יותר ולי יהיה פחות." מה מיוחד כאן? כשאני עובד תמורת כסף אני גם פועל באופן ישיר כדי שלזה שאני עובד עבורו יהיה פחות ולי יהיה יותר (כסף). ===>"זה יכול להתרחש בכל מיני אמצעים כגון לוביסטים,שבירת עבודה מאורגנת, חוקים שעוזרים להם ומפלים אחרים." אז תגיד אילו אמצעים מותרים ואילו אסורים. למשל אני מסכים ששוחד לפוליטיקאים אסור. מאידך, לוביזם מותר - הרי הלובי היהודי הוא תופעה חיובית (בעיני כמה). נדמה לי שיש - או שאפשר להקים - גם "לובי חברתי". אני לא חושב שהשוק הוא אינסופי (במיוחד לא בנקודת זמן). הרי התל"ג של כל מדינה ידוע - והוא מספר סופי. מצד שני, אם הרווחים היו סופיים לפני 10 שנים ו-100 שנים, אז איך זה שנשאר לנו מה להרוויח היום? |
|
||||
|
||||
===>"...כשאני עובד תמורת כסף אני גם פועל באופן ישיר כדי שלזה שאני עובד עבורו יהיה פחות ולי יהיה יותר (כסף)." אני לא מכיר את המעביד שלך (ואם בכלל יש לך כזה), ולא יודע במה אתה עוסק, אבל זה בד"כ לא עובד ככה. בין אם אתה עובד בעסק יצרני או בכזה שנותן שרותים (ובלבד שאתה עובד בעסק, ולא בארגון מתוקצב) אתה פועל באופן ישיר כדי שלזה שאתה עובד עבורו יהיה יותר וגם לך יהיה יותר (כסף). זה נקרא "ערך מוסף" (אם או בלי קשר למס) או בבטוי ציורי "הגדלת העוגה". |
|
||||
|
||||
===>"אתה פועל באופן ישיר כדי שלזה שאתה עובד עבורו יהיה יותר וגם לך יהיה יותר (כסף)." מה אתה, חנון? אני לא שם על מה שיהיה לו. בטח לא היה עולה על דעתי לקום בבוקר בשביל שיהיה למניאק יותר כסף. אתה אולי מתכוון שהוא לא היה מעסיק אותי אם לא היה לו "ערך מוסף". זה כנראה נכון, אבל נראה לי שגם אלו שקונים שירותים/מוצרים מאריסון לא עושים זאת כדי שיהיה לה יותר כסף, אלא בגלל שהם מקבלים ערך מוסף, לא? |
|
||||
|
||||
אתה אומר מצד אחד שאובר קפיטליזים הוא טוב כי הוא מאפשר זכות בחירה. אפשר לחלק את התשובה לכמה חלקים, אפשר להראות שמכיוון שיש גדלים קבועים בסופו של דבר מגבלות על המשאבים בכל זמן נתון, האם שיטה שמבטיחה חוסר סימטריה וחוסר בקרה על המשאבים (קרי קפיטליזים) היא שיטה טובה? לדעתי לא, בטח לא כשהיא מנגנון שולט יחידי. ניתן גם לומר שמאחר שאתה חי בעולם ולא בהפשטה שלו, אם אתה חי בעולם שבו יש למי שיש מספיק כסף מספיק יכולת לעצב את סדר היום שלך, הרי זהו מודל שבו הוא מנסה לשלוט על ההעדפות שלך. כלומר יש פה צמצום של החופש משום שמי שיש כאלו כמויות ענקיות של כסף מנסה בפועל לעצב את כל העולם, את התקשורת את התרבות את הבחירות היומיומי של האנשים. אתה לא יכול באמת לדבר על הבחירות של אנשים כדבר נקי, כאשר המציאות כוללת השפעות כאלו. (השפעות במדיה הפופאלרית על מיהו המוצלח, השפעות על תשתיות,השפעות על בחירה- אם אין לך רשת בטחון סוציאלית סביר להניח שתוכל פחות להגיב על מה שבוסים אומר), לכל אלו ייתכן שיש פתרון ברמה האישית, ניתן לקרוא ספרים אלרטניטיביים ומסגרות חלופיות (נגיד דוגמאת תמוז) אך לומר שלעושרה והסיבות להתעשרותה של גברת מסויימת אין שום השפעה על הציבור הרחב אינו עומד בממבחן המציאות במיוחד כאשר נעשה מאמץ פעיל מצד מגזר האובר עשירים לקחת את זכויות של אנשים אחרים בחברה. האם אפשר להסתדר עם זה לחיות עם זה, אפילו אם אתה לא עשיר, כנראה שכן, (עובדה שיש אנשים שרוב האנשים חיים עם זה), אבל ההתנהגות הזאת של אותם אנשים (האובר עשירים ו) פוגעת בשאר האוכלסיה ולא ניטראלית כלפיהם. |
|
||||
|
||||
- אני (בדיון הזה) לא אמרתי כלום על קפיטליזם. בטח לא "אובר". גם לא בא לי לדבר על קפיטליזם. אני רק חושב שאם אני יכול לשרוד, אז לאף אחד (אפילו לא אריסון) אין "מספיק כסף מספיק יכולת לעצב את סדר היום" שלי, בלי שיתוף פעולה שלי. אולי זה נכון שהיא *מנסה* לשלוט על כל ההעדפות שלי. אבל היא לא היחידה - גם הרבובדיה מנסה. גם ביבי מנסה. גם אישתי מנסה. בינתיים, הם לא הצליחו. לפחות לא על *כל* ההעדפות שלי. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי אותך נכון אתה מצדד בשיטה הנוכחית, הניאאו ליבראלית, האובר קפיטלסטית, יהיה שמה אשר יהיה, משום שאתה חושב שהיא מגבירה את יכולת הבחירה, ואת האפשרויות, ולא מצמצם אותם. לפי מה שאני רואה זה פשוט לא המקרה, אלא להפך רוב הזכויות שהיו לאנשים בשיטות מעט שונות, (נגיד סוציאל דמוקרטיות) נשלל לרוב האנשים. |
|
||||
|
||||
אתה יכול גם לנחש אם אני שמן או רזה, גבוה או נמוך, עשיר או עני ,אוהד הפועל או מכבי, ואולי אפילו תהיה צודק, אבל זה לא מתיחס למה שאני אומר כאן: שאם אני יכול לשרוד, אז לאף אחד (אפילו לא אריסון) אין מספיק כסף או יכולת לעצב את סדר היום שלי, בלי שיתוף פעולה שלי"? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את המילה "מלאנטלפימוס". האם המילה הזאת קשורה בביטוי העממי ב"מלאנת'לפים"? אם אפשר - ענה נא במילים רציניות ופשוטות, בלי התבדחות ובלי התחכמות. תודה מראש. |
|
||||
|
||||
כן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |