בתשובה להאייל האלמוני, 15/11/09 14:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דברים מטרידים, אך לא רלוונטיים לעניינינו. הנה משפט שנשמט מציטוטך: "אחד החידושים הגדולים באותו מבצע היה התנהלות של מלחמה, לא כמו באיזשהו מבצע או מעצר וזאת בשונה ממבצעים אחרים שהתנהלו בגזרות אחרות וגם בעזה." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישנן לחישות שאמירותיו של התת-אלוף יכולות היו להיות מכרה זהב למשפטן גולדסטון: "מי שלא נלחם בכל ליבו ובכל נפשו יש עליו קללת ארור אם הוא מונע חרבו מדם, כשהוא חס על אויב...התקפה גדולה של 80 מטוסים שהפציצו שם מקומות כאלו ואחרים ואחר כך ירי של תותחים ומרגמות וטנקים וכן הלאה...". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי שמישהו בישראל מכחיש שהיתה בעזה מלחמה. עפ''י מקורות זרים אני יכול לספר לך שהשתמשו שם במטוסים ובשאר מיני כלי נשק. השמועה אומרת אפילו שהיה מי שנלחם שם נגדנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים שלו רלוונטיים אם הם מעידים במשהו על ההרצאות האידיאולוגיות לה זכו חלק ניכר מהחיילים באימונים ובשטח (על פי עדויות מ"שוברים שתיקה"). מסתבר שרבנים הגיעו, תחת אש ממש, לתת חיזוק רוחני לחיילים אפילו במהלך המבצע. במיוחד הם רלוונטיים לפרק 16 בדו"ח גולדסטון - הדן בשאלת הכוונה והתכנון של המבצע. מראיונות עם לשעברים ופרסומים רשמיים הבינה הוועדה שכל החיילים והקצינים עוברים קורסים והכשרות בנושאים הומניטריים ומשפטיים, ומודעים לחוקי המלחמה הבינלאומיים. ישראל הסבירה שהצבא קיבל ליווי משפטי צמוד במהלך המבצע. מהדברים של הרב הראשי, לעומת זאת, עולה תמונה אחרת לגמרי, מעציבה. טרגית ממש אם זה החיזוק הרוחני שהקשיבו לו החיילים כפי שעולה מהעדויות של "שוברים שתיקה". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |