בתשובה לרון בן-יעקב, 12/11/09 19:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החלוקה המקובלת, תבונה לעומת רגש, לא אומרת שכל פעולה נעשית מתוך זו או מתוך זה, אלא שאלו שני קטבים שמשפיעים על הפעולות; לפחות רובן נעשות מתוך תערובת. הוספת גורם ההרגל מעמידה אותו, עד כמה שאני מבין (לא נתקלתי בהבחנה הזו של דיואי עד עכשיו, אבל היא נשמעת לי משכנעת, ואני משלים אותה מהרהורי ליבי), מול הסקאלה תבונה-רגש. הסקאלה הזו טובה יותר כדי לתאר *החלטות*, אולם התנהגותו של אדם מורכבת רובה בכלל לא מהחלטות (של ממש), אלא מאינרציה, שבה לא מושקעת הרבה תבונה ולא הרבה רגש. גם כאן, אני מניח שאלו שני קטבים, שמעשים רבים נובעים מתערובת של הרגל והחלטה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את זה הבנתי, ואחרי ההסבר שלך הבנתי יותר טוב. אלא שהטרמינולוגיה נראית לי לא מתאימה. אולי הסקאלה מודע לא-מודע מתאימה יותר כשמודע= awareness. השימוש במונח קוגניציה לא מתאים, לפחות לא כפי שהפסיכולוגיה נוטה להשתמש בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן נתן הסבר טוב לשאלה הראשונה שלך, אם כי דיואי התכווןלמשהו מעט שונה. אצל דיואי רגש, שכל והרגל הם שלושה גורמים שווי משקל (וכמובן, כל דבר שעושים נובע משילוב מסויים של כולם אשר לפעמים צד אחד דומיננטי יותר או פחות מאחרים). ההסבר של ירדן נתן משהו ''דו שלבי'' או דו ממדי, בו ההרגל עומד מול כל השאר, ובתוך ''כל השאר'' השכל עומד מול הרגש. ההפרדה בין מודע ללא מודע אינה ממצה את העניין לדעתי, שכן כל שלושת הגורמים פועלים (או יכולים לפעול) הן ברמה מודעת והן ברמה לא מודעת. מעבר לכך, הרגלים בהחלט קשורים למערכות קוגניטיביות. למעשה, מתוך מעט המחקר שאני מכיר על הרגלים, יש קצת מחקר שמציע שהרגלים נוצרים על מנת לחסוך במשאבים קוגניטיביים ''יקרים''. אבל אני חייב להודות שנראה לי שהאמת מורכבת קצת יותר מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם ההרחבה הזו אני יכול להסכים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |