|
||||
|
||||
גם אהרון ברק, בספר השיחות שלו עם אריאל בנדור וזאב סגל. אאז''נ, בתחילה ברק אומר שיש הגיון בדרישה לפיצול אבל כשעוזבים את התאוריה ומסתכלים במציאות וגם בהסטוריה של התנהלות היועצים המשפטיים הוא מגיע למסקנה דומה למרידור, מתן עוצמה ביצועית לתפקיד כנגד עוצמת הביורוקרטיה והפוליטיקה. |
|
||||
|
||||
האם יועץ משפטי איננו ביורוקרט ופוליטיקאי? מדוע אנשים שיודעים להרצות על כך ש"האישי הוא פוליטי" ושהחוק הוא בסך הכול כלי של האליטה להנציח את עצמה, שוכחים את תלמודם ברגע ש"איש המקצוע" מגיע מהחוגים שלהם? באותו רגע הופך הביורוקרט לבלתי-תלוי, מקצועי, ומעבר לפוליטיקה. |
|
||||
|
||||
דן מרידור הוא יותר פוליטיקאי מאשר משפטן. |
|
||||
|
||||
אכן יש הגיון כשלא מחברים אותו להגיון הפנימי של התנהלות המערכת הפוליטית בישראל. באותה המידה ייחוס מניעים פוליטיים לבית המשפט העליון (השאיפה לצבור עוצמה פוליטית על פני "המערכת הנבחרת"). לי נראה שבית המשפט העליון נגרר לפעלתנות שלו על ידי המערכת הפוליטית. גם היועץ המישפטי אינו בעל אספירציות פוליטיות; הוא לא החליט לחסל את אולמרט, ליברמן ודרעי כי איימו על כוחו. אמנם יש טענות שהפרקליטות החליטה לחסל את חיים רמון בגלל שהוא רצה לבצע שם רפורמות, אבל אינני חושב שמישהו מאמין שהיא שכרה את הקצינה שתתנשק איתו ותגרור אותו לתחוב לה את הלשון לפה. כמה מסכנים הפוליטיקאים, רודפים אותם. |
|
||||
|
||||
בטענותיך יש הגיון כשלא מחברים אותן להתנהלות האנושית הפשוטה. ייתכן שביהמ"ש הוא קדוש, ואנשיו כולם טהורים, וכולם שונאי שררה וחסרי אג'נדה משלהם. ייתכן. ובאשר ליועץ המשפטי, אתה כצפוי בונה איש קש: איש איננו טוען שהיועץ או מי-מאנשיו 'שכר את הקצינה'. מה שכן, המקריות שבעובדה שיותר משר משפטים אחד שהיה לא-לגמרי-נוח למערכת המשפטית מצא עצמו נאשם, ששחיתויות-לכאורה מסויימות זוכות לטיפול נמרץ יותר מאשר אחרות, והחריצות החריגה שהפרקליטות נוהגת להפגין בתיקים כאלה, מעוררת חשד שאולי גם למלאכי מרום כאלה יש לשים פה ושם איזה גבול. |
|
||||
|
||||
בית המשפט איננו קדוש. גם נאמן ורמון אינם קדושים-רחוקים מכך. יתכן והפרקליטות היתה צריכה לנהוג באותה החריצות גם בתיקים אחרים. ליברמן למשל, טען דבר והיפוכו, שהפרקליטות חרוצה מצד אחד והוא עובר עינוי דין במשך 10 שנים-מצד שני. לגבי נאמן, האישום לא היה סתם תפירת תיק. "ב-8 באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון, כי החליט לפתוח בחקירת משטרה נגד השר נאמן. באותו היום הגיש נאמן את התפטרותו מתפקיד שר המשפטים. כתב האישום נגד יעקב נאמן כלל שני עניינים: הגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון (כתשובה לעתירה) ומסירת עדות שקר בחקירתו במשטרה. נאמן זוכה ב-15 במאי 1997, בשל העדר כוונה פלילית הנדרשת. יחד עם זאת, פסק בית המשפט כי נאמן מסר בתצהירו פרטים בלתי נכונים ומטעים בשלבי חקירתו הפלילית, אך ציין כי התיקונים שביצע מאוחר יותר מעידים על תום לבו של נאמן ושהדבר נעשה ללא כוונה פלילית." זהו ציטוט מהויקיפדיה. כעורך דין שמתמחה בהליכה על הסף, הוא מבטא את הבעייתיות של הפנים השונות של המיקצוע- להוכיח שהצבע של העץ הירוק הוא בעצם חום והיות שחום קרוב לאדום אז העץ הוא אדום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |