בתשובה לטווידלדי, 21/10/09 21:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל מה שאתה כותב על פאלוג'ה, פעילות צרפת, סרביה וכד' הוא נכון. כל אלה הם פשעי מלחמה. הטענה שלנו שאם להם מותר-אז גם לנו אינה תופסת ואינה מבטלת את היותם של מעשים שלנו ושלהם פשעי מלחמה. לא לחינם ארה''ב לא נכנסה לבית הדין הבין לאומי בהאג והיא מתנגדת לדיון בדו''ח גולדסטון. היום עדיין לא קראתי עיתונים, אך עד אתמול לא השיבו האמריקאים-אם אינני טועה- לשאלתו של גולדסטון לגבי אי תקינותו של הדו''ח. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בדיוק שאם להם מותר אז גם לנו - אלא: 1. היינו בסדר באופן כל כך קיצוני (ביחס למין האנושי, וטרם נטען אחרת!) שאם אחרי כל זה הושמנו מלכתחילה על ספסל הנאשמים, אין לנו כל אמון ביכולותיה וכוונותיה של המערכת הבינ"ל שהביאה לכך. 2. גם אם עיקר מה שנטען במסקנות הדו"ח היה נכון, ההליך נגד ישראל הינו קניסה רבת שנים של מכונית שטמבונה חופף אזור אסור לחניה, כאשר מן המדשאות והבתים שמסביב בוקעות בקביעות זעקות נרצחים ונאנסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמר גולדסטון- יהודי וציוני- שאם היינו בודקים את מה שהיה שם באופן אטובייקטיבי- לא היה מקום לכניסה של גופים בין לאומיים. צריך רק להקשיב ולא לאטום את האזנים. הוא אמר וחזר ואמר שלישראל היתה זכות ואפילו החובה לפעול. הבדיקה שלו התמקדה ב''איך''. הועדה שבראשותה עמד לא קיבלה הנחיה להוציא ממצאים על פי קנה המידה של ארה''ב בעיראק, אפגניסטן, פנמה וויאטנם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גולדסטון ''ציוני'' בערך כפי שעיתון הארץ תומך במדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן מאז משט הפרידה של אוניות הוד מלכותה מחופי המנדאט הבריטי בפלסטינה-א''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את ציונית כמו איתמר מרזל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפעף פעם לא הבנתי מה הטעם לקרוא לבן/בת בשם עם קידומת "אי". איתמר(1), למשל. למה הנגטיביות הזאת, למה? לא יותר פשוט לתת לו שם חיובי, כפרי החרוב לדוגמה, במקום להכניסו למצוקה נפשית מתמדת בשלילת התמר על הסף? אכן תמיהה רבתי [לעניין עצמו, דהיינו ציונות, אוסיף אך זאת - ניתן להצהיר ולקשקש עד בלי די על מחויבות לרעיון. בפועל, כל שונאי ישראל, בפרט היהודים ובעיקר הפנימיים, מעידים בהתנהלותם ובמעשיהם על משהו מאוד דפוק בהווייתם האישית. רחמנות] (1) ברוך מרזל. איתמר בן-גביר. הכעס והנמהרות הינם יועצי א-חיתופל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכל מערכת חוקי המלחמה שהתגבשה לאחרונה, היא מערכת חסרת הגיון שבמקום לעזור לקיום הצדק היא רומסת אותו. עלינו להוקיע את השרשים והנחות היסוד שעליהם מבוססת מערכת זו, ובשום פנים אסור לנו לקבל אותה, או חלקה. כדי להסביר את דבריי אביא דוגמה. ידוע שבספורט האגרוף ישנם כללים של מותר ואסור, למשל שאסור להכות מתחת לחגורה. הכללים האלה נעשו בהסכמת ולתועלת שני הצדדים המתחרים, ושניהם מקבלים אותם. אבל אם צד אחד לא רואה בכלל בכללים האלה משהו שמחייב אותו, אי אפשר לדרוש מהצד השני שיקיים אותם. דרישה כזאת תביא לעוות ולאי צדק. כך זה גם במלחמה. המלחמה היא אירוע בלתי נעים. גם ראיית גופות של חיילים, וחיילים פצועים פציעות קשות ומדממות, היא עניין לא נעים ולא נחמד, למרות שהם "רק" חיילים, ואם רוצים אפשר לראות גם בפגיעה בחיילים פשע. אבל בעמותים כאלה או אחרים שנערכו בהיסטוית המלחמות, החליטו הצדדים שיוציאו את האזרחים מהמשחק הזה, כמו שבספורט האגרוף הוחלט שאסור להכות במקומות מסויימים. ברור לגמרי שהכללים האלה מחייבים צד אחד כל עוד הצד השני שומר על אותם הכללים. אם אחד הצדדים מחליט שהכללים האלה לא מחייבים אותו כלל, אסור לגוף שלישי להוקיע את הצד האחר גם גם הוא מסיר את הכפפות. איך בכל זאת, למרות חוסר ההגיון, משתמש העולם בכללים חסרי ההיגיון האלה ? הוא מתעלם מרובם כשמדובר בגופים חזקים, כמו אלה שהוזכרו בדוגמאות שהובאו לך (אין בכך עניין לציבור), ומטפס על מדינה כישראל שאין לה תמיכה בין לאומית מסיבות פוליטיות שאינן קשורות במעשיה (חוסר התמיכה הזאת היה קיים מאז כינונה ללא קשר ל"כיבוש", ואם תבדוק תראה שדווקא כשנראתה חלשה, התמיכה בה פחתה ולהפך). זו פשוט רמיסת הצדק. אסור לנו לשתף פעולה עם הדבר הזה בשום דרך שהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טאגליין! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתכל על הדברים ממקום אחר לגמרי.ראשית בפעולה של עזה נחצו הרבה גבולות והתקבלו החלטות שהיו בגדר פשע מלחמה. שים לב שאינני אומר שמעשי חיילים היו בגדר פשעי מלחמה; זה קורה בכל מלחמה. היו החלטות על ניהול מלחמה שהיו בגדר פשעי מלחמה. אני טוען שעל דברים כאלה אנחנו משלמים מחיר פנימי מאד כבד. מי שנושא באחריות להחלטות הוא אהוד ברק ואשכנזי- בעיקר אהוד ברק. המסגרות המוסריות של אהוד ברק משובשות לא רק בתחום הזה אלא למעשה לאיש הזה יש בעיה קשה של מסגרות וראינו את זה עוד בגרוש ה-400 כשהיה רמטכ"ל. האיש מסוכן בגלל האוטיזם הרגשי שלו. שנית, הסיפור של המעצמות איננו שייך לעניין. איננו מכירים במגבלות הפעלות הכוח שלנו ולכן אנחנו מנהלים לאורך השנים מדיניות שגויה. אין ולא היה לנו שר חוץ שמעריך את המצב המדיני והמחירים השונים למדיניות שננקוט; לא ליברמן וגם לא ציפי ליבני. אני זוכר היטב את ביטולי ההזמנות במפעל שעבדתי בזמן המצור על ביירות. אבל את מי מעניינות ההשלכות הכלכליות? את ברק? כקליפת השום. אינני בטוח שגם את נתניהו. הוא באופן די אבסורדי טיפס על הכן כגאון כלכלי שכמעט והלך להיות שר האוצר של איטליה אבל אינו פועל לטובת כלכלת ישראל. אז כפי שאתה רואה, אני מעריך שעל התנהגות כזאת אנחנו משלמים מחיר פנימי- שחרור עוד מחסומים לגבי הפעלת אלימות, וגם כלכליים ומדיניים-תדמיתיים (תדמית אמיתית במקרה הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי להסביר בתגובתי הקודמת הוא שלאחר ההתנתקות הושלם מצב שבו העזתים נמצאים מאחורי גבול מוגדר שבו אין לנו דריסת רגל ואין לנו שום אחריות לגבי הנעשה שם בניגוד למצב שהיה בזמן ה"כיבוש" באזורים שבהם שלטנו ולהם היינו אחראים. במצב כזה, טענתי היא שכל עוד העזתים מרשים לעצמם לירות טילים לעבר יישובנו יש לנו הצדקה מלאה לפגוע בישובים שלהם בכל העוצמה שעומדת לרשותנו (בדומה לדוגמת המתאגרפים שהבאתי. כל עוד אחד המתאגרפים לא מאמץ את הכלל שאסור להכות מתחת לחגורה, בו ברגע טפשי יהיה לצפות מיריבו שישמור על הכלל הזה. זה בלתי הגיוני בעליל). אם הם חדלים ומאמצים לעצמם את הכלל שהאזרחים מחוץ למשחק, רק אז הכללים האלה מחייבים גם אותנו. אני גם חושב שחוקי המלחמה שאומצו בשנים האחרונות שבהם פגיעה באזרחים נחשבת פשע ללא קשר להתנהגות הצד האחר בעניין זה, מעבר לכך שהם לא הגיוניים לא צודקים ולא מוסריים, הם גם בפרוש מעודדים אלימות. מה אכפת להם לירות טילים על ישובינו ? הרי לנו אסור בכל מקרה לפגוע באזרחיהם. לו ידעו שאזרחיהם יחטפו שבעתיים, ללא שהעולם יחשוב שמשהו כאן לא בסדר, לא היו מעיזים לירות אותם והשטק היה נשמר. איני יודע מה בדיוק היו ה"פשעים" שעשינו בעופרת יצוקה, וזה גם לא מעניין אותי (אלא אם כן היו מצבים שבהם נלקחו, למשל, שבויים בחיים והומתו אחר כך שזה אכן פשע, אבל לא שמעתי שקרו דברים כאלה), כי בכל מקרה ברור שלא הייתה שם פגיעה מסיבית באזרחים כמו זו שאני חושב שיש לנו הצדקה מוסרית לעשותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהבעתי את דעתי לסיבת הירי למרות הידיעה שרבים מהם ימותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא הבא דוגמאות להחלטות שהן פשעי מלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקרוא את דו"ח גולדסטון. יש מספיק עדויות שפורסמו בעיתונות הישראלית שמצביעות על מדיניות ולא רק על גחמות של מפקדים וחיילים בשטח. ירי על בתים שנראה שם מישהו על הגג או בחלון, פגיעה במוסדות האו"ם בגלל חשד שיש שם נשק, ירי על אנשים שהלכו עם דגלים לבנים, פגיעה במסדר של שוטרים, שימוש בתחמושת מסוגים מסויימים. אפשר היה לראות את הצמידות של המערכת הצבאית לייעוץ המישפטי שהיה אמור לסמן את הגבול שאליו אפשר להתקרב. הייעוץ המישפטי הלך רחוק מדי כי ניסה להשביע את רצון המערכת. היום נעשה נסיון ליזום שינוי בחוקי המלחמה הבין לאומיים כדי להתאימם לשיטה שהמערכת החליטה להפעיל במבצע. אם הכל היה בסדר אז לשם מה המאמץ הזה? על פי התרשמותי, התקבלה החלטה להפעיל שיטת פעולה שתמנע לחלוטין אבדות בצד שלנו (מרבית האבדות היו מאש כוחותינו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי גירוש ה-400, גם רבין תמך בגירוש. ואם גם הוא היה אטום רגשית בעיניך, אז מי כן בסדר? כולנו כנראה\ חוץ ממך ומאיש הקפה כמובן, אטומים רגשית ומנוולים חסרי מצפון. מסכנים הערבים שנתקעו איתנו, הרי עד שהגענו שררו באיזור רק שקט שלום ואחווה. ואז הגיעו היהודים צמאי הדם ואטומי הלב והרסו את גן העדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן על התאור הספרותי. ברק הציע את ההצעה והצליח לשכנע את רבין. בגירוש אזה לא היתה שום אטימות רגשית לגבי אנשי החמאס אלא טפשות של אדם פיקח. האטימות נובעת מהיהירות של ברק שהוא חכמולוג- חושב שהוא מאד חכם וכל האחרים מאד טפשים. הרי כל הגירוש התברר כפיאסקו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |