|
||||
|
||||
אכן. וזוכרות גם הודעו בעניין, והשיבו תשובה לקונית1. 1 "מי שיצר את המפות האלה מצא לנכון להזכיר גם אותן, כי תושביהן גורשו באותה תקופה". |
|
||||
|
||||
וגוש עציון. אבל אנחנו לא מתייחסים להתנחלויות ציוניות, נכון? |
|
||||
|
||||
לא ידעתי. זה מוזר רק מנקודת זהות ציונית, שאחראית לפינוי שאר הישובים אבל לא של המושבות הטמפלריות, וזה לא פייר... מנקודת ראות ערבית הם גורשו גם משם וזהו. בכל אופן זה לא הופך את התמונה על פיה, ומבחינתי לא מספיק בשביל לנפנף ב'מפוקפקת'. חשבתי שמדובר בניפוח מסיבי של מספרים או משהו.. |
|
||||
|
||||
למה לנקודת הראות הערבית כל כך חשובים כמה גרמנים? |
|
||||
|
||||
לא הגרמנים אלא עצם הפינוי, נדמה לי. |
|
||||
|
||||
למקרה שלא הייתי ברור: המושבות הטמפלריות לא היו ערביות. מדוע הן נכללות ברשימת "היישובים הפלסטיניים"? |
|
||||
|
||||
לא יודע למה.. הניחוש שלי טוב כמו שלך. אולי מנקודת הראות הערבית כל התיישבות בפלסטינה שפונתה ויושבה ביהודים היא רלוונטית, או לפחות תורמת להארכת הרשימה. עצם הפינוי מראה לשיטתם את שיטתינו. |
|
||||
|
||||
הפינוי ע"י הבריטים במלחמת העולם השניה? |
|
||||
|
||||
כמובן שגם כל השאר גורשו. קטגוריה:יישובים ערביים שנחרבו במלחמת העצמאות [ויקיפדיה] הראשון: א-דוארה [ויקיפדיה]: בתקופת מלחמת העצמאות, ככל הנראה בחודשים אפריל-מאי 1948, נמלטו תושבי א-דוארה מבתיהם לאחר שקיבלו הוראה ממפקדים ערבים מקומיים לפינוי הנשים והילדים. השני: אבו קישק [ויקיפדיה]: בסוף מרץ 1948 חטף האצ"ל חמישה ממנהיגי הכפר, ובאפריל התרוקן הכפר מתושביו. השלישי: אבל אל-קמח [ויקיפדיה]: תושביו ברחו בעקבות כיבוש צפת. |
|
||||
|
||||
וואלה איזו סקירה מקיפה. |
|
||||
|
||||
"הראשונים לפי סדר אלפבתי" היא סוג של דגימה מקרית. לא בדקתי את החמישי ואילך (גם לא את הרביעי, אבל הוא הוזכר בתאור של אבו־קישק). |
|
||||
|
||||
אז לדעתך אם הם ברחו במהלך פלישה פיזית זה נחשב, אבל אם רק שמעו על פלישה ליישוב סמוך וברחו קודם, אז זה לא נחשב? אם חטפו את חמשת המנהיגים שלהם ואז הם ברחו זה לא נחשב ואולי אפילו סתם צירוף מקרים? תושבי שדרות שברחו ממנה מבלי שרקטה העיפה אותם פיזית, סתם עברו דירה? |
|
||||
|
||||
אם חבריהם התקיפו ישוב יהודי אחר? רוב תושבי שדרות נשארו בשדרות. רוב תושבי עוטף עזה נשארו בעזה. רוב תושבי תל־אביב נשארו בתל־אביב. רוב תושבי חיפה היהודים נשארו בחיפה. למה היהודים לא ברחו? ₪מה פונו כל־כך מעט יישובים יהודיים למרות כמות גדולה של התקפות ערביות? למה הכל הוא באחריותנו? |
|
||||
|
||||
מנחש שהיהודים פחות נטו לברוח גם בשל זיקה חזקה יותר לאדמה, שזה עתה "נגאלה", וגם משום שהיתה להם רוח גבית מהמוסדות להישארות, לעומת הערבים, שהיתה להם רוח גבית לנטישה. בנוסף נראה לי שהתקיפות הערביות מטרתן היתה פגיעה או הרג, ואילו התקיפות היהודיות מטרתן היתה גירוש. זה בטח השפיע. בכל אופן שאלה מעניינת. למה לדעתך? לגבי האחריות, כמובן שהיא התחלקה הרבה יותר שווה ב48. בימינו, לדעתי, רוב האחריות היא שלנו כי רוב הסמכות והכוח גם. חוץ מזה נדמה שכל האחריות עלינו כי בה אנו מתעסקים. אני לפחות לא יודע איך לגשת לבעיית האחריות של הערבים למצב, או איך לשפוט את מידת המוסריות שלהם. |
|
||||
|
||||
לערבים לא היתה זיקה חזקה לארץ? בתור ימני היפותטי אני מסכים בלב ובלב. הנהגתם עודדה אותם לברוח? אכן עובדה היסטורית ידועה. אבל זבש"ם. לא ברור לי המשפט "תקיפות הערביות מטרתן היתה פגיעה או הרג, ואילו התקיפות היהודיות מטרתן היתה גירוש". מהו ההבדל בין סוגי ההתקפות? אנחנו מתעסקים למיטב הבנתי, בנכונות התמונה המוצגת באתר מסויים. |
|
||||
|
||||
אני חושב ש''לב ולב'' זה ''חצוי בדעתי''. זאת להבדיל מ''בלב שלם'' או ''בלב ונפש''. |
|
||||
|
||||
אני לא מתעסק בנכונות התמונה כי בעיני הלא ימניות אומנם גרשנו ערבים, וחשוב מזה, אנחנו מתעמרים בהם על בסיס שגרתי, עוד לפני גלי הפיגועים. האתר הזה מוקדש לנכבה ואין פלא שאינו מזכיר את הצד השני, כמו כפר דרום למשל, שאדמותיו נרכשו כדין ושימשו קודם לכן לחקלאות ולא למגורים, ומכאן אין לו מקום באתר הזה. סוגי ההתקפות- הפרעות ביהודים, כמו באירופה (לפני השואה), היו ביטוי של שנאה, לרוב לא בוצעו על ידי יחידות צבאיות אלא על ידי אספסוף, ולוו באמת בגילויי גזענות אלימות מתפרצת ולא מבוקרת, שריפה ביזה ועוד. אף אחד לא חשב שם רחוק מידי, אלה היו אנשים שהאידיאולוגיה שלהם הפעילה אותם כמו שעון קפיץ. גירוש הערבים ב48 היה חלק מאסטרטגיה מתוכננת ליצור רצפים טריטוריאליים לצורך קביעת עובדות בשטח בניגוד להחלטת האו"ם (שהערבים דחו ממילא) ולקראת הקמת המדינה. גירוש ערבים היה מטרה מוצהרת. אומנם גם התקפות אלה לוו בגילויי גזענות אלימות מתפרצת ולא מבוקרת, שריפה וביזה. יהודים היו מתחבאים או בורחים ליערות, וחוזרים לשקם את החיים עד העונג הבא. הערבים ברחו רחוק יותר, ורבים מהם כלואים עד היום במחנות פליטים בגדה, ברצועה, בלבנון ועוד. מה שאמרתי על זיקה לארץ הוא לא אחראי במיוחד, ומבוסס על דעה אישית ושיחות עם ערבים בנושא. יש ויש. גם אצלינו. בכל אופן הזיקה של הערבים לארץ עלתה עם השנים, ובעיקר לנוכח הגירוש והכליאה הנ"ל. |
|
||||
|
||||
סתם לרצוח את מי שנוסע בכבישים זה לגיטימי. וזו אינה פעולת טרור. הם לא ניסו לגרש את היאהודים מהארץ? הם בטח גם סרבו להצעת החלוקה מכיוון שהם רצו לשמר את האידיליה שהיתה עם האוכלוסיה המעורבת. |
|
||||
|
||||
מרב ציניות אני לא רואה את היער. מה אתה אומר בעצם? דיברתי על ההבדל בין סוגים של התקפות על יישובים באופן כללי. אפילו במרד הערבי הגדול, שהיה מתוכנן ומאורגן יחסית, נראה לי שהם עסקו יותר בפעולות איבה נגד היישוב היהודי ובנסיונות לעצירת עליית יהודים, ופחות בגירוש. אבל מה זה משנה? אתה חושב שב48 לא היתה המגמה לגירוש ערבים מכפריהם כפי שהיא מתבטאת, אולי בחוסר דיוק נקודתי, בטבלה המדוברת? אלי הם התאדו או התגיירו במאות אלפים? |
|
||||
|
||||
הערבים המסכנים האלה סתם רוצחים־מתוך־אינסטינקט, דוחים הצעות חלוקה כשלא בא להם, וסתם מסכנים. כן, הם התאדו. מי שדחה את תוכנית החלוקה ובחר במקומה במלחמה, ... |
|
||||
|
||||
רק הערה לגבי ''מתוכנן ומאורגן יחסית'' - זו היתה הכוונה וההתחלה אבל במהירות באה הלכידות הפנים ערבית לידי ביטוי והמצב הפך לבלאגן מוחלט - פוליטי, צבאי וכלכלי. ''הם עסקו יותר בפעולות איבה נגד היישוב היהודי'' - אבל כמו היום הם הותירו את היהודים בשולי עשייתם והרגו בעיקר האחד את השני. |
|
||||
|
||||
הסיבה העיקרית שבגללה ערבים ברחו ויהודים לא, היא שלערבים היה לאן לברוח. |
|
||||
|
||||
יהודים ברחו. ברחו מבית הערבה, ברחו מנווה יעקב, ברחו מעטרות, וכן הלאה (כמובן, על יהודים לא אומרים שהם 'ברחו'. אומרים שהם 'פונו'. אבל הנטישה הזו לא הייתה מרצון ובשמחה רבה, אלא בשל אילוצי המלחמה) |
|
||||
|
||||
אתה צודק, אבל בגדול ליהודים לא היה עורף עמוק כדי לברוח אליו. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שלערבים יש צומוד, ודבקות עמוקה בקרקע, והתעקשות שרק בכפר שלהם גדלות עגבניות טובות1. 1 אם לצטט מנוכחים נפקדים של גרוסמן. |
|
||||
|
||||
צומוד הוא הדבקות העמוקה בקרקע, לא שני דברים שונים. עד כמה שאני יודע המונח התקבע תודעתית או לפחות התחזק בגלל הגלות הכפויה והמשך הרס הבתים עם השנים. לזה התכוונתי בהתחזקות הזיקה הערבית לקרקע אחרי 48. זה לא איזה אתוס איסלאמי עתיק או משהו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |