|
||||
|
||||
במדינה מתוקנת, לפחות מבחינת חופש הדת, נהוג שאמונתו הדתית של אדם אינה שיקול בהחלטות ממלכתיות. במדינת ישראל לעומת זאת, הרשות השופטת, שמנסה להקנות לחיים כאן רמת חופש מערבית סבירה, נוטה להחליט באופן חילוני (כלומר, לראות באמונה עניין פרטי), בכל מקום בו *החוק* אינו מחייבה אחרת. במובן זה, נוגדת החלטת היועץ נורמות ציבוריות ראויות. כמובן, אפשר לפתוח כאן דיון בעניין: במה שונה אמונה דתית ממערכות ערכים חילוניות לגיטימיות? (רמז - האדם במרכז). |
|
||||
|
||||
ומה אם מערכת הערכים שלי גורסת כי הלאום הוא במרכז? (פאשיזם, במובן מסויים) או שהמשפחה במרכז (נפוטיזם, בערך) האם זו א-פריורי מערכת חילונית לא-לגיטימית? |
|
||||
|
||||
בדיוק כך! אני יודע שישנן גם השקפות אחרות, אבל אני אובייקטיבי. (-: |
|
||||
|
||||
למדינה דמוקרטית אסור להתערב בשום נושא פרטי, אלא אם הכלל הזה בעצמו גוזר שיש להתערב (לדוגמא, יש להתערב [לעצור] אנס, משום *שהוא* מתערב בנושא פרטי של אזרחים אחרים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |