|
||||
|
||||
אותת שמאלה, ובכך אתה מסמן לזה שמאחריך "ראיתי, שמעתי, הבנתי, אני באמצע העקיפה, עוד שניה בבקשה" בלי להבהיל את הנהג מימין (אני מניח שבשלב זה של העקיפה כבר אינך מאותת כי מזמן השלמת את המעבר מנתיב לנתיב). בתמורה, דילמה משלי: האם לאותת בזמן שאני נוסע בכיוון היחיד המותר לנסיעה בנתיב בו אני נמצא? אני בדיעה שבניגוד להוראת החוק הדבר הנכון הוא לא לאותת במקרה זה שכן האיתות אינו מוסיף שום מידע לנהגים האחרים, וכך נשמר השימוש באיתות רק למקרה חריג כמו פניית פרסה או עצירה או כל פעולה אחרת שאינה מובנת מעצם היותי בנתיב הפונה. |
|
||||
|
||||
החוק אינו דורש (ולמעשה אוסר) לאותת אם אתה ממשיך בנתיב נסיעתך. התעקלות הנתיב אין משמעה פניה. |
|
||||
|
||||
האלמוני לא שואל על התעקלות הנתיב. השאלה היא לדוגמא על המצב הבא (יש מצב כזה בדיוק ליד הבית שלי, אז אני מכיר את הדילמה היטב): אתה נוסע בכביש עירוני בעל שלושה נתיבים. הכביש נגמר בצומת T, שבה שני הנתיבים השמאליים עומדים ברמזור בשביל לפנות שמאלה והנתיב הימני פונה ימינה (עם או בלי רמזור משלו). אתה רוצה לפנות שמאלה, ונעמד בנתיב האמצעי (שהוא הנתיב הימני מבין שני הנתיבים שפונים שמאלה). האם במצב כזה יש טעם לאותת? החוק, למיטב ידיעתי, ברור - אתה פונה שמאלה, וצריך לאותת שמאלה. מצד שני, הנתיב שבו אתה עומד משמש *רק* לפניה שמאלה, כלומר העובדה שאתה עומד בו צועקת "אני רוצה לפנות שמאלה" יותר מכל איתות שהוא. יותר מזה, איתות יכול דווקא לבלבל את הנהגים שמאחוריך, שיכולים לחשוב שאתה מנסה לעבור לנתיב השמאלי ביותר (למשל לצורך פניית פרסה). אז מה עושים? אני, באופן אישי, לא מאותת. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אני טוען קצת יותר מזה: בעמדי דוקא במסלול השמאלי ביותר, אני רוצה לשמור את האיתות למקרה של פניית פרסה (שהיא מטבעה קצת יותר איטית וכדאי שהנהג מאחרי יידע את כוונתי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |