 |
זו לא התעקשות סתמית על מינוח. מערכת משפטית, ומערכת חוקי התנועה היא כזאת, איננה מוכתבת על ידי קודים מוסריים בהכרח. אומנם רבים מחוקי התנועה מורים על התחשבות בזולת, אבל יש הרבה מאד אחרים שכל עניינם הוא ניהול ושליטה לצורכי הסדר הכללי, שהקשר שלהם למוסריות הוא רופף או עקיף במקרה הטוב. הבעייה עם הזיהוי של מערכת חוקים משפטית כלשהי עם המערכת המוסרית היא בזה שבדרך זאת הופך הציות לערך ''מוסרי''. ואנחנו יודעים היטב איזה נזק מוסרי הביאו עמים על עצמם ועל אחרים משום שנהגו לציית לחוקים. ואגב, חוקי התנועה בתקופה הנאצית בגרמניה לא נעדרו סממנים אנטישמיים ואפלייה מטעמי גזע. אבל כדי לרדת למציאות של חיי יום יום שלנו, אני יכול לקבל את הקריאה העולה מן המאמר שלך שראוי לנהוג באופן מוסרי בכל מצב, ובכביש במיוחד (בגלל רמת הסיכון הגדולה יותר). הציות לחוקי התנועה הוא הכרח בל יגונה, אבל התנהגות מוסרית כרוכה לפעמים (ובוודאי שמדובר במקרים חריגים, אבל היא הנותנת) גם בהתעלמות או בחריגה מן החוקים.
אשר לסכין והמזלג. ההתחשבות באחר היא האקט המוסרי, לא צורת האכילה. האכילה בכלים הנ''ל או בכלים אחרים ובידיים בכלל זה היא ''מוסרית'' לעילא כשהיא מבטאת אמפטיה ואיננה פוגעת בזולת. לצורת האכילה המערבית אין שום ייחוד. נימוסים הם ריטואלים סמליים, מה שחשוב הוא המסומל ולאו דווקא הסמל עצמו. ואגב, ה''חוקים'' של נימוסי השולחן אינם מוכתבים על ידי קוד מוסרי, הם בד''כ מסורות מדורות קודמים, ללא קשר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש