בתשובה להאייל האלמוני, 11/10/09 10:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היו עוד כמה אנשי שלום כמו טדי רוזוולט וודרו ווילסון שמוזכר רק בקשר ל-14 הנקודות והקמת חבר הלאומים, אבל לא לפעילותו בחצר האחורית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק הבעייה שלך עם וילסון? היותו אמריקאי? העובדה שהתערבותו במלחמת העולם מנעה מן המעצמות הקפיטליסטיות להקיז את דמן עוד כמה שנים, ובכך נמנעה עליית גן העדן הסוציאליסטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה נסחף? אולי אם הוא היה פועל באותה נחישות ועוצמה שפעל כדי להכניס את ארה"ב למלחמה, להביא לסיום המלחמה כראש מדינה נייטראלית, זה היה מועיל יותר? הרי המלחמה הזאת בניגוד למלחמת העולם השניה, לא היתה מלחמה בין טובים ורעים, אבל היא היתה המלחמה המופרכת והאידיוטית שבין המלחמות הגדולות. התכוונתי לפעילותו באמריקה המרכזית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אכפת לנורווגים מהחצר האחורית של ארה"ב? בפרספקטיבה הסטורית הפרס לווילסון היה מוצדק, גם אם חבר הלאומים קרס בסופו של דבר. 14 הנקודות שלו נשארו עקרונות מוכרים. יותר בגדר אידאלים ושאיפות מאשר מדיניות מעשית, אבל גם זה משהו. לאחר מלחמת העולם הראשונה רוב השטחים הקולוניאליים של המדינות המפסידות לא נחשבו "מושבות" אלא "מנדטים" (להלכה: חבל ארץ שבו המעצמה הקולוניאלית צריכה להכין מדינה). עם השנים גם נוצקה לכך משמעות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |