|
||||
|
||||
אני לא בטוח, אבל יש לי חשד (תקנו אותי את אני טועה) שהמסביר מתכוון ל"לסה פייר" כאשר הוא מדבר על ליברליזם: ניתן לטעון שאנגליה וארה"ב היו, במפנה המאה ה-19, כאלה (אם כי לא באופן מלא). אם כי באנגליה יותר מבארה"ב (שם הרשויות נטו יותר להתערב באלימות נגד שובתים - ואני מדבר על לפני שנות השלושים, לא היום). |
|
||||
|
||||
זאת בדיוק הסיבה שרציתי להתייחס לדוגמאות. באנגליה היו תולים גנבים קטנים, בארה"ב התמקדה החרות בעיקר בחירות הקניין. לכן הפעילו אלימו קשה נגד שובתים-פגיעה בחרות הקניין, נגד נסיונות של נשים לקבל זכויות. בארה"ב היו יותר מאבקי עובדים מבכל מקום אחר בעולם. רוב המאבקים הללו נשברו על ידי הבאת מהגרים.על ההתנהלות כלפי האינדיאנים והכושים לא צריך להכביר מילים. האם הליברליות התבטאה רק בלסה פייר ובחירות הקניין? בפסק דין בעניין עבדים בורחים קבע השופט שעבד איננו אדם אלא רכוש. האם רק זה איננו מבטל את הרעיון הליבראלי? |
|
||||
|
||||
במקרה האמריקאי, אלימות קשה נגד שובתים נבעה לעיתים קרובות לא ממדיניות ממשלתית אלא מהעדרה. כאשר שוטרי המקוף נהנים מארוחות חינם בקנטינה של מפעל, באופן טבעי למדי תהיה להם העדפה לאינטרסים של בעל המפעל. וכבר הוזכרה התיזה של וובר, לפיה תפיסת העולם הפרוטסטנטית היתה קריטית להולדת הקפיטליזם באירופה - ובעיקר במושבות, שם התיישבו פרוטסטנטים קיצוניים יותר. התפיסה אומרת שאם נולדת עני, כנראה שזה מה שאלוהים רוצה ומגיע לך. אם כי אני לא חושב שהגישה הזו מסבירה למה הרעיון תופס בארץ. באנגליה, היתה מדיניות ממשלתית אנטי-סוציליסטית. במאה ה-19 המשטרה האנגלית ירתה על מפגינים סוציאליסטיים כי היא קיבלה הוראות כאלה. רק בסוף המאה ה-19 השתנתה המגמה, לתדהמתם הרבה של הסוציאליסטים האנגלים. יצא לי לקרוא מכתבים של סוציאליסטים שהיו המומים שלא ירו על העצרת שלהם ושאף אחד לא נהרג. צריך להזכיר גם את רעב תפוחי האדמה באירלנד. מדיניות ה"לסה פייר" הרשמית של ממשלת אנגליה הכתיבה אי-התערבות. ארגונים פרטיים לא הצליחו לפתור את הבעיה, וממשלת אנגליה סירבה להתערב בטענה (האבסורדית משהו, בהתחשב בעובדות ההסטוריות) שזה לא עניינם ולא מוסרי מצידם להתערב. כך יכלו מליוני אירים לגווע ברעב. ולפני שיאשימו אותי ברשעות ובתמיכה באל-קעידה, אני שב ומדגיש: זה היה במאה ה-19 ובתחילת ה-20. זה לא המצב היום. אף מדינה היום איננה "לסה פייר". |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך לגבי רוב דבריך. למעשה הלסה פייר היתה רק בתוך מסגרות מוסכמות על ההמעמד הדומיננטי -קידוש הקניין. תזכורת: הקניין לא נצבר כחלק מתחרות חופשית על ידי אנשים שהתחילו מ-0. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |