בתשובה לתשע נשמות, 01/10/09 21:06
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526343
אינקוגניטו • בתשובה לתשע נשמות יום ה', 1/10/2009, 21:33
טוב זאת באמת כבר טענה יותר הגיונית אבל האם יש לה סימוכים? הנה מאמר http://www.mph.co.il/motorcycle-insurance/ שטוען בין השאר שאופנועים מעורבים יותר בתאונות מכלי רכב פרטיים.
כך שיש בעיתיות בכלי עצמו. חוץ מזה כשמוכח שכלי רכב אשם בתאונה כל הביטוח שלו (או הוא) נתבעים על כל הכסף. כך שבכל מקרה בו ניתן להוכיח אשמה העלות היא על האשם.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526351
תשע נשמות • בתשובה לאינקוגניטו יום ה', 1/10/2009, 22:56
לא בדקתי את זה בעצמי, אבל אני קורא את הטענה הזו במגזיני רכב כבר שנים והם טוענים שהיא מגובה במחקרים. אני מסכים שאופנועים מעורבים יותר בתאונות עצמיות (ואולי יותר נכון - אופנוענים פגיעים יותר לתאונות עצמיות), בפרט הגדולים ביניהם, וזה בלי ספק נתון שצריך להלקח בחשבון - אבל למיטב הבנתי האוצר לא מוכן לקבל את עצם העקרון של שקלול האשמה בתחשיבים, כך שהדיון כולו עקר.

מעניין מה שיעור התאונות בהן מגיעים למצב של הוכחת האשמה מתוך כלל התאונות. משום מה די קשה להשיג נתונים מהסוג הזה.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526360
האייל האלמוני • בתשובה לאינקוגניטו יום ו', 2/10/2009, 1:24
אופנועים מעורבים יותר בתאונות מרכב, אבל ברוב המכריע של תאונות בין רכב לדו"ג נהג הרכב אשם.

אני לא יודע אם הנתון שציטטת כולל תאונות עצמיות‏1, ואני לא יודע מה אחוז התאונות העצמיות של דו"ג מכלל התאונות שמעורב בהן דו"ג‏2.

הבעייתיות העיקרית בכלי היא שנהגים בארץ לא סופרים אותו. מספר הפעמים שנהג חתך אותי בכבישי הארץ באופן שהתיאור ההולם היחיד לו הוא "ניסיון לרצח" הוא גבוה מאוד. גם כשזה לא נגמר ב"כמעט ו" אני עדיין "תופס" נהגים אינספור פעמים חותכים נתיבים בפתאומיות מוחלטת בלי לאותת ובלי לבדוק מראות (המתכון הקלאסי להריגת אופנוען). ואם לא זה אז סתם חולמים, מזגזגים בנתיב, ולא רואים אותי. אחרי כמה שנים של צבירת ניסיון, באם הוא שורד, האופנוען מפתח חוש נבואי עד 5 שניות אל תוך העתיד, 50 מטר קדימה. גם החוש הנבואי הזה לא תמיד מציל רוכבים מאותם נהגים ישראלים שהוזכרו לעיל שדפוסי הנהיגה היחודיים שלהם אינם ניתנים לחיזוי.

הבעייתיות השנייה בכלי היא נהגים צעירים וחסרי ניסיון עם כלי גדול (תרתי משמע). אבל אלו מתחרים על פרס דרווין ורבים מהם זוכים בו לפני גיל שלושים. אלו ששורדים מקבלים פרס ניחומים שנקרא להתבגר, ומפסיקים בד"כ להתחרות על פרס דרווין (וגם בד"כ יורדים מהכלי או עוברים לכלי רגוע יותר - תלוי בבת הזוג האחראית לתהליך). בכל מקרה כאמור הסוג הזה של הרוכבים תורם בעיקר לסטטיסטיקה של התאונות העצמיות.

מה שאותי מכעיס הוא שרוכבים מבוגרים ואחראים עם רקורד סביר והרגלי רכיבה בריאים לא צריכים לשלם על הטיפשות של אף אחד מאלו שהזכרתי לעיל.

יש עוד הרבה דברים מרגיזים שמראים מעבר לכל ספק סביר שבארץ לא סופרים אופנועים. אבל התגובת הוצאת-קיטור הזאת גם ככה כבר ארוכה מדי.

_________
‏1 תאונה עצמית של דו"ג היא לא עניין טריויאלי כמו ברכב, גם מבחינת תדירות וגם מבחינת תוצאה.
‏2 אני לא יודע אם זה מייצג, אבל כאן אני משלם בערך £500 לשנה על צד ג' + גניבה, ובתוספת של £50 אני מבטח את עצמי גם על תאונות עצמיות. בגיל חמישים אני אוכל לעשות מקיף ב-£150 לשנה.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526363
אינקוגניטו • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 2/10/2009, 5:24
קודם כל אני מסכים שצריך לחלק בין דו''ג לדו''ג.

דבר שני מבחינה כלכלית יש לי בעיה קלה עם רגולציה כל כך פרטנית.

אבל הבעיה הבסיסית עם הטיעונים פה היא אחרת ונוגעת לענין המוסרי.

בפסיכולוגיה תמיד מבדילים בין אשמה לבין אחריות כאשר אשמה נוגעת להתנהגות לא ראויה הגורמת לנזק, ואחריות היא התנהגות כלשהיא הגורמת לנזק. עכשיו הבחירה של רוכב הדו''ג היא לסוע על כלי שיותר מועד לתאונות לכן הוא אחראי לסבירות הגבוהה שיכולה להגרם תאונה . בכלל הגישה הזאת של הפחתת האשמה על חשבון הגדלת היא תופעה מאד נפוצה בסופו של דבר היא מובילה לקרבניות.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526393
מיקי מילר • בתשובה לאינקוגניטו יום ו', 2/10/2009, 14:11
האבחנה בין אחריות לאשמה היא אחרת לחלוטין, נדמה לי. האשמה קשורה תמיד בתוצאות בעת גרימת הנזק ולאחריו - והאחריות קודמת תמיד לנזק כלשהו ואיננה קשורה בו בהכרח. כל הקונספט של הצגת הנהיגה ברכב דו גלגלי כמעשה לא מוסרי מיסודו (בגלל רמת הסיכון) מתייחסת לאחריות בלבד, וזה, למען האמת, עניין מופרך מאד. המוסריות נעשית כאילו עניין כמותי, שהרי גם הנוהגים ברכב ארבע גלגלי וגם הולכי רגל מסכנים עצמם ואחרים במידה מסויימת, מהו קו הגבול ביניהם אפוא לבין רוכבי הדו"ג? אם מדובר באחריות מוסרית יש קו מאד ברור בין נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים (שהן גם בלתי חוקיות) לבין נהיגה ברמות הסיכון המותרות על פי חוק, והנתונות ללבחירה חסרת תלות של הנהגים.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526409
אינקוגניטו • בתשובה למיקי מילר יום ו', 2/10/2009, 16:58
מהו הקו המאד ברור המבדיל בין נהיגת דו"ג לנהיגה בשכרות?
או נניח בין נהיגת דו"ג לנסיעה בלי חגורת בטיחות. זה שמשהו חוקי לא הופך אותו למוסרי (וכמובן גם להפך).
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526412
צפריר כהן • בתשובה לאינקוגניטו יום ו', 2/10/2009, 18:34
ברכב ד"ג יש חגורת בטיחות? אם אין: אין הבדל.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526420
מיקי מילר • בתשובה לאינקוגניטו יום ו', 2/10/2009, 20:55
לא הצגתי את אי החוקיות כטיעון מוסרי. החוק המוסרי והחוק במובן המשפטי הם מערכות שונות. העניין הוא שבמקרה של נהיגה במצב שכרות יש חפיפה: המעשה הזה הוא בלתי מוסרי וגם בלתי חוקי, והדעת נותנת שהוא בלתי חוקי משום שאיננו מוסרי.

יש קו מאד ברור שמבדיל נהיגה במצב שכרות מנהיגה של כל כלי רכב במצב של פיכחון, וממש אינני מבחין בין רכב דו גלגלי לאחר. במצב של פיכחון הנהג הוא בעל שיקול דעת, במצב של שכרות באופן וודאי וגורף נפגע שיקול הדעת שלו ואופציות הבחירה החיוניות בעת הנהיגה (כגון זמן התגובה) נפגעות. חלק נוסף מן השיקול ה(אי)מוסרי במקרה הזה קשור גם להבט החוקי. הנהג יודע שנאסר עליו לנהוג במצב שכרות, ובכל זאת עושה זאת, בניגוד לנהג הדו"ג. הבט 'בלתי מוסרי' הקשור לידיעה מוקדמת אפשר למצוא למשל גם במקרה של נהיגת קטינים וגם בנושא של נהיגה בקורקינטים ממונעים.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526447
אינקוגניטו • בתשובה למיקי מילר שבת, 3/10/2009, 18:14
יפה ענית על השאלה הקלה עכשיו תענה מה ההבדל בין דו''ג לנהיגה בלי חגורת בטיחות.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526468
מיקי מילר • בתשובה לאינקוגניטו יום א', 4/10/2009, 0:50
מוסריות איננה עניין כמותי. החישוב של רמת הסיכון הוא עניין שרירותי מיסודו, ותלוי זמן ותרבות. עובדה היא שעד שנות השמונים (כך נדמה לי) לא היה הכרח בחגורת בטיחות, ולאחר זאת הוחלט על המגבלה הזאת כמו על מגבלות בטיחות אחרות . המוסריות קשורה בזיקה שבין היחיד לזולת ולחברה, ולהתחייבות לפעול בתוכה באופן שאני מצפה שיפעלו כלפיי (פחות או יותר הציווי הקטגורי הראשון של קאנט). היא איננה קשורה בתנאים הטבעיים ולרמות הסיכון. על פי הגיון השאלה שלך ניתן היה לטעון שספורט אתגרי, האבקות ואיגרוף אינם מוסריים, שחיים באיי האטלנטי אינם מוסריים משום סכנת הצונאמי, ששירות ביחידות קרביות איננו מוסרי מטעם זה בדיוק ושנהיגה בכלל איננה מוסרית. בקיצור, האבסורד נובע מהצגת השאלה. אינני יודע אם ניתן לכמת את הסיכון של נסיעה ללא חגורת בטיחות מול נסיעה ברכב דו גלגלי, נדמה לי שזה חסר משמעות. רמת הסיכון המותרת הוא עניין של מוסכמה חברתית והיא משתנה מעת לעת ומחברה לרעותה. נהיגה ברכב דו גלגלי נחשב לסיכון סביר בכל התרבויות הידועות, כאשר מושג ה''סבירות'' בעצמו, כך נדמה לי, הוא תלוי הקשר תרבותי ומשתנה.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526473
אינקוגניטו • בתשובה למיקי מילר יום א', 4/10/2009, 5:58
חישוב של רמת סיכון איננה תלוית תרבות יש טבלאות מאד מפורטות (שמשמשות את חברות הביטוח) שמחשבות מהו הסיכוי להיפגע כשאתה נוהג בדו"ג, ברכב עם חגורת בטיחות, וברכב בלי חגורת בטיחות..
מה זה מוסכמה חברתית? בתור חלק מהחברה לא זכור לי ששאלו אותי. איך בדיוק אתה קובע את זה?
ובקשר לדוגמאות הספציפיות: אגרוף הוא באמת לא מוסרי, בעצם אם היית מתאגרף עם אדם ברחוב סביר להניח שהיית נעצר אולם בקופסה(שזהו התרגום של box) מותר, בעצם באופן מוזר חוקי המוסר לא תקפים בתוך הזירה.
ושירות ביחידה קרבית הוא כמובן מאד מוסרי עקב התרומה לחברה.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526478
צפריר כהן • בתשובה לאינקוגניטו יום א', 4/10/2009, 7:46
ברחוב אתה מתאגרף עם כפפות? מישהו טורח להקפיד על "לא מתחת לחגורה"?
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526479
אינקוגניטו • בתשובה לצפריר כהן יום א', 4/10/2009, 8:16
קודם כל במזל טוב יש כבר איגרוף חוקי בלי כפפות.
דבר שני בדרך כלל בריב בין חברים הנזק שנגרם הוא הרבה יותר נמוך מאשר באיגרוף מקצועי.
ודבר שלישי נניח שכן, זה עדיין היה לא חוקי.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526501
מיקי מילר • בתשובה לאינקוגניטו יום א', 4/10/2009, 11:35
לא טענתי שלא ניתן לחשב, אלא שהקביעה האפריורית של איזושהי טבלת חישוב היא שרירותית ותלויית תרבות. חברות הביטוח מתמחרות רמות סיכון, כשמדרגות הביטוח הן פרי הסכמה חברתית ובמקרה שלנו "הסכמה" בעיקר לצורכי רווח של החברות. רמות הנזק ורמות הסיכון ניתנות לפעמים להשוואה, ולפעמים הם חסרות משמעות. למשל פגיעה בעין חמורה מפגיעה בשן, וקפיצת בנג'י מסוכנת מקפיצה לבריכה, ואולי נסיעה בדו"ג מסוכנת מנסיעה במשאית משוריינת. מאידך גיסא, רוב רובם של המקרים הפרטיים שבהם נגרם נזק או שיש סכנת נזק לא ניתנים למדידה מדוייקת, ואי אפשר להעמידם בסקלה השוואתית. למשל, נסיעה במהירות מופרזת מסוכנת מנהיגה ללא חגורות בטיחות? באיזו רמת סיכון נעמיד את הנזק העלול להיגרם משיחה בסלולארי תוך כדי נסיעה לעומת מקרים אחרים? מה חמור יותר, שבר ביד או שבר ברגל? ברור, שכל טבלת ביטוח למקרים השונים היא שרירותית, ולעיתים מזומנות תלוייה במשא ומתן בין המבוטח למבטח.

מכל מקום, כל חישוב כזה לא קשור למוסריות או לאי מוסריות. הקושייה שלי הייתה ברמת הנחות היסוד שלך, שנראות לי בלתי מבוססות (ועל זה לא ענית עד כה). אדרבא, הסבר נא מהי רמת הסיכון שהופכת את הנסיעה בכביש ל'בלתי מוסרית', ומהי רמת סיכון 'מוסרית'? ואוליי תענה גם על השאלה שהפרופסור ליבוביץ' העמיד בזמנו כאתגר לסטודנטים שלו: מי יותר סקסית, מרלין מונרו או בריז'יט ברדו - ובכמה???!
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526504
אינקוגניטו • בתשובה למיקי מילר יום א', 4/10/2009, 12:03
לא דיברתי על טבלת חישוב לביטוח, דיברתי על טבלה המספרת כמה תאונות קרו לכל כלי רכב ומה היו תוצאותיהים.

ובקשר לשאלה העקרונית האם אתה מסכים שלישון במיטה זה מוסרי?
האם אתה מסכים שלירות קאסאם לרחוב הומה זה לא מוסרי? האם אתה יכול להצביע בדיוק על אותו מעשה שמהווה את ההבדל בין סיכון אנשים מוסרי ללא מוסרי?
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526516
מיקי מילר • בתשובה לאינקוגניטו יום א', 4/10/2009, 13:35
טענתי, ואני עדיין עומד על כך, שאין קשר בין "כמות" הסיכון לבין שאלת המוסריות. לישון במיטה, לצחצח שיניים, לדבר ערבית, להשתין ושאר פעילויות תרומיות בעליל - הן חסרות כל משמעות מוסרית. המושג 'סיכון אנשים' שאתה משתמש בו הוא כללי מדיי, ולכן לא ניתן לטעמי, מה שהסברתי בכל תגובותיי, להחיל עליו שיקול מוסרי. נסיעה איננה מעשה טוב או מעשה רע, בדיוק כמו שינה והליכה וכתיבה לאינטרנט. אתה הרי טוען שרמת סיכון מסויימת (נניח - הסיכון הכרוך בנסיעה בדו"ג) היא "בלתי מוסרית"; אדרבא, שכנע אותנו שזה עניין של כמות. האם תוכל להסביר איך ובאיזו נקודה רמת הסיכון משנה פניה ממעשה מוסרי לבלתי מוסרי? תן לי לנחש שזו מלאכה בלתי אפשרית בשבילך, אחרת היית עושה אותה כבר מן הסתם.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526520
אינקוגניטו • בתשובה למיקי מילר יום א', 4/10/2009, 15:01
אתה טוען שאין קשר בין כמות הסיכון של אנשים למוסריות. כלומר מכיוון שנסיעה במכונית היא מוסרית(סיכון כלשהוא לי ולאנשים אחרים) גם הפעלת פצצת אטום באמצע עיר הומה(גם סיכון כלשהוא שהרי אף פעם אין סיכוי של מאה אחוז שהיא תתפוצץ). אחרת אתה חייב להודות שקיימת נקודה שבה פחות ממנה הסיכון מוסרי ויותר ממנה הוא איננו מוסרי. השאלה מהי הנקודה הזאת צריכה לבא אחר כך.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526537
מיקי מילר • בתשובה לאינקוגניטו יום א', 4/10/2009, 19:20
קשר בין עניינים שונים ורבים תמיד יש, ולא טענתי אחרת. השאלה היא תמיד אם מדובר במשהו מהותי. הסיכון עצמו איננו טוב או רע מוסרי או בלתי מוסרי ובוודאי לא עניין כמותי, ולכן אינך מצליח לציין אותה נקודת ארכימדס שממנה ואילך מפסיק הסיכון להיות "מוסרי"- זה משום שלא היה כך מלכתחילה. נדמה לי שאתה רודף כל הזמן אחרי הזנב של עצמך ואתה מתעלם מזה שטיעון מוסרי מאופיין באיכות, לא בכמות. לטיפה, למשל, איננה 'מוסרית' בגלל שהיא גורמת נזק פחות מאשר מכת אגרוף - אלא משום שאיננה ביטוי של פגיעה בזולת. סטירה, אגב, היא מעשה לא מוסרי אם היא מבטאת תוקפנות, אבל איננה כזאת אם ניתנה על ידי מטפל לאדם שלקה בהלם כדי להשיבו לעשתונותיו. אין שום משמעות לכמות הכוח שהושקעה בסטירה, אלא להקשר החברתי והתרבותי. אותו מעשה עצמו יכול להיות עלבון בהקשר אחד ושבח בהקשר אחר: גיהוק (גרעפס) לאחר האוכל יכול להיחשב מעשה לא מכובד ועלבון למארח בביתו של האירופאי, וביטוי של שביעות רצון מן האוכל ומחמאה למארח בשבט הבדואי..

אם תרצה להמשיך להתמודד עם הנושא, ראוי א. שתנמק את הסקלה הכמותית של הסיכון בהקשר המוסרי לטמך. ב. שתביא איזשהו טיעון 'איכותי' שינמק מדוע נסיעה בדו"ג היא מעשה לא מוסרי (ושיבחין אותו משאר כלי רכב בכביש). עד כאן, נדמה לי שתמו טענותיי.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526538
אינקוגניטו • בתשובה למיקי מילר יום א', 4/10/2009, 19:34
"סטירה, אגב, היא מעשה לא מוסרי אם היא מבטאת תוקפנות"
זאת אומרת שאם אני נותן סטירה לזר ברחוב בגלל שהוא מוצא חן בעיני זה מעשה מוסרי?
גם רמון נתן את הנשיקה לא בשביל לבטא תוקפנות אלא בגלל שהחיילת מצאה חן בעיניו.
בכלל אם אתה מודד דברים לפי הכוונה אין לדבר סוף.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526546
מיקי מילר • בתשובה לאינקוגניטו יום א', 4/10/2009, 21:55
לפני שאתה הולך לאיבוד בסימטאות אליהן אתה מנתב את הפתיל הזה עם הדוגמאות המופרכות והמסקנות המופרכות לא פחות - עלי להזכיר לך: אני נמצא ברחוב הראשי. קל למצוא אותי, הואל פשוט להשיב לשאלות המהות. בינתיים שלום.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526548
אינקוגניטו • בתשובה למיקי מילר יום א', 4/10/2009, 22:09
אין מהות, מוסר נמדד רק בנזק ובתועלת שהמעשה גורם.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526551
ברקת • בתשובה למיקי מילר יום א', 4/10/2009, 22:26
טאגליין :-)
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526731
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לברקת יום ד', 7/10/2009, 1:21
קלאסי.

אם רק אפשר, פעם הבאה בבקשה לרדד את הדיון לשורש האמיתי הזה בפחות מארבעים תגובות מקוממות ומרתיחות על כמה שאני חרא של בנאדם כי אני רוכב על אופנוע וזה לא תועלתני עבור איזה אחד עם תפיסת מוסר מעוותת בעליל.

אם מישהו יואיל בטובו ללנקק לכמה מהדיונים הישנים על מוסר שמדגימים את האבסורד האינפנטילי בגישה כלפי מוסר שהוצגה לעיל, אני מבטיח מחר להיות יותר תועלתני כלפי כל הפחיות סביבי בדרך לעבודה. בתודה מראש.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526768
ב/שכ''ג • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין יום ד', 7/10/2009, 12:05
חרא של בנאדם? "פעם הבאה" הופך אותך לפושע ממש.
הבהרה 527036
• בתשובה לב/שכ''ג שבת, 10/10/2009, 23:15
טוב,התמהמתי עם התגובה הזאת כי ההודעה הלפני הקודמת לא נכתבה אלי אלא עלי וחיכיתי לעליהום(בסוף העליהום הקטן היה דווקה על הלא חרדי) אז אני רוצה להגיד שאני לא חושב שכל מי שנוהג בדו''ג הוא אדם רע ואני לא רוצה לירות באף אחד. חוץ מזה זה שבן אדם לא חושב בצורה תועלתנית בדרך לעבודה לא עושה אותו פושע, מדובר בדבר די שכיח וגם אני לא באמת מסוגל לחשוב בצורה תועלתנית כל הזמן. בעצם יש פה בעיה קצת יותר גדולה, בתרבות המזרחית יש תפיסת מוסר מאד חזקה אבל היא לא מבוססת על אשמה, יש דברים שצריך לעשות וזהו זה . זה בולט במיחד בזן(בתרגום חופשי הדרך) שבו למעשים כלל אין תוצאות אלא המעשים עצמם חשובים לעומת זאת בתרבות הנוצרית אין בכלל מוסר אבל אשמה יש בטונות. ובתרבות היהודית יש שילוב גם מוסר וגם אשמה, אחת הבעיות היא בעצם למצוא את שביל הזהב, מצד אחד להבין שיש מוסר אבל לא כל פעולה הסוטה ממנו צריכה להיות מלווה ברגשות אשמה(כמובן לא כולל דברים רעים במיוחד).
הבהרה 527045
צפריר כהן • בתשובה לincognito751@gmail.com יום א', 11/10/2009, 6:57
גם אתה פושע לא קטן:

* פסקה אחת גדולה
* אין רווח לפני הסוגריים

(ההערה "בשם" השכ"ג היתה על הסגנון בלבד ולא על התוכן)
הבהרה 527046
אינקוגניטו • בתשובה לצפריר כהן יום א', 11/10/2009, 7:58
טוב אני אקח את ההערות לתשומת ליבי.
אבל שימו לב מה יוצא מהדיון הזה: ציות לחוקי התנועה לא קשור למוסר אבל מי שעובר על כללי הכתיבה הנאותה הוא פושע.
אני יודע שהדברים נאמרו בהומור אבל בכל זאת זהו משל טוב למה שקורה בחברה מצד אחד הרציונליזים המאד חזק שלא מוכן להסתכל על עולמנו המלוכלך ומצד שני הפוסט מודרניזם שלוקח את הרעיון של "המדיום הוא המסר" עד הסוף.
הבהרה 527051
צפריר כהן • בתשובה לאינקוגניטו יום א', 11/10/2009, 9:11
אתה אשם גם בהתייחסות רצינית מדי להומור. אולם גם זה אינו פשע כאן.

יכול להיות שבמקומות אחרים (מחוזות הטוק־בקים הידועים לשמצה שם לא אמור להתקיים דיון) יש סגנון לקוי. כאן הסגנון חשוב מכיוון שעם תבזבז זמן מיותר על הבנת ההודעה יהיה לך פחות זמן להתייחס אליה.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526432
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 3/10/2009, 7:59
כמי שרכב פעם על אופנוע: ההבדל הבסיסי בין דו"ג ובין מכונית הוא שהדו"ג אינו סלחן לתאונות ולשיבושי כביש מזדמנים. שמן על הכביש, חצץ על הכביש- הם לא פעם גזר דין מוות לאופנוען. כך גם כניסה בך מאחור או עצירת פתע של הרכב מולך.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526795
דורון הגלילי • בתשובה לאיציק ש. יום ד', 7/10/2009, 13:34
גם הולך הרגל לא כל כך עמיד לתאונות דרכים.
עדיין, לא ראיתי שמשיתים דמי ביטוח דרקוניים על כל מי שמעז לחצות את הכביש.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 526973
איציק ש. • בתשובה לדורון הגלילי יום ו', 9/10/2009, 7:25
לא כתבתי את התגובה שלי כהצדקה לדמי ביטוח דרקוניים -אין הצדקה חוץ מהרצון לעשות קופה. אם יש בעיה אמיתית -שיעלו את דמי ההשתתפות העצמית.
דו''ג - לא מוסרי בהחלט 527054
ראובן • בתשובה לדורון הגלילי יום א', 11/10/2009, 9:54
כשיתחילו לספק רשיונות להולכי רגל, גם יהיה אפשר לדבר על ביטוח חובה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות