בתשובה לOmer Moussaffi, 30/09/09 20:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש פה יותר מדי עצים (רובם מרגשים) מכדי לראות את היער. אני מציע לך להתמקד בשאלות הבאות: 1. מה זה אינדיבידואליזם (ראה לינק למעלה)? 2. מה זה קולקטיביזם (ראה לינק למעלה)? 3. האם הם תואמים או הפכים? 4. האם ליברליזם הוא תורה מהזן הראשון או השני? 5. האם סוציאליזם (המקורי, של מרקס) הוא מהזן הראשון או השני? רק אחרי זה אפשר יהיה טעם לסווג את עצמינו ולחשוב בנחת על זקנה שרוצה לעבור את הכביש, הון/שלטון, חינוך ובריאות ועוד תעמולה כיוצא באלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המאמרים שאתה מפנה אליהם בוויקיפדיה הם חובבניים מדי. ההבחנה בין "קולקטיביזם" ל"אינדיבידואליזם" בעייתית. ברמה העקרונית: ליברליזם מתחיל בציווי של קאנט: אדם הוא "END" ולא אמצעי להגשמת מטרות. כל אתיקה באשר היא, אליבא דקאנט, צריכה להתחיל באינדיבידואל. מבחינה זו, ליברליזם הוא "אינדיבידואליזם", כי אנחנו דואגים קודם כל לאדם הפרטי. מהבחינה הזו, מעטים ההוגים הלא-ליברלים. הרדר, שניים שלושה סוציאליסטים זניחים, וזהו. אין הרבה הגות אנטי-ליברלית, אם כי יש הרבה פרקטיקה כזו. לאומיות היא אנטי-ליברלית אם היא רואה את ה"לאום" כקודם לפרט. סוציאליזם הוא פחות אנטי-ליברלי בתפיסה. הרעיון העקרוני הוא שעל מנת לשחרר את הפרט מעבדות, אתה צריך לשנות את המבנה הכלכלי. אחת הטענות היותר חזקות של מארקס היא שדווקא בכלכלה הקפיטליסטית, האדם הפרטי נתפס כאמצעי יצור, ולא כמטרה, ולכן הכלכלה הקפיטליסטית היא אנטי-ליברלית במובהק. אם עבדת פעם בסטארט-אפ, אתה אמור להכיר את הבעיה הזו (נכון, זה יותר נוח מלהיות פועל יצור במפעל, אבל יש פן מאוד בעייתי באופן שבו חברות סטארט-אפ משתלטות על חיי העובד). אני חוזר על דברי: אם אתה תופס זכויות פרטיות אך ורק כנגזרת של זכויות קניין (בעלות על רכוש), אז ה"ליברליזם" שלך הוא מאוד צר. הסוציאליזם תוקף בדיוק את ההנחה הזו. הטענה הסוציאליסטית הבסיסית היא שכדי להגן על מכלול של חרויות הפרט, צריך להגביל את זכויות הקניין. בדיוק כפי שהחוק הפלילי מגביל את פעולותיך כדי להגן על אנשים אחרים (אסור לך לרצוח, לאנוס, לגנוב, לאיים), החקיקה הסוציאלית מנסה, קודם כל, להגביל את הניצול הכלכלי של אנשים (איסור על עבדות, חוק שעות עבודה ומנוחה, מגבלות על חוזי שכירות והעסקה, איסור אפליה, איסור על עבודת ילדים). הטענה הקומוניסטית (הקיצונית, לטעמי) היא שזכויות קנייניות עומדות בניגוד מפורש לכל שאר הזכויות (הפרטיות!) ושכדי לשמור על חרויות (אישיות!), חייבים לבטל את הזכויות הקנייניות של אנשים פרטיים (או להגביל אותן מאוד). אבל יש עניין אחר - והוא קשור ליכולת של חברה "להרים פרוייקטים". זה לא קשור רק לסוציאליזם. אלה דווקא הקפיטליסטים שזקוקים לבתי ספר מסודרים ולמערכת חינוך לאומית. המדינה המודרנית היא לא המצאה סוציאליסטית. אבל המדינות המערביות גילו, במרוצת המאה ה-20, שעל מנת לתפקד היטב ולהיות תחרותיות, הן חייבות לבנות גם מוסדות "סוציאליסטיים", כמו ביטוח לאומי, ביטוח בריאות כללי, פנסיה, בתי ספר, וכו'. רווחת האוכלוסיה מגדילה את "החוסן הלאומי". אלה חדשות טובות, והן היו בגדר הפתעה לפני מאה שנים, כשמדינות המערב התחילו "לשחק" בחקיקה סוציאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליברליזם מתחיל בלוק וזכויות האדם. יש הרבה אידיאולוגיות נפוצות היום שאינן ליברליות: סוציאליזם קלאסי (הגל, מרקס, לנין, טרוצקי, חומסקי...), לאומיות, שמרנות, רומנטיות, התנועות הירוקות, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל להגיד על מאמרים בוויקי שהם "חובבניים". אבל הם בטח לא יותר חובבניים מהאמירה ש"ליברליזם מתחיל בציווי של קאנט" (מה עם לוק, יום, הצ'נסון, סמית... מה עם סוקרטס?). בכלל, נראה לי שאמירות נחרצות כאלו לא מעידות על מקצוענות או ידע אלא על הימור שהשומעים יודעים עוד פחות וייתרשמו רק מהטון. וכמה מקצועית ומעמיקה האמירה ש"ההבחנה בין "קולקטיביזם" ל"אינדיבידואליזם" בעייתית"? מה הבעיה? זו לא הבחנה אזוטרית שהמצאתי הרגע - זו הבחנה שאפילו החובבנים של וויקי לוקחים בחשבון. ומה עם האמירה "מבחינה זו [של הציווי הקטגורי של קאנט] מעטים ההוגים הלא-ליברלים. הרדר, שניים שלושה סוציאליסטים זניחים, וזהו". באמת?! מה עם הגל, רוסו ניטשה - הם היו מקבלים את תורת קאנט כלשונה? או שהם שנים-שלושה "זניחים"?! ומה עם הוגים שאומרים שכדי לשחרר את הפרט עלינו להכריח אותו לעשות את הדבר הנכון לטובת החברה - שהרי אין זה אלא "שנכריחהו להיות חופשי"? האם אלו גם ליברלים/אינדיבידואליסטים שמקבלים את הציווי של קאנט? ולבסוף, באופן לא חובבני, אתה יכול להגיד שמרקס הוא ליברל או זניח?! אני מבין שדחוף לנו לטשטש את כל ההבחנות כדי להגיע לעומקו של עניין - שהוא תמיד הקפיטליסטים שלא מוותרים על קניין המרצדס שלהם נגד פועלים שאין להם כסף לאוטובוס. דפי האייל עמוסים בעומק הזה. אבל מי שזה כל מה שיש לו לומר הוא לא סוציאליסט - הוא סתם איש עם לב חם. לב חם זה אחלה! אבל בשביל מה להתקשט בתוויות מיותרות ומבלבלות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן, ויקיפדיה היא מיזם נחמד, אבל לפעמים חובבני. 2. ההבחנה שבין "קולקטיביזם" ו"אינדיבידואליזם" כפי שהיא מופיעה במאמר בויקיפדיה היא טריביאלית ולא מעניינת. אין הרבה הוגים "קולקטיביסטיים" או "אינדיבידואליסטיים" טהורים. אם תקרא בעיון, תראה איך המאמר מתחיל מהר מאוד להתפתל בנסיון נואש לשמור על ההבחנה. 3. הגל ומארקס הם קאנטיאניים. רוסו מוקדם יותר. אבל גם הוא מתחיל מן הפרטים (ואז מסתבך). יש שורשים מוקדמים יותר. אבל הצווי של קאנט הוא מאוד משמעותי. העניין הוא זה: יש פה מלכודת שלתוכה אתה נופל. המלכודת היא טיעון שאומר: 1. אנחנו ליברלים, וליברליזם הוא זכויות הפרט. 2. יש הוגים שדוחים (או מעוניינים להגביל) זכויות קניין. לכן הם לא ליברלים. 3. אם הם לא ליברלים, הם נגד זכויות פרטיות. 4. אם הם נגד זכויות פרטיות, הם בעד מדינה חזקה וטוטאליטרית, כלומר, קומוניסטים. סעיף 2 הוא הטעות החמורה ביותר במהלך הזה. אתה יכול להיות בעד חופש ההתארגנות הפוליטית ונגד זכויות קנייניות (מארקס). אני טוען שיש מתח בין זכויות שונות. גם בין זכויות קנייניות לבין חירות הפרט, אבל גם בין חרויות אחרות. חופש הדיבור מול הסתה, הוא דוגמא אחרת. לא כל מי שמעוניין להגביל זכויות כלכליות של מעביד הוא קומוניסט שרוצה משטר טוטאליטרי, כפי שאם אני בעד החוק לפיו איום ברצח יהיה עבירה פלילית, זה לא עושה אותי מתנגד לחופש הדיבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך טעות חמורה: הקומוניסטים אינם בעד מדינה חזקה. למעשה, הם בעד ביטול המדינה. אפילו הסטליניסטים אינם בעד מדינה חזקה אלא בעד ביטול המדינה. (זה רק לגמרי במקרה שבדרך לביטול המדינה הם צריכים דיקטטורות טוטליטריות ונומנקלאטורה וגולאגים וכל מיני המצאות כאלה. כי ככה זה עם אחת המלכודות הפופולריות: אם מתעלמים מכך שתיאוריות גם מתחוללות באיזו מציאות, אפשר להוכיח בקלות כל מה שרוצים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה נסחף במסקנות ההיסטוריות באופן לא כל כך ישר? האם הבולשביקים השתלטו על רוסיה הדמוקרטית והפכו אותה בגלל טבעם לדיקטטורה טוטליטרית? לא. הם המשיכו שילטון אוטוקרטי בצורה אחרת וכשהגיע צאר מטורף (סטלין)-אפילו הביאו את האוטוקרטיה לשיאים. או שמא הקומוניסטים הסיניים הפכו את הדמוקרטיה הסינית לעריצות? האם על פי ההשקפה המרקסיסטית שהם אימצו, הם השתלטו על מדינה קאפיטליסטית באמצעות הפרולטריון התעשייתי שהיווה את רוב האוכלוסיה, לאחר שהקאפיטליזם החל להרוס את עצמו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש מישהו פה לא ישר, הוא מי שמתעלם באופן גלוי מהתיאוריה והיומרות הקומוניסטיות, או מכך שזה שאתה לא מצליח לא אומר שאין לך שאיפות - רק שאתה לא מצליח למכור אותן במקומות שבהם יש פרולטריון ויש לו מה להפסיד מלבד כבליו. ומישהו לא ישר הוא מי שנאחד בקרנות המזבח כדי למצוא ניטפוקים המשולים לטיעוני 'החבר סטאלין ודאי לא יודע מה עושים בשמו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פעמים אינני יודע מה לעשות עם התגובות שלך. א. מהם התיאוריה והיומרות הקומוניסטיות? על מה בדיוק אתה מדבר? על לנין וסטלין? דיברתי עליהם כמפתחי הדגם הפשיסטי של משטר האימפריה הרוסית עם ז'רגון מרקסיסטי. מאליו יובן שכל מה שכתבת כאן, כתבת כנראה למישהו אחר ולא לי. אולי למשיב שהיה כאן פעם והזדהה תחת השם MAO FOREVER או משהו מסוג זה. ב. הניתוח הזה של השיטה הסובייטית נעשה כבר מזמן על ידי אמריקאי שמרן וללא שום נטיות סוציאליסטיות בשם וולטר ליפמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. אתה יכול לטעון שלנין וסטלין גם היו קניבלים, אבל די ברור מה הרעיונות שהצמיחו אותם, ושאי אפשר לנתק אותם מאותו רעיון. אתה - שוב - עושה את מה שהתלוננתי עליו קודם: מציג את מה שקורה בשטח כשמנסים ליישם תיאוריה (ומשום מה, זה קורה באופן עקבי ברחבי העולם כשניסו ליישם את התיאוריה) כאילו הוא מנותק מהתיאוריה עצמה. וזה בדיוק כמו שאמרתי קודם: אתה מתנהג בדיוק כמו כל חסידי איין ראנד שמסבירים שאין בכלל קפיטליזם אמיתי, ולכן כל הטענות מול הקפיטליזם לא רלוונטיות. ומאותה סיבה בדיוק ליפמן לא רלוונטי כאן: יש הרבה מילים חריפות לומר על הקומוניזם, אבל ליפמן לא ניסה להשתמש בהן כדי לטהר את הדוגמה המרקסיסטית\הדוגמה הסוציאליסטית (שכמובן לא קיימת...) מקשר לשני העריצים הנערצים, בניגוד לכמה סוציאליסטים חשובים בדמוקרטיות ליברליות שידעו על העוולות בבריה"מ הסתירו אותן למען המהפכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כופר בטענה שסטלין והזוועות שהצמיח הם תולדת האידאולוגיה הקומוניסטית. אם סטלין היה צאר -הוא היה רוצח באותה מידה. יתכן שלביצור שלטונו הוא היה מבצע רפורמה עמוקה בשלטונו.אם אערי אוקראינה היו מוגדרים על ידו כאויבי המשטר, הוא היה מטפל בהם ''בעדינות יתרה'' גם בלי קולקטיביזציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כבר לא טענה: זו דוגמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין זה אני מעדיף את דעתם של סטאלין ובני דורו על פני דעתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה דעתם קשורה למה שאני כותב? ואם סטלין היה אומר על עצמו שהוא אחד מל"ו הצדיקים, עדיין היית מעדיף את דעתו על דעות אחרות לגביו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו, דבר אגב, היתה "נבואה" של בקונין (סלחו לי, אבל אני לא זוכר איפה קראתי את זה): "קחו את הסוציאליסט החסוד והאידאליסט ביותר שתוכלו למצוא, שימו אותו על כס מלך מלכי המלכים, ותוך שנתיים הוא יהיה יותר גרוע מהצאר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו עוד משפט של בקונין:"חירות ללא סוציאליזם היא אי צדק, ואילו סוציאליזם בלי חופש-הריהו עבדות". הסוציאליסטים מהשקפתו של מרקס טענו שאי אפשר לממש סוציאליזם ברוסיה בהעדר פרולטריון, כי עדיין לא עברה מהפכה תעשייתית. לכן לגבי רוסיה לא היו ביניהם למעשה חילוקי דעות באשר לתוצאות של תפיסת השלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מניח שאתה, כמוני, קראת את כתבי סטאלין ויצירות לנין. אז אתה מוזמן לומר לי, ביושר ובמדעיות כהרגלך: האם סטאלין ולנין כותבים *נגד* ביטול המדינה או בעדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם התשובה הזו מיועדת אלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון. אבל זו אמירה מתנשאת, במיוחד לאור השיטחיות של מה שאנחנו עושים כאן. וויקי היא לא אוטוריטה אקדמית אבל למי שרוצה היכרות ראשונה עם מושגים - היא הרבה יותר מהימנה ממה שאנשים כותבים באייל, למשל. 2. אולי ההבחנה נראית לך טריביאלית ולא מעניינת. אבל זה לא מספיק כדי לבטל אותה כלא קיימת - היא כוללה בגופי ידע מכובדים: According to Encyclopædia Britannica, "collectivism has found varying degrees of expression in the 20th century in such movements as socialism, communism, and fascism. ... In communist systems collectivist economics are carried to their furthest extreme, with a minimum of private ownership and a maximum of planned economy." אז גם אם יש הבחנות יותר מעניינות, לטעמך, למה לך להתחמק מההבחנה הזאת? אתה עדיין יכול לנסות ולסווג את הסוציאליזם לכאן או לכאן.3. להגיד שהגל ומארקס הם קנטיאנים זה ממש חובבני ולא מעניין. כמו כל ההוגים (ביחוד אידיאליסטים גרמנים) שבאו אחרי קאנט הם הושפעו ממנו, אבל זה לא עושה אותם קנטיאנים - ביחוד בהקשר של הגות פוליטית שבה הוא בקושי עסק - זה קצת שרלטני. מי שהשפיע הכי הרבה על האתיקה של קאנט היה דווקא רוסו. וכמובן שהוא מתחיל מהפרטים (כמו בכל תורה פוליטית) - השאלה היא אם הוא משעבד אותם למטרות קבועות מראש של הקולקטיב או מאפשר לפרט לקבוע את מטרותיו שלו? 4. אה, הטריק הישן: קודם אומרים לך מה אתה אומר. אחר כך אומרים לך מה לא נכון במה שאמרו שאתה אומר. יוצא שלא חשוב מה אתה אומר. אתה טועה! עומר, עזוב אותך מטריקים! תקרא שוב את "המלכודת" שכתבת בשמי ותגיד: הסוציליזם של מרקס הוא תורה ליבראלית או לא? או שגם ההבחנה בין סוציאליזם וליברליזם איננה מעניינת? 5. כמובן שיש מתח בין זכויות. אחרת לא הייתה פוליטיקה. אבל מול כל זכות ("מגיע לי") של אדם אחד עומדת חובה של אדם אחר. לכן צריך להבין שככל שאתה מוסיף זכויות (חיוביות) אתה מוסיף גם חובות. וככל שאתה מוסיף יותר חובות - אתה יותר עריץ. 6. די כבר עם הקניין של מעבידים קפיטליסטים. *זה* טרביאלי ולא מעניין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |