|
||||
|
||||
כשהסיכוי שיש חניה פנויה קטן מאוד - אם יש חניה - הרי זו חניה בודדת (p >> p^2 ) מכונית האפס עברה לפני הרבה זמן, כי הרמזור היה אדום, ואין שמאלה למכוניות בניצב. כדי למנוע את המצב שתיארת במשפט האחרון, כל המכוניות שמחפשות חניה ברחובות חד סטריים ללא רחובות שנשפכים אליהם - נוסעות במהירות אפס, או עומדות ומחכות לחניה שתתפנה ("סיר לחץ") ולעניין - הנסיון שלא לראות בהתנהגות על הכביש סיטואציה של תחרות הוא עקר לדעתי. אמנם לא בכל מטר של כביש יש תחרות, אבל בהחלט יש סיטואציות כאלה. אם נסכים שהדבר האמיתי שאותו אנחנו מעוניינים למקסם הוא את השלווה הנפשית שלנו - אז לדעתי ההכרה בכך שאנחנו נמצאים בתחרות בריאה הרבה יותר מאשר ההכחשה הנשנית של המציאות |
|
||||
|
||||
רוב הרמזורים שאתה עובר במהלך הנסיעה הם במרחק גדול מספיק מהמטרה שלך על מנת שעבור רובם (למעט האחרון, רק במקרה בו אין מכוניות מכיוונים אחרים) המרחק בינך למכונית האפס יהיה קצר כמו המרחק בינך למכונית שאחריך. אני עדיין מחכה להסבר סביר לגבי הרווח הצפוי מ''הניצחון'' בתחרות. |
|
||||
|
||||
המרחקים ממני (מכונית 1) למכונית האפס, ולמכונית 2 תלויים במהירות הנסיעה שלי. אם היא אפס (כמו שתארתי בתגובה הקודמת) - אני קרוב יותר למכונית 2. המיקום של המטרה שלי לא ידוע, בהקשר של חניה, כך שאני צריך להתנהג כאילו המטרה נמצאת מעבר לאופק שלי בכל רגע. הטענה שלי היא שיש סיטואציות בנהיגה שהן סיטואציות של תחרות. הדוגמה הבולטת ביותר לדעתי היא תחרות על חניה. אבל יש גם עוד - נסיון לעקוף משאית אטית במיוחד לפני המעבר לכביש חד נתיבי בדרך עולה ומפותלת. הרווח הוא זמן. כמה הדוגמאות האלה סבירות בעינך תלוי בנסיון הנהיגה שלך, אני מקווה. הטענה שבכביש _אין_ תחרות, אלא רק אגרסיביות קפריזית של נהגים שמתוייגים קטגורית כלא מוסריים - נראית לי פחות סבירה. |
|
||||
|
||||
בהקשר של חניה, כשאתה יוצא ממודיעין לתל אביב, המטרה שלך ידועה, תל-אביב, ולא רק תל-אביב, אתה יודע את המתחם בתל-אביב בו אתה מחפש את החנניה. ז"א שעבור 95% מהדרך החניה לא נמצאת מעבר לאופק. מניסיוני לנהג אלים יותר יקח יותר זמן למצוא חניה. הסיטואציה השניה היא יותר אמינה, מי שינהג באופן אלים יותר יכול להרוויח יותר זמן. אני מניח (מהשוואה שלי מול נהגים אלימים יותר) שמדובר בערך בחמש דקות מכל שעה. מצד שני, נהג אלים יותר מעלה את ההיסתברות להסתבכות שתעלה את זמן הנסיעה בהרבה. ובשורה התחתונה, כדאי לשאול את עצמנו: בשביל חמש דקות משעה שווה להיות אלים? לסכן את חייהם של העוברים והשווים? את בריאותך הנפשית והפיזית? את בריאותם של אהוביך? לא כדאי לצאת חמש דקות לפני הזמן? ואם אתה אומר לעצמך: "חמש הדקות האלה יקרות לי מכדי שאבזבז אותם בנהיגה משעממת?" אתה צודק. מצד שני, הנה משהו שאתה יכול להאזין לו באותם חמש דקות: |
|
||||
|
||||
בכביש יש תחרות. עדין, בתחרות יש כללים, וגם במסגרת הכללים ישנן טקטיקות משחק שהן במפורש דילמת אסיר. |
|
||||
|
||||
יש ויש ויש. לפעמים זה דילמת האסיר ולפעמים משחק סכום אפס. לא תמיד מי שנוהג באגרסיביות גם נוהג בצורה מסוכנת. יש כאלה שיחתכו אותך בשביל שנייה וחצי. למה זה חוסר מוסריות ולא תחרותיות? |
|
||||
|
||||
אני אתן לך דוגמה, כשעומדים ברמזור הדרך הכי מהירה היא לשמור מרחק מהרכב שלפניך( מורה הנהיגה שלי אמר לראות את הגלגלים של הרכב שמלפני) ואז כשאורות הבלימה כבים להתחיל לנסוע. לעומת זאת מה שאנשים עושים זה נצמדים לרכב שלפניהים. עכשיו יש לזה שתי סיבות הראשונה היא שהם מפחדים שרכב יכנס ברווח שבין הרכבים ,מה שמראה איך התנהגות לא מוסרית יכולה לפגוע בכל החברה. אבל גם כשיש רק נתיב אחד עדיין הם מתנהגים ככה מה שאומר שאולי הם חושבים שהם מתנהגים בצורה רציונלית אבל בעצם הם מתנהגים בצורה אגרסיבית. |
|
||||
|
||||
לגבי הדוגמה שהעלית, כשאני נצמד לנהג שלפני ברמזור - אני מאפשר לנהג שמאחורי ורוצה לפנות ימינה - להגיע לפיצול ימינה. כך שאני בעצם מפגין נהיגה מתחשבת ואדיבה - במחיר הקרבת תועלתי העצמית, כפי שהדגמת אתה (או מורה הנהיגה שלך, בעצם) זה לא קשור לטענה שלי, שאחזור עליה בפעם האחרונה: יש נהגים חלאות, ויש נהגים טפשים ומסוכנים. אבל יש כאלה שפשוט מנסים להשיג כמה שיותר ממשאבי הדרך המוגבלים. כל עוד הם לא מסכנים את הנהג שנחתך / נעקף / מה שלא יהיה -אין בזה חוסר מוסר. |
|
||||
|
||||
טוב מהניק שלך חשבתי שאתה אלים עכשיו מסתבר שאתה אלטרואיסט. בקשר לאוקימתה פשוט תחשוב שאחרי המכונית האחרונה אין צומת(מה שקורה די הרבה). ובקשר לטענה אני חושב שההתנהגות של רב הנהגים לא מתחלקת בין רציונליות או למוסריות אלא בין אגרסיביות לאדיבות. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. לפעמים גם השטח שלפני הצומת מוגבל. אם כביש שלפני הרמזור עמוס, הרי שאם לא אתקדם אתן לפחות מכוניות הזדמנות להכנס לנתיבי הפניה הנפרדים. |
|
||||
|
||||
לדעתי, בתנאי עומס צמצום המרווח בין מכונית למכונית מאפשר העברת יותר מכוניות ברמזור. לצורך הענין נניח שמשך הירוק הוא עשרים שניות, ושמשך זמן התגובה של נהג לכך שהנהג שלפניו התחיל לנסוע הוא שניה אחת. אורך של מכונית הוא כארבעה מטרים. אם המרווח שכל נהג שומר הוא מטר אז הנהג העשירי, למשל, מצוי במרחק של 45 מטר מהרמזור; אם כל נהג שומר שני מטרים אז הוא במרחק 54 מטר. הנהג העשירי מתחיל לנוע לאחר עשר שניות. ברור שכדי לכסות 54 מטר בעשר שניות הוא צריך להאץ בעשרים אחוז מהר יותר ממי שצריך לכסות רק 45 מטר ובהתאמה להגיע גם למהירות מקסימלית גבוהה בעשרים אחוז. הבעיה היא שבדרך כלל ברמזורים יש חסם עליון על המהירות שאתה יכול להגיע אליה, כיוון שאתה תלוי בנהגים שלפניך, ויש אי-רצון של נהגים להאץ יותר מדי כדי לא להאלץ לבלום. המהירות מגיעה לרוויה (נניח עשרים קמ"ש) ובמצב כזה מרווח קצר יאפשר ליותר נהגים לחצות את הצומת ובכך יצמצם את הפקק וייעל את כל המערכת. |
|
||||
|
||||
למכוניות שפונות שמאלה יש רמזור קצר בהרבה. לא הוגן לעכב אותן. נקודה נוספת היא שאתה מניח תאום מספיק טוב בין הנהגים: אתה חייב לנחש מתי הנהג שלפניך יתחיל לנסוע (ובאיזה קצב). מכוניות שונות מזנקות בתאוצות שונות. |
|
||||
|
||||
איך אתה מעכב את מי שפונה שמאלה בכך שאתה מקטין את המרווח בינך לבין הרכב שלפניך? התיאום מתבצע אוטומטית: הנהג שמאחור מתאים את עצמו לנהג שלפניו - לא כך אתה עושה? אם הוא זינק קצת יותר מהר אתה מאיץ כדי לא להסתכן בכך שהרמזור יתחלף לפני שתגיע, אם הוא זינק לאט אתה חורק שיניים ומרסן את רגל ימין. מכוניות שונות יכולות לזנק בתאוצות שונות, אבל ברמזור בדרך כלל מכוניות לא מנצלות את כל או אפילו רוב יכולת התאוצה שלהן (כלי רכב כבדים אולי עושים את זה). בדרך כלל במכונית אין לך בעיה להתאים את עצמך לנהג שלפניך. |
|
||||
|
||||
כל עוד הרכב לא הגיע לנקודת הפיצול בין הנתיבים, יכול להיות שהוא פונה שמאלה ויכול להיות שהוא ממשיך ישר. בהרבה מקרים המסלול הזה קטן למדי. לכן אם הן תיצורנה מרווח גדול מדי, התור שלהן יכנס לתוך הנתיב הרגיל ויעכב גם את מי שנוסע ישר. |
|
||||
|
||||
אבל אני מציע לצמצם את המרווח, לא להגדיל אותו. |
|
||||
|
||||
אבל אני מציע להשאיר אותו כמו שהוא (פגוש מול פגוש, בערך). יש לך הצעה ל־lossless compression טוב יותר? |
|
||||
|
||||
זאת שאלה מעניינת ואני מאוד מקווה שמישהו חקר אותה אמפירית. אני דווקא מרגיש אינטואיטיבית שצמצום המרחק יותר מדי עשוי לגרום דווקא להאטה, מכיוון שהנהגים לא מגיעים למהירות הרוויה שלהם בזמן. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהיא נחקרה, אם כי חיפוש קצר לא הצליח להביא תוצאות - אולי לא בחרתי במילות החיפוש הנכונות. יש לי ידידה שעסקה פעם במידול של תחבורה במסגרת תואר שני בפיסיקה, ואנסה לברר איתה אם היא יודעת משהו על זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |