|
||||
|
||||
יש לך חברים שאינם אנשים טובים? חילקתי את בני האדם לשלוש (שזה יותר מ-2), אלה שלא מסוגלים להבדיל בין טוב לרע (מפגרים), אלה שמסוגלים ובכל זאת בוחרים תמיד לעשות את הרע (סוציופאטים) והשאר. לשאר, הנורמטיווים, יש ברירה. הם יכולים לעשות את הטוב או את הרע. לפעמים הם בוחרים באחד ולפעמים בשני. כשהם בוחרים לעשות את הטוב הם טובים, כשהם בוחרים לעשות את הרע הם רעים. כשאמרתי שאדם הוא טוב מטבעו לא התכוונתי שכל אדם הוא טוב תמיד, אלא שרוב בני האדם בוחרים לעשות את הדבר הטוב ברוב המקרים. הם עושים את זה לא בגלל שיש להם מה להרוויח, להפך, הם עושים את זה למרות שיש להם מה להפסיד. והחבר שלך הוא בן אדם, לכן סביר להניח שגם לו שי את המשיכה הטבעית לעשות את הטוב, וכל מה שהוא צריך זה להענות לצורך הזה, ולהתעלם מהתוצאות הצפויות. למה? בגלל שזה צורך טבעי (גם אם לא פיזי), כמו לישון, לאכול או לשתות. |
|
||||
|
||||
אתה טוען שזה צורך טבעי, ואני טוען שזו התניה של החברה שהיא הכרחית לשימורה העצמי. מה גם שאנשים נוטים לעשות דווקא את מה שיועיל להם, ולא את ''הדבר הטוב'', הם פשוט עוצרים בגבולות שהחוק והנורמות מציבים להם. |
|
||||
|
||||
נגיד והיית רוצה לשכנע אותי... איך היית מבדיל בין "התניה של החברה שהיא הכרחית לשימורה העצמי" לבין "צורך טבעי"? אנשים נוטים את מה שיועיל להם כל עוד הוא מוסרי. אנשים קמים באוטובוס לנשים בהריון ולזקנים, למרות שזה לא מועיל להם, אנשים עוזרים לנכים לחצות את הכביש, למרות שזה לא מועיל להם, אנשים אומרים תודה, סליחה ובבקשה, למרות שאין בזה שום תועלת, אנשים לא גונבים מכוניות פתוחות, למורת שזה יכול היה להועיל להם... |
|
||||
|
||||
אתה לא רואה את ההבדל? כמובן שאי אפשר לערוב למצב העניינים ללא ההתניה של החברה, אבל תחשוב בכיוון האמנה החברתית של רוסו, והמצב הטבעי של הובס (בו חייהם של אנשים יהיו "nasty, brutish and short"). "אנשים קמים באוטובוס לנשים בהריון ולזקנים, למרות שזה לא מועיל להם, אנשים עוזרים לנכים לחצות את הכביש, למרות שזה לא מועיל להם, אנשים אומרים תודה, סליחה ובבקשה, למרות שאין בזה שום תועלת" זה בדיוק פירושה של התניה, הם עושים את זה כיוון שכך הם חונכו. אם אתה מתעקש, אפשר לטעון, לפחות לגבי הזקנים באוטובוס ואמירת תודה, שהחברה תזעיף פנים אל אדם שלא יהיה מנומס, אחרי הכל אלו דברים שנעשים בפומבי, או לפחות בנוכחות אדם אחר. בנוסף, אם לא תאמר תודה ובבקשה, סביר להניח שאותם אנשים (אם אתה עלול לראות אותם שוב) יהיו פחות נלהבים לעזור לך בפעם הבאה שתזדקק למשהו. |
|
||||
|
||||
לא, אני לא רואה את ההבדל. לצטט תיאוריות של פילוסופים מתים זה לא להראות הבדל. להראות הבדל זה להגדיר ניסוי (אפשר גם ניסוי חשיבה) שאם התוצאות שלו יהיו מסוג א' נוכל להגיד בביטחון: "זה התניה חברתית" ואם התוצאות שלו יהיו מסוג ב' נוכל להגיד בביטחון "זה צורך טבעי". אני טוען שאם אתה אתה לא יכול להצביע על הבדל מוחשי שכזה, אתה מדבר על אותו הדבר. הם לא עושים את זה בגלל שכך הם חונכו, הם עושים את זה בגלל שהם אנשים טובים. גם אם החברה לא תזעיף פנים, גם אם אף אחד לא ידע, רובם ימשיכו לעשות את הדבר הטוב, כי רובם, רובינו, אנשים טובים. התירוצים השונים (זאת התניה חברתית, זה אבולוציוני, זה ציווי דתי, זה החינוך, זה בעצם מועיל...) הם רק תירוצים שכלתניים של אנשים שלא מסוגלים להודות בעובדה שיש להם מניעים לא רציונלים. |
|
||||
|
||||
היות וכולנו תוצרים של אותה התניה חברתית, יש גבול ממשי מאוד ליכולת שלנו לעמוד על טיבה של אותה התניה כגורם פנימי לנו, ולבודד אותה בצורה מדויקת. אתה באמת לא יכול לתפוס את ההבדל בין צרכים שלנו כהומו ספייאנס, הנובעים מהפיזיולוגיה שלנו, לבין "צרכים", או נטיות להתנהגויות חברתיות הנובעים מהחינוך שלנו, וממה שקלטנו מהסביבה תוך כדי התבגרות? עזוב להבדיל עם דוגמאות קונקרטיות, רק לתפוס את שני הגורמים הללו כמשפיעים על ההתנהלות שלנו מול העולם? אני מצדיע לאופטימיות שלך, למרות שהיא גובלת בנאיביות מסוכנת, אבל רק לפרוטוקול, התניה חברתית לא נחשבת למניע רציונלי, זה בדיוק לעשות משהו "כי ככה". |
|
||||
|
||||
אני באמת חושב ש"ההתנהגויות החברתיות" שלנו הן "צורך" שלנו כהומו ספייאנס. אני באמת לא מכיר שום דוגמא של הומו ספייאנס שהתקיימו לאורך זמן שלא במבנה חברתי. אופטימיות? אני לא חושב שאני יותר אופטימי ממך. הרי, אם כן, היית לך דרך פשוטה לענות לשאלה הראשונה שלי. והרי אין לך, נכון? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |