בתשובה לרון בן-יעקב, 13/09/09 16:39
את היש ניתן לתקן 524982
הפוליטיקאי לא צריך להחליט אם הוא באמת כריזמטי או נכלולי, אלא להחליט אם הוא *נתפס* ככזה. זה לא נראה לי קשה לביצוע, הוא רק צריך לקרוא עיתונים וטוקבקים; זה אולי קשה פסיכולוגית (לאלו שלא נתפסים טוב), אבל נראה לי שפוליטקיאים מובילים צריכים לבלוע את זה ממילא.

כשכתבתי שבני נוער הם לפעמים אידיאליטסים ולפעמים ציניים, לא התכוונתי שיש בהם כאלה ויש בהם כאלה. גם מתבגרים וגם מבוגרים מתייחסים לדברים מסוימים בציניות, ולדברים אחרים באידיאליסטיות (הסיווג של אדם לכזה או לכזה או לאמצע הוא רק הכללה "סטטיסטית" על תגובותיו לדברים שונים). בני נוער פשוט מגיבים יותר בקיצוניות. לא?
את היש ניתן לתקן 524984
אני לא יודע איך הפוליטיקאי יכול לעשות את זה - "איך" במובן כללי ביותר - אבל כאן בפרוש אנחנו יכולים להעזר במידע נוסף מהתקשורת (מה לעשות). כך שיותר חשוב מאיך הפוליטיקאי תופס את עצמו זה איך שאנחנו תופסים אותו ולפי זה מתייחסים לנאומיו.

זה מה ששאלתי מקודם - האם העובדה שבני נוער מגיבים יותר בקיצוניות מבטלת את מה שניתן להשיג ע"י חזון והשראה?

בכל מקרה, נראה לי שאין פער גדול ביננו. הלוואי שנוכל לשמוע מפעם לפעם איזה נאום "טוב" ולו רק בגלל האסתטיקה.
את היש ניתן לתקן 525055
אל''י, אבל לשאלתך- לא מבטלת, אבל על החזון וההשראה להיות משכנעים (או בולטים) יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים