|
האמת ש"תגובתך" מגיעה לי. ניסיתי להמנע ממנה ע"י השימוש ב"יד שרה" שפועלו של אורי לופליאנסקי מוכר לי היטב. עליך להבין שאיני תוקף את "יד שרה" אלא את ממשלת ישראל. היעילות ואיכות השירות של יד-שרה אינם רלאבנטיים. המדובר בארגון מתנדב שכלל אי אפשר לבוא אליו בתביעות בכגון זה (וזו לדעתי הסיבה האמיתית לכך שהארגונים הציבוריים שולחים אותנו אליו). הפושע כאן היא מדינת ישראל ושלוחותיה בקופות החולים אשר גובים ממך מס בריאות עבור ביטוח רפואי וכאשר אתה זקוק להליכון או אינהלטור שעלותו 50 ש"ח שולחים אותך לארגון מתנדבים ולרצונו הטוב של מר לופליאנסקי ומתנדביו הנחמדים. בעיניי כב' סגן שר הבריאות הוא באמת החותן המרגיז הלובש את מצנפת השינה המעצבנת תוך שהוא לוגם את מרק האטריות השנוא עליי, אבל הסיבה הספציפית שאני מתנגד לנוכחותו שם תופסת באותה מידה לגבי יעקב בן-יזרי כנציג הגמלאים או לשר ביטחון ממפלגת רע"מ. אני מאמין שממשלה אינה ארגון חסד היונק את כספו מחסדי השמיים (של קנסס) ומחלק אותם לנצרכים. בעיניי ממשל דמוקרטי-ליברלי "מתוקן" אינו יכול להתבסס אלא על מעמד ביניים רחב מאוד המקיים אותו. שרי הממשלה אינם אמורים להיות ש"צ של הנדכאים עלי אדמות המקוששים את כספו של מישהו אחר כדי להציל את שולחיהם מחרפת העוני. רצוי שהם יהיו שלוחיו של אותו מעמד ביניים השואף לקיים מערכת מתפקדת ובשיווי המשקל המאפשר את המשך קיומה. בניגוד לכמה מגיבים, העובדה ששר הבריאות מייצג את אותם אנשים הנזקקים למערכת הבריאות באופן כל כך נואש עד כדי כך ש"אחריהם - המבול", אינה משמחת את ליבי. התוצאה של בחירה כזו היא שהממשלה האמיתית היא מועצת בלתי-נבחרים היושבת במשרד האוצר בעוד השרים הנבחרים אינם אלא גבאים של קהילות נזקקים. אני מצטער על כך, אבל עד שהחרדים לא ימצאו את מקומם כציבור ישראלי משרת-עובד-משלם מס ובמילה אחת מעמד ביניים, אני לא אוכל לשמוח למראה נציגיהם במשרד אמיתי כלשהו (לא אכפת לי שיהיו במשרד הדתות, הפנים, התיירות, הספורט ושאר משרדים מיותרים מלכתחילה). אני אמשיך לחשוב שמצביעי מעמד הביניים צריכים לדאוג ולרצות שהם לא יגיעו למשרדים ה"אמיתיים" הללו. מקומם בכנסת אך לא בממשלה. מלקולם X וג'סי ג'קסון היו נציגים אותנטיים של הקהילה השחורה בארה"ב הרבה יותר מברק אובמה ובכ"ז השיטה שם דאגה שיהיה זה הוא שישב בכס הנשיאות ולא הם.
|
|