בתשובה לנתנאל, 13/01/02 15:16
הנאום שלא היה 52482
דב אנשלוביץ • בתשובה לנתנאל יום א', 13/1/2002, 18:56
אני, אכן, לא זקוק לדעתו של שאול מופז. תוכן דבריו לא מתקבל על הדעת. לו מטרתם של הפלשתינים הייתה מדינה פלשתנית בגבולות 67 הם היו לוחצים עוד טיפה בקמפ דויד ומשיגים זאת. ברק ושלמה בן עמי היו מוכנים לכך והם ידעו זאת.
קראתי פעם כתבה על עיתונאית איטלקיה (לא יהודיה) שהיא מן הבודדים בעיתונאי העולם שתומכים בענייננו. בראיון, היא מספרת על שתי תמונות שקלטה לאחר פסגת קמפ דויד שחיזקו את דעתה על מה שקרה.
התמונה הראשונה: ברק חוזר מקמפ דויד. ברק חזר משם אבל וחפוי ראש. בנתב"ג נראה רציני ועצוב כאילו חרב עליו עולמו.
התמונה השניה: ערפאת חוזר מקמפ דויד. מצב רוחו מרומם. הוא מחייך ועושה תמונת וי באצבעותיו.
כפי שסיפרה, שתי התמונות האלה דברו בעד עצמן.
בניגוד לדעתו של מופז, מה שאומר ערפאת על הרצונות שלו דווקא כן מעניין אותי.
הדבר הכי טרי הוא דווח מהיום ששמעתיו ברדיו. לצערי זה היה לפני שראיתי את דבריך אלה, וכנראה, גם לפני שכתבת אותם. לו הייתי שומע זאת אחרי קריאת דבריך, הייתי רושם את הפרטים העיקריים,
מדובר בנאום טלפוני שנשא באיזה טקס במחנה הפליטים רשידיה בלבנון שמאכלס פליטי 48 .
לפי מה שדווח בקול ישראל, ערפאת אמר שלא ישרור שלום עד ששומעיו יחזרו לבתיהם. חד וחלק.
יש נימוק ממש טרוויאלי שמוכיח שאשף אינו מעוניין במדינה בגבולות 67 . אש"ף נוסד לפני מלחמת ששת הימים, והפת"ח שאותו הקים ובראשו עמד ערפאת היה הגוף הגדול באש"ף.
מטרות הארגון נרשמו אז באמנה הפלשתינית, ודובר בפרוש על חיסול מדינת ישראל. לא דובר שם כלל על תכנית להקים מדינה בחלק מממלכת ירדן.
אתה יכול לומר שאנשים וגופים יכולים לשנות את מטרותיהם. אבל זה לא המקרה. הציטוטים שהבאת בדבריך אינם ברורים וניתנים לפרשנות. כפי שהעדת על עצמך את אופטימי מטבעך ולכן אולי אתה מפרשם כך.
אבל לומר לפליטי רשדיה : "לא יכון שלום עד שתחזרו לבתיכם", זה מאד ברור ולא ניתן לפרשנות.
ואמירתו זו של ערפאת אינה חד פעמית, אלא חלק מסדרה, שהתחילה מזמן ונמשכה גם לתוך "תהליך אוסלו". קרא את מאמרי "ערפת מאיר את טפשות אוסלו" שנכתב הרבה לפני פסגת קמפ דויד. יש גם שם צטוט.
הנאום שלא היה 52487
דב אנשלוביץ • בתשובה לדב אנשלוביץ יום א', 13/1/2002, 19:04
אני שומע עכשיו את חדשות שבע. הגענו לתחזית וזה סוף החדשות. הסקופ הזה שעליו דווחתי כבר לא מדווח. התיקשורת לא עושה מזה חגיגה כמו שהיא יודעת לעשות כשהיא רוצה.
לדעתי זו ידיעה בעלת חשיבות גדולה, אבל אנחנו עצמנו עוסקים באי מתן מקום ראוי לידיעות מסוג זה.
זה בדיוק מה שספרתי במאמר "ערפאת מאיר את טפשות אוסלו". גם שם הוזכרה הידיעה על דברים כה חשובים שאמר ערפאת בשתי מהדורות חדשות בלבד. באותה תקופה עניין פליטי 48 היה נושא בלתי מדובר כלל, וזה לא עניין אף אחד. היום, כיון שזה היה הנושא העיקרי שהכשיל את פסגת קמפ דויד מדברים על כך לפעמים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות