בתשובה לאיתי כ., 09/09/09 13:02
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524533
ברקת • בתשובה לאיתי כ. יום ד', 9/9/2009, 21:38
את התנ''ך אתה גם קורא במקור.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524535
צפריר כהן • בתשובה לברקת יום ד', 9/9/2009, 21:41
יצא לך לקרוא את "ספר המקבים" (או: חשמונאים א') בעברית? איך הוא בהשוואה לתנ"ך?

כאן מדובר על תרגום לעברית מיוונית.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524537
איתי כ. • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 9/9/2009, 21:52
''היסטוריונים ופילולוגים סבורים שרק חלק מספרי הברית החדשה נכתבו במקורם ביוונית, וכי חלקם האחר תורגם מעברית או מארמית.'' ויקיפדיה שם, שם.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524540
ברקת • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 9/9/2009, 21:54
לא משהו.

אני יודעת.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524536
איתי כ. • בתשובה לברקת יום ד', 9/9/2009, 21:49
תגובה 524465

בנוסף, עלי להודות שה"איכות" שאני מוצא בתנ"ך נובעת (כנראה) גם מהקדושה שאני מייחס לו.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524542
ברקת • בתשובה לאיתי כ. יום ד', 9/9/2009, 21:56
כן, ראיתי בהמשך שכתבת את זה לפניי.

התנ''ך הוא טקסט שזכה לכל כך הרבה פרשנויות ספרותיות שמבחינה טקסטואלית אולי אנחנו כבר לא ''רואים'' אותו כהלכה. אבל אני עדיין חושבת שסגנון הכתיבה שלו נהדר, לרוב.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524572
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לברקת יום ה', 10/9/2009, 3:04
אני בכלל לא מצליח להעריך את סגנון הכתיבה של התנ''ך, כשאין לי שום קנה מידה בדמות טקסטים מקבילים מאותה תקופה. אם אני רואה בחירת מילים ייחודית, או תחביר ייחודי, אין לי מושג אם זה כישרון של המחבר, או שפשוט זו היתה הדרך הטבעית והבנאלית לנסח זאת אז.

אני כן יכול להתרגש מהעברית כשאני קורא בו, אבל לא מהערכת איכותה אלא מזיהוי אלמנטים ייחודיים שנשארו עד ימינו.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524576
ידידיה • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 10/9/2009, 6:00
בתנ"ך יש סגנונות רבים. סגנון הכתיבה של איוב יפה משל יהושע, לא?
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524695
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לידידיה יום ה', 10/9/2009, 22:43
חשבתי על כך. אבל אם קנה המידה שלנו הוא רק פנים-תנכי, זה מוציא מכלל אפשרות לומר "התנ"ך כתוב יפה", ואפילו "התנ"ך כתוב יפה חוץ מדברי הימים".

התפלפלויות וסופרלטיבים בצד, אני יכול להבחין ביתרון הסגנון של איוב על יהושע‏1, אבל שוב, איני יודע אם זה באמת כי איוב נכתב בכישרון, או כי הם פשוט סוגות שונות של כתיבה.

‏1 אם להיות כן, אני לא זוכר, וכרגע מתעצל לקרוא בהם, אבל הנקודה העקרונית שלך תקפה בכל מקרה.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524592
ברקת • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 10/9/2009, 9:42
יש טקסטים אשוריים, מצריים ואולי עוד. לא יודעת אם הם מתוארכים מאתיים שנה לפני או אחרי, אבל זה הכי ''מאותה תקופה'' שיש לנו.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524694
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לברקת יום ה', 10/9/2009, 22:39
אכן. ופה ושם יצא לי לרפרף ב''תרבות וספרות'' בהארץ על כאלה, מתורגמים לעברית. אני לא מצליח באמת להשוות השוואה אינטליגנטית. אבל בהחלט סביר שזה סתם חוסר רגישות מספיקה שלי.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524701
תשע נשמות • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 10/9/2009, 23:14
למה אתה צריך טקסטים מקבילים מאותה תקופה כדי להעריך את התנ"ך? מה רע במה שהטקסט הזה עושה לך עכשיו? אתה צריך לקרוא עוד מחזאים בריטים מהמאה השש עשרה כדי להעריך את שייקספיר?
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524729
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לתשע נשמות יום ו', 11/9/2009, 6:04
במחשבה שנייה, צריך לחדד. היסוד שאני לא יכול לשפוט או להעריך בהיעדר קנה מידה הוא יפי השפה: בחירת המילים, התחביר, אולי האפקטים הצליליים (אם אמורים להיות כאלה) בקטעים השיריים. יסודות יותר "ספרותיים", כמו דימויים, ואולי בניית עלילה ודמויות, הם כנראה פחות תלויים במוסכמות ופחות משתנים בזמן, וגם ספרות ימינו יכולה להיות קנה מידה, ואולי כדבריך אפשר בלי קנה מידה בכלל. אני חייב להודות שגם ביסודות האלו אני יכול להתפעל מהתנ"ך רק אם אני עושה לו הנחות. ואני אכן עושה; הטקסט עושה לי משהו בזכות מודעותי למעמד התרבותי וההיסטורי שהוא קנה לעצמו. הוא קנה אותו לאו דווקא בזכות ערכו הספרותי. הוא חשוב בלי קשר; כל ערך ספרותי שמוצאים בו הוא בונוס.

ואכן, גם משייקספיר אני לא מצליח להתפעל יותר מדי מבחינה סגנונית, וחלק מהעניין, אם לא כולו, הוא חוסר קנה מידה. הדבר שמזדקר לעיניי קודם כל בשפתו של שייקספיר הוא לא שהיא יפה, אלא שהיא שונה. יש בשונות הזו קסם מסוים, אבל לא סיבה להתפעלות‏1. בעצם, כמו במקרה התנ"ך, גם משאר הבחינות הספרותיות אני צריך לעשות לשייקספיר הנחת יושן והנחת קלאסיות כדי להעריך אותו. אולי אני סתם פיליסטין.

‏1 חוץ מאצל כמה משוגעים, שאני אחד מהם, שמתפעלים משפה באשר היא שפה, תגובה 42979. ואכן, ההנאה העיקרית שאני בכל-זאת מפיק מהתנ"ך ומשייקספיר היא הנאת הפילולוג, שלא כל כך קשורה לספרות.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524797
ידידיה • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 12/9/2009, 4:53
הזכרתי את איוב, דווקא, משום שהוא מעורר בי את הרגש של יפי השפה, ממש זה שאמרת שאינך יכול לשפוט: המילים, התחביר, הצלילים, המקצב (כמובן, איני מתכוון לפתיחה ולסיום של הספר אלא לחלק השירי). דווקא את הפילוסופיה שבו (נגיד שזה היסוד הספרותי?) איני מבין כל כך וגם איני מתעניין בה.

כדי להנות באמת, צריך לדעת לקרוא בהטעמה נכונה. נסה להאזין לפרק ג' ותגיד אם חשת ביופי מסוים.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524800
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לידידיה שבת, 12/9/2009, 8:25
לא במידה ניכרת. בוודאי לא מהצלילים. אני קצת מגיב לשגב של המילים (וקל לנחש שגם הקורא הישן ולא רק החדש קורא אותן כשגיבות). משוררי תור הזהב בספרד פועלים עלי יותר, ועדיין לא כמו משוררי ופזמונאי ימינו. אולי האמצעים המשוכללים שלמדנו מאז, חריזה ומשקל, פינקו את האוזן שלי עד כדי אטימתה לערכים האתסטיים של השירה הקדומה?
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524887
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום א', 13/9/2009, 0:27
אני לא מצליחה להבין איך אפשר שלא להתפעל מסגנונו של שייקספיר בלי כל הנחות שהן. הרי המחזות שלו הם ממש שירה מבחינת הצלילים והמקצבים, כולל ניסוחים יפהפיים של אמיתות עמוקות ופרוזה שגרתית גם יחד.
ולגבי התנ''ך - טוב, התנ''ך איננו מקשה אחת ויש בו קטעים ארוכים של דמגוגיה ותעמולה מיגעות ביותר ורשימות ארוכות של שמות ומפרטי בנייה ומה לא - אבל לצד כל אלה יש גם כמה וכמה סיפורים מסוגננים להפליא. ראה, למשל, את השורות המעטות המוקדשות למגדל בבל. וחלק ממזמורי תהלים. וספר קוהלת.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524895
איתי כ. • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 13/9/2009, 1:07
אשמח לקבל דוגמא למה שאת קוראת ''דמגוגיה''.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524979
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 13/9/2009, 16:51
כמקרה מבחן קומפקטי, מה דעתך על קטע השירה הידוע ביותר של שייקספיר, סונטה 18 ("Shall I compare thee to a summer's day")?
יהדות כתרבות, יהדות כדת 524991
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום א', 13/9/2009, 18:09
אני מתייחסת ספציפית למחזות שלו. הסונטות לא מדברות במיוחד גם אלי.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 525155
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 14/9/2009, 20:56
אולי הגיע הזמן לנסות שוב. רוצה להצביע לי על קטע מסוים?
יהדות כתרבות, יהדות כדת 525160
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ב', 14/9/2009, 22:37
קשה לבחור. יש המון כאלה, אבל אולי הייתי קוראת את ההתחלה של רומיאו ויוליה (ברפרוף, אם העניין הוא רק קטע) ומגיעה לפחות עד סיום המונולוג של יוליה על המרפסת - מונולוג שהוא פנינה מהרבה יותר מאשר עניין הלשון בלבד.
יהדות כתרבות, יהדות כדת 525316
אחותו של שייקספיר • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 16/9/2009, 19:09
זה בכלל היה חלון. המרפסת ב-Via Cappello היא פטנט תיירותי מוצלח של עיריית ורונה. למה אצלנו לא מארגנים איזה בית עם אמבט שיש ענק ומפואר על הגג, שיוכרז כ"אמבטיה האמיתית שבה רחצה בת שבע האמיתית ועוררה את יצרו של דוד המלך (האמיתי!)"?
זה הרבה יותר קרוב ממה שאת חושבת 525318
האייל האלמוני • בתשובה לאחותו של שייקספיר יום ד', 16/9/2009, 19:34
צימר עם ג'קוזי על הגג 525375
דורון הגלילי • בתשובה לאחותו של שייקספיר יום ה', 17/9/2009, 14:26
אולי בגלל הפרט השולי שהאמבטיה של בת שבע לא ניצבה על הגג?
צימר עם ג'קוזי על הגג 525377
אחותו של שייקספיר • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 17/9/2009, 14:44
אז מה? דוד הסתובב על הגג וראה אותה "רוחצת מעל הגג", וכיון שפירוש העניין הזה של "מעל הגג", איננו מוחלט וניתן להבין אותו בכמה דרכים (בסדר, אז הוא היה על הגג שלו, אבל "רוחצת מעל הגג" - מי אמר שעל בטוח זה עדיין הגג שלו? אולי עברנו כבר לגג שלה?), אז החלטתי להעניק גם לה גג משלה וקיויתי שאף אחד לא יתנטפק על קטנות. למה הגורל מוכרח תמיד להרוס לי רגעים מעטים של שמחה אנושית פשוטה?
צימר עם ג'קוזי על הגג 525379
דורון הגלילי • בתשובה לאחותו של שייקספיר יום ה', 17/9/2009, 14:53
זהו, שדוד ראה אותה רוחתת *מ*(על) הגג, ולא *על* הגג.

שאף אחד (ובמיוחד אני) לא יתנטפק על קטנות? כאן באייל?

וזה לא הגורל שמוכרח תמיד להרוס לך רגעים מעטים של שמחה אנושית פשוטה, זה מעשה בשר ודם.
צימר עם ג'קוזי על הגג 525380
אחותו של שייקספיר • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 17/9/2009, 15:17
"וזה לא הגורל..... זה מעשה בשר ודם."

(- איפה המשקפיים המחורבנים, מון דייה, מון דייה!
- תרגעי, בבית את יכולה לקרוא לי שארל)
צימר עם ג'קוזי על הגג 525398
האייל האלמוני • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 17/9/2009, 18:41
אם אתה סבור שהאמבטיה שלה הייתה קומה מעל הגג, באויר? זו יכולה להיות חוויה מעניינת לרחוץ שם.
צימר עם ג'קוזי על הגג 525399
וטראן • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 17/9/2009, 19:13
האם אתה סבור שלאמבטיה היו צנרת וברז?
צימר עם ג'קוזי על הגג 525402
אביבה • בתשובה לוטראן יום ה', 17/9/2009, 20:24
מצחיק אתה, לא היו ברזים באותה תקופה. מילאו את האמבטיה באווירון דוד.
צימר עם ג'קוזי על הגג 525403
ברקת • בתשובה לאביבה יום ה', 17/9/2009, 20:24
זו אני (ועכשיו גם בדוא''ל המעודכן).
צימר עם ג'קוזי על הגג 525414
האייל האלמוני • בתשובה לאביבה יום ה', 17/9/2009, 22:43
השאלה היא רק אם מילאו אותה במים או בחלב.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות