בתשובה לסמילי, 13/01/02 14:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישנה דיכוטומיה מוחלטת בין היסוד הערכי הסובייקטיבי ליסוד האדמיניסטרטיבי האוביקטיבי. לאנשים יש צרכים אובייקטיבים ורצונות סובייקטיבים. מדוע, לשיטתך, המדינה לא צריכה לממן לך את צריכת השוקולדים שלך, אבל כן מממנת לך השכלה (במידה, כמובן...)? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מתנגד למימון שוקולד (צ'קים יתקבלו ב e-mail)... אני מסכים איתך שיש למדינה אינטרס במימון השכלה, אני חושב שיש למדינה אינטרס במימון חינוך (למשל, חינוך לציות לחוק). למרות שזו לא דעתי, מה תאמר למאמין שיטען שיש למדינה אינטרס במימון מוסדות דת (כי כך המדינה תפרח ותצליח, לדעתו). ברגע שהכנסת אינטרסים של המדינה (http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=843&rep=52...) זנחת את האוביקטיבי, ונכנסת לסוביקטיבי (למרות הדיכוטומיה בינהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'קים ב e-mail?? אכן, 'חינוך' לציות לחוק שונה מכל חינוך אחר, שהרי אינו ערכי. המאמין שיטען שיש למדינה אינטרס במימון מוסדות דת יהיה חייב להוכיח זאת באותה צורה בה הטוען שיש למדינה אינטרס במימון השכלה חייב: בעזרת ראיות אובייקטיביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, צ'קים ב e-mail, הרי אף אחד לא ישלח באמת, אז מה איכפת לי המדיום בו לא ישלחו. ז"א אם יביאו לך הוכחה אובייקטיבית שככל שתלמיד ישיבה משקיע יותר זמן בלימודים (ו/או מקבל יותר כסף), הסיכוי שיעבור על החוק קטן, תסכים לממן ישיבות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה אתרים-בחינם מציינים חשבונות בנק לתרומות, בהנחה שאחד מתוך עשרות אלפי המבקרים יחליט להשאיר תרומה... חבל לוותר על הסיכוי הזה, מדובר פה בשוקולד, לא פחות! כמובן שההוכחה תצטרך לעבור עוד קריטריונים, ולהראות שאין שיטה טובה יותר, אבל הנושא בעייתי משום שהוא עדיין נופל בגלל ההפרדה (בלי שום קשר) בין דת למדינה במדינות דמוקרטיות. אבל כן, אתה מתנגד (עם זו הדרך הטובה והזולה ביותר)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, ומי שממש ירצה, יוכל לקבל פרטי חשבון, או כתובת למשלוח צ'קים או חפיסות שוקולד (לא של עלית) ב e-mail (כדאי לכם, זה יגדיל את החיוך שלי...). שים לב שמתנגשים לך שני ערכים, שמירת החוק והחיסכון בהוצאות ציבוריות (רק לצורך הדיון, נניח שכתוצאה מכך, רמת הפשיעה יורדת לאפס, והתפוקה מעבודה יורדת ב80 אחוז), והבחירה ביניהם היא ערכית (ולא אובייקטיבית). אני, מראש, חושב שיש דברים ערכיים שהמדינה צריכה להתערב בהם, בהתאם לערכי המוסר (שאני באופן סובייקטיבי, מאמין שהם אובייקטיבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמירת החוק והחיסכון בהוצאות ציבוריות, שניהם לא ערכים משום ששניהם לא סובייקטיביים. שניהם מטרות פשוטות הצריכות להיות מקובלות על כל דמוקרטיה, פר-הגדרה. לכן ברור שאינם ערכים (שלשיטתי אינם תלויים כלל בשלטון הספציפי). בנושאים אלו, כמו כל נושא א-ערכי, אדמיניסטרטיבי אחר, יכריע הציבור, בבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאני מסכים איתך על העיקרון, ולא על הסמנטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם הרעיון שלציבור יש זכות לבחור מי ימשלו עליו הוא ערך בפני עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הזה הוא תנאי מכונן לדמוקרטיה, אחת האקסימות, אם תרצה. בדיוק כמו שתי הדוגמאות הקודמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר הרבה סוציאל-דמוקרטים שלא יקבלו את הטענה שלך כאילו חיסכון בהוצאות ציבוריות הוא מטרה פשוטה וברורה של הדמוקרטיה. מדובר בערך. זה שהוא מקובל עליך לא הופך אותו למשהו שאינו ערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ירדת לסוף דעתי; כל סוציאל-דמוקרטי יסכים שחיסכון בהוצאות ציבוריות הוא תנאי ראשוני בכל מדינה דמוקרטית, השאלה היא מה ההוצאה הציבורית הרצויה. במילים אחרות, חיסכון כניגוד לביזבוז, לא להוצאה. כל שקל שלא מוצא לרווחה או לצורך מדיני אחר, יהיה גם לשיטתם, גניבה. למשל, הוצאה (השקעה?) בניתוח הגדלת שדיה של מזכירת השר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלכלה החיסכון הוא גם כנגד להשקעה, לא רק להוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיסכון כפונקציה של ההשקעה. כאמור, ראה הדוגמא של מזכירת השר. זו אינה שאלה של סוציאליסטים מול קפיטליסטים. שניהם יראו בזבוז כזה כגנבה, אבל יחלקו על גודל ההשקעה הרצויה. שוב, לסוציאליסט, הוצאת כספים שלא לצורך היא שדידת הפנסיה של הגימלאי הנכה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |