|
אם הסברת את קיומו של חוק במונחים של חוק אחר, פשוט גלגלת את השאלה הלאה.
כפי שאני מבין את הדברים, לא יתכן להגיע לאפס חוקים פיסיקליים. המתמטיקה מתארת את החוקים הפיסיקליים, לא מהווה אותם. התאור המתמטי שאנחנו בונים נגזר מהתצפיות שלנו וכפוף להן. המציאות לעולם לא תוכל להיגזר ממתמטיקה בלבד גם אם תוכל להיות מתוארת במלואה (עד כמה שיהיה הדבר מוכר לנו באותה נקודה) על ידיה. המתמטיקה היא אידאה שאינה תלויה במציאות כלשהי (כך מנסים בעקשנות ללמד אותנו כל המתמטיקאים המשתתפים בדיון המקביל, לפחות). כיצד, אם כן, היא יכולה להוות איזושהי מציאות? טיעון כזה נשמע לי בערך כמו "היקום שלנו הוא בעצם דף התרגילים של על-יצור, גוון סופר-אינטליגנטי של הצבע הכחול או משהו, שעליו הוא לומד מתמטיקה והמציאות שלנו היא השלבים בדרך לפתרון התרגיל שהוא עובד עליו". זה טוב לדאגלס אדמס אבל קשה לי לראות איך זה יכול להיות תאור של המציאות שלנו.
|
|