|
||||
|
||||
''מנוון'' הוא מושג מדויק. פירושו שהבדלים טושטשו ובין סימוני הגיה שונים אין עוד הבדל. כמובן שאי אפשר לדעת איך ביטאו את הסימונים בעבר, אבל יש יסוד סביר להניח שסימונים שונים מסמלים אופני הגיה שונים. כאשר הם מאבדים את משמעותם, הדרישה לשנותם היא הגיונית מאוד, ולפיכך אין לך מה לתמוה על אלו שמאסו בניקוד. |
|
||||
|
||||
בוא נבטל את ההבדלים בין א ע ה ונוריד את האותיות הנחות מסופי המילים, נאחד ח ו-כ ו-ט ו-ת ובכלל יהיה נחמד וקליל. |
|
||||
|
||||
אכן, סביר שזה מה שיקרה. |
|
||||
|
||||
מה עשתה לך ה-ה'? אמנם יש מגזרים מסוימים שכבר ויתרו לגמרי על הגייתה, אבל הרבה מאוד אנשים עוד מתעקשים להגות אותה בכל מופע. זה לא כמו ט' ו-ת' שאף אחד לא יודע מה אמור בכלל להיות ההבדל ביניהם. לגבי כ' ו-ח', כל עוד יש הבדל בין כ' דגושה ללא דגושה, אי אפשר לאחד את האותיות. לא שאני בעד לאחת ט' ו-ת'. אני חושב שזה יהיה פשוט לא נוח למרבית כותבי העברית, ובאמת יצריך שינוי של כל הטקסטים העבריים שנדפסו עד כה. זאת לעומת הניקוד, שמצריך כמעט אפס שינוי. |
|
||||
|
||||
אני לומדת עכשיו צרפתית, ולפעמים מתחשק לי שהצרפתים היו עושים את זה- חצי מהאותיות שהם כותבים הם לא מבטאים. כששאלתי, ענו לי שפעם היו אכן הבדלים במבטא (וכיום יש מחקר ענף על זה, לעיתים בעזרת פירוש רש''י, שנהג לכתוב מילים צרפתיות בנות זמנו בתעתיק עברי, ובכך השאיר רמז על מבטאן) אך כיום, הרבה מההבדלים נשארו בכתב בלבד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |