 |
|
 |
||
|
||||
 |
הודיתי בפני עצמי כי הוא יפה מאד, ואיני יודע מה עלילתו. כמו שיר לועזי אהוב שמעולם לא טרחנו להאזין למילותיו, שיר עברי טוב יכול לענג את בלוטות הפייטנות תוך הרדמה מקומית לבלוטות הבנת-הנקרא. כמה שורות פשוטה יותר שקראתי היום: ורק ורד מותש תלוי על שיח קוצים סופג את מלקות הברד מזכיר בריחו האילם דברים שהחורף שטף חשתי שהשפה מעט גלויה מדי, מובנת מאליה מדי, אז שלחתי יד בשכתובן: ורק ורד תש נתלה בְשיח קוציו סופג את מלקות הברד מזכיר בריחו האילם עלים שהחורף סחף לא הלך לי משו, ניחא. לילה טוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרים ידי ממנו. הפרשנויות שהוצעו פה יפות מאוד ובהחלט משכנעות. אני מקווה שמציעיהן ימשיכו לפרש. אני, אישית, לא אוהב להמשיך פרשנויות של אחרים. אם אני לא מתחבר לשיר בעצמי אני פשוט נמנע ממנו. הבעיה עם השיר הזה בעיני היא שאינו מושך פנימה. לא חסרים שירים קשים בעולם אבל חלקם מספקים מפתחות. בשיר הזה עוד מצאתי מפתח. מחר אני אקרא את עגנון הרלוונטי ואולי שם מצוי פתרון החידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
It's the poem I've enjoyed most so far under this poetry chapter. I just don't comprehend it, that's all.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |