|
אני רוצה להאיר רק נקודה אחת מתוך המכלול הרחב הנוגע לתוצאות הפשע והשינויים שיביא עימו בחיי הקורבן, בצד הכאב הפיזי והנפשי:
בעבירות אלימות, נניח: תקיפה פיזית מכאיבה או אף פציעה במהלך שוד - הקורבן זוכה לסימפטיה מיידית הן מסביבתו הקרובה, הן מן החברה בכלל והן ממערכת המשפט. הוא אינו צריך לחשב חישובים, האם לגלות את דבר הפשע או להסתיר אותו, האם הדבר יקשה על שידוך אחיו ו/או אחיותיו (במגזרים דתיים - ונראה שגם במגזרים מסורתיים רחבים יותר) ו/או יוציא שם רע לעצמו או למשפחתו.
לא כך בהתייחסות החברתית לאונס. למרות השינויים החוקיים והשינויים החברתיים - יש המחפשים עד היום היכן אשמתה של הנאנסת, האם היה בלבושה או בהתנהגותה משהו פרובוקטיבי שבעטיו ניתן להטיל עליה אחריות, חלקית יותר או פחות, לאונס - וכן מחפשים גם - גם בתוך מערכת המשפט! - האם נהנתה ממעשה/י האונס או אפילו "חפצה בו/בהם", דיון 2651 (משהו הקשור בנושא זה הוזכר גם כאן בדיון, נדמה לי שבתגובה של דורון).
על כן, בנוסף לפגיעות הידועות - בתחרות "מי פוחד יותר", ישנו רקע נרחב יותר, כך נדמה לי, לפחד מן האונס.
|
|