|
||||
|
||||
כן אבל הבעיה היא שמתעלים את הזעזוע לשואו טלביזיוני שהקשר בינו לבין סיוע לנזקקים הוא כמו בין מופע קסמים לבין נס של ממש. הבעיה היא בהעתקת מנגנון הסיוע מן הממסד האפור והאיטי אך המתמיד אל אלילי המסך הזוהרים, המהירים והכוזבים. הכוכבים הללו מתעלים את הזעזוע שעליו דברת אך ורק לפי צרכי הרייטינג והרווח שלהם ללא כל שיקול של מידתיות ויחסיות, מנצלים את הזעזוע כדי לפנק את ה"מסכנים הנבחרים" בכל מה שנמנע מכל אלו שלא נבחרו, משביעים את רצונו של קהל הצופים ל"עשות משהו" ועוברים אל הסנסציה הבאה, כאשר ה"נבחרים" לשעבר נותרים יחד עם אלו שלא נבחרו, זנוחים על המסילות המחלידות של רכבת הבידור האצה הלאה. העזרה התקשורתית לנזקקים היא פאטה מורגנה כמו בבעיית המים: קודם כל מפרנסים כל מיני מפורסתמים כדי שיתקלפו בתשדירים ואח"כ מגישים את החשבון בדמות מסי בצורת דרקוניים. התקשורת יכולה להלחם בעוני ובפשיעה בערך כמו שהיא יכולה להלחם בערבים ובבצורת. מה פתאום דודו טופז צריך להציל את עניי ישראל? האם אין זה תפקידה של המדינה? אם דודו טופז מטפל בעניי ישראל, מדוע אנו צריכים לשאת על גבינו את קצב, אולמרט, הירשנזון ובניזרי? התקשורת צריכה להציק ולישר את מנגנוני המדינה ולא לבוא במקומם. נדמה לי שהתוצאה האמיתית של הליבוי הזה היא שאנו בטוחים שאנחנו אמפטיים, "חברתיים" ומלח הארץ של ישראל רק משום שצפינו בדודו מעניק ילקוט לילדה הרעבה מבית שאן, בזמן שמה שהיא זקוקה לו באמת הוא בית ספר מתפקד ולא ילקוט עם לוגו של טופז. אם שלחנו SMS עם 10 שקלים או חבילה קילו קמח ובקבוק שמן, אנו בכלל מלאכי עליון בזמן שבמציאות הדבר הכי שקוף בעיננו הוא זמנו או רווחתו של הזולת. |
|
||||
|
||||
חולקת לחלוטין, הן במישור הפרמגטי-אישי ובמיוחד בפן החברתי וחלוקת הנטל בין רשויות ממשלתיות לבין תרומת(?) תוכניות טלוויזיה לרווחת הפרט הספציפי. התקשורת ודבריה אינם אמורים להחליף את מנגנוני המדינה. זו הרי אספקלריה בלבד. המדיה ותפוצת הרשת יכולים לסייע במקרי קיצון בהם נדרשת התנדבות המונים מיידית כמו במקרי תרומת מח עצם לילד על ערש דווי. ברגיל, זו חובת הממלכה לטפל ולדאוג לאזרחיה. חולשת השלטון המרכזי ורפיון הרשויות המוניציפליות מעצימות בהכרח אלטרנטיבות לרגע. בסיכום הדברים רוב הכספים מתבזבזים על ביורקרטיה עקרה בכל הדרגים, פקידות מדשדשת במקרה הטוב וריבואות, אף מאות אלפים של אוכלי חינם ופרזיטים הניזונים מורידי תשלומי המיסים שלי. |
|
||||
|
||||
את כל כך נהנית לכעוס, עד שלא שמת לב שאת חושבת כמו שוקי ש. |
|
||||
|
||||
איך הים בזמן האחרון? |
|
||||
|
||||
הים אכזר. כתמיד. [עוף טופיק - יומיים שלושה לאחר רצח קרפ יצאנו לצעידת לילה בטיילת צ'יץ'. מגורדון דרומה עד צ'ארלס קלור, ובחזרה צפונה בואכה מתחם הבילויים בנמל הישן. לאורך כ-9 ק"מ ומשך כשעה וחצי לא ראינו ולו שוטר עברי אחד, ניידת חולפת, או אף מתנדב/ת המשמר האזרחי לרפואה. וזאת באזור הכי סואן ודליק בקיץ התל-אביבי עם עשרות אלפי בני אדם, חלקם מתודלקים/מסונטזים כדבעי. השר אהרונוביץ' ומפכ"ל המשטרה וקצינים בכירים ימשיכו למשוך בכתפיהם ולשנן את המנטרה "אי אפשר לשים שוטר על כל אזרח" לכסת"ח חדלונם. לעומת זאת, בסוף השבוע האחרון פשטו כוחות שיטור מוגברים על מסיבת טראנס במערות קומראן וסגרו אותה תוך גרימת נזק כספי אדיר למארגנים (650K ש"ח). למותר לציין כי המסיבה קיבלה את כל ההיתרים הדרושים מראש. עד כאן פינת שלטון החוק במדינת הגמדים] |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |