בתשובה לנועה ו, 21/08/09 10:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. איני חולק על היעילות של המודל הצה"לי בעבר. השילוב של סולידריות אזרחית שאפשרה מודל של גיוס אוניברסלי ללא כפייה (למעט שוליים הכרחיים) יצרה סינרגיה שנתנה לצה"ל לא רק כח מילואים איכותי אלא גם עודף כוח אדם שהפעלתו להשגת יעדים אזרחיים לא צבאיים חסכה למדינת ישראל עלויות לא מבוטלות. עד כאן עובדות לא ממש שנויות במחלוקת. ב. מכאן התזה שלי (נכונה או לא, ישפוט הקורא). נראה לי שמדינת ישראל חטאה במשיכת יתר מקרן השפע שתוארה לעיל. מצד אחד התגמול למשרתים והתעדוף שלהם לא היה משמעותי אלא בבחינת הונאת דברים. מצד שני אפשרו היווצרות קהלים גדולים של פטורי שירות מה שהבליט בהנגדה את חוסר התיגמול של השירות. ג. עשרות שנים של מה שתואר קודם הביאו ליצירת קהילה גדולה מאוד של מי שאינם רוצים לשרת. גיוס אוניברסלי במצב כזה דורש מידה גדולה של כפייה שבמציאות שלנו תוצאתה ברורה מאליה: כישלון חרוץ. המצב הזה מתבטא בכך שאנשים אינטלגנטיים אינם נרתעים ממצב בו גדודים של לוכדי עריקים יגררו אברכים רכים מחיק אימותיהם ונשותיהם לשרת בכפייה בצבא שכלל אינו חפץ בשירותיהם (מצב שבמציאות הנוכחית הוא בכל מקרה חלום באספמיא). ושוב אני מציע לחשוב איזו תועלת תפיק הממלכה מגיוס דוגמנית משתמטת מלבד חיזוקו של אתוס השירות האוניברסלי שמשום מה מתעקש להמשיך להתפייד, בלי קשר למספר הדוגמגישות שעושות יום בשבוע במשרדו של אחד מקציני חה"א או בתאטרון צה"ל. ד. מן המצב שתארתי קודם אני מגיע למסקנה שחובה לשקול החלפת מודל השירות למודל יותר "הגון" כלכלית. ולא משום שהמודל הקודם לא היה יעיל כלכלית, אלא משום שהמצב שאיפשר אותו הולך ונעלם ואולי כבר אינו קיים. ה. מכאן יובן שביצוע משימות כמו מודיעין בטחוני ומשטרת מהומות וגבולות ע"י סוכנויות ממשלתיות שיעסיקו עובדים בשכר (אין כאן שום הפרטה) אינו מוצע מטעמי חיסכון או ייעול, אלא משום שבמודלים של צבא שכיר לצה"ל פשוט לא יהיה את כח האדם להקצות למשימות אלו. ו. השאלה הנשאלת היא האם לא מוטב למדינה לנתק את הכבלים המרתקים אותה אל מודל שתיפקד היטב, אך עתה הוא מתחיל לחרוק משום שאולי עבר זמנו? האם לא מוטב שנקרע עצמנו מחיקה החם של ההונאה העצמית ונבין כי מצב בו האזרחים נדרשים לספק למדינה שירותים חיוניים תמורת דמי כיס אינו מצב בריא בכל סיטואציה וצירוף נסיבות? ז. במודלים של צבא מתנדב, יעמוד הצבא בפני קיצוץ דראסטי של כח אדם. הפגיעה הזו עשוייה מסוכנת ביותר. כפי שטענת ובצדק צפוייה פגיעה בפוטנציאל הצבאי של המילואים וזו נקודה בעייתית באמת. ח. העלית טענה נוספת של דילול הדרג העורפי. בנקודה זו אני לא מסכים איתך. הסכנה היותר סבירה בעיני היא התופעה המוכרת לנו היטב של העדפת דרגים משרתים ע"ח דרג הפועלים במצב של חוסר משאבים (מפטרים את המנקה ולא את הדובר). איני יודע איך להתיחס לנתונים שלך על דרג עורפי צר מדי ואיני יודע מה לענות על כך. התמונה שלי מסתמכת על ספרו הישן מאוד של אל"מ עמנואל ולד "קללת הכלים השלובים" הטוען שצה"ל לאורך הדרך מ-48 ועד מלחמת לבנון הראשונה עבר מסלול של התנפחות הדרג העורפי ע"ח הדרג הלוחם ובמקביל תהליך של הדרדרות היעילות והתפוקה המבצעית. ט. לגבי בעיית גודל הדרג העורפי של הוורמאכט במלה"ע ה-II, זה מפתיע אותי מאוד. עד כמה שאני מבין בעיות האספקה של הצבא הגרמני לא היו קשורות לגודל הדרג העורפי אלא לכך שהצבא הגרמני היה טכנולוגי מדי, השתמש ביותר מדי סוגי כלים וחימוש והיה תלוי מדי בחידושים טכנולוגיים שלא תמיד הצדיקו את התקוות שתלו בהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה דברים נכונים במה שכתבת. מה שחסר הוא אולי מה שלא תסכים לו: הפתרון לבעיות הצבא היה והינו פתרון יחיד- פתרון פוליטי.את התהליך שהיה מאפשר פתרון כזה היה צריך לנהל כבר לפני 30 שנה: תהליך שמוביל לקראת שלום עם שכננו הסורים והפלסטינאים- ובהכרח גם מאבק פנימי עם הציונות הדתית לאומית וימינה ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישקוש מוחלט. במסורת האייל נשמטות העובדות. דבר מה קטן אך מהותי בקשר לשלטון החמאס הרצחני ברצועת עזה. כמה אופייני... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאת שולפת אוטומטית נימוקים מהסוג הזה נגד איציק לא שמת לב לנימוק קצת יותר מועיל שמופיע, לדוגמה, בתגובה 521239. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנימוק של נועה איננו עונה למה שכתבתי. לא כתבתי על ביטול הצבא. התכוונתי לתהליך שלום שייתר את הפעולות שבעיקר מזיקות לאיכותו של הצבא ככוח שאמור ללחום נגד צבאות אחרים- מה שמכונה "מלחמה בטרור" או אצלנו בהגדרה שלי: הגנה על ההתנחלויות ושימור משטר הכיבוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגד *איזה* צבאות אחרים הוא אמור ללחום? חוץ מזה, בין 1989 ל-2004 היו 114 מלחמות בעולם. מהן 7 בין שתי צבאות. אין ספק, בהכל אשם הכיבוש - ובגללו גם צבאות לא ישראליים נלחמים כיום בעיקר נגד ארגונים לא מדינתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם על פי דבריך "צבאות אחרים" אינם קיימים, לשם מה תקציב הבטחון הענק? מדינת ישראל קונה F-15 ו-F-16 נגד המחבלים? טילי יריחו ופצצות הגרעין שמדינת ישראל לא תהיה הראשונה להכניס לאיזור, הם נגד החיזבללה? נגד החמאס צריך מרכבות סימן 4? מתי תתגבר על הסרקסטיות הזאת שלא לעניין (בהכל אשם הכיבוש)? מתי ראית אצלי את המילה "בהכל"? מאין כל הכעס שמצוי תמיד בדבריך? נכון, לדעתי לכיבוש יש השפעה גדולה על מדינת ישראל, אבל "הכל"?באמת. מדברים אצלנו על איום קיומי- נדמה לי שגם אצלך פגשתנו את המונח הזה-הפלסטינאים הם איום קיומי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין אצלי כעס, יש רק ניתוח סוציו-פסיכו-מקרו-אקו-מרקס-לנין-ריאליסטי של המציאות. השאלה היא כמובן לשיטתך (כי שיטתי מן הסתם תיתקל בטענות המחרחר-פאניקה הרגילות: אם תהליך מדיני יפתור הכל, נגד מי בדיוק נצטרך צבא? מצריים? סוריה? ירדן? ואת איראן נתקוף במרכבות סימן 4? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שהוספת את המילה "ריאליסטי". למה יש צבא לגרמניה, יפן וכל מדינות אירופה? למה לשוודים יש צבא? למה לשווייצרים? מה שטוב אצלך שאתה מומחה גדול לשיטתי ופשוט למרות הפסיכו-מיקרו-אקו-מרקס-לנין-ראליסטיות שלך -אינך מבין אותה. על פי התגובות שלך וההדבקות, אני מבין שמה שמוביל אותך איננו שום נתוח אלא כעס אנושי פשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורא נוח לומר ''כעס'' כשאין לך טיעונים רציניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למוסיקה של הדברים- כך אני מרגיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבאות, אתה יודע, הדבר הזה שיכול לכבוש שטחים, למשל את שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכ"ז רואה משהו בדברי איציק ש. א. אמונתי הפרטית היא כי לערבים (כלל שכננו) מעולם לא היה רצון או צורך בשלום כולל. במקרה הטוב, הסדר ביניים היה עונה על כל צרכיהם. נכון להיום נראה שגם ישראל הולכת ומתכסה בשמיכה של אי-רציונליות ורבאנשיזם כך שהרצון בשלום של הישראלים הופך מעובדה להשערה. מכאן שכל הדיבורים על כשיבוא שלום "הצבא יפשוט מדיו", הם דברים בעלמא וחלומות באספמיא. אני מדבר על מעבר למודלים של צבא עומד כאן ועכשיו ולא בעולמות אוטופיים. ב. אם צה"ל יאלץ לוותר על שפע כח האדם העומד לרשותו במודל הגיוס האוניברסלי, צה"ל יאלץ לשקול מחדש לא רק את יכולתו לספק למדינה שירותי מודיעין צבאי, שיטור מהומות וגבולות, גיור ובידור, תיקון מחדלי מערכת החינוך ושאר דבר יפים וטובים, אלא גם את יכולתו לספק ליווי חמוש לכל שבעת הילדים של כל "בבא יגא" המחליטה לבלות לילה על הר קרח. כפי שקרה ברצועת עזה כל מפעל ההתישבות ביהודה ושומרון יועמד תחת השאלה החותכת: מי קובע את סדר היום ההתיישבותי והבטחוני של מדינת ישראל? האם זו ממשלת ישראל הנבחרת או מועצת הזקנים של יו"ש, "עם ישראל לדורותיו" או התאחדות החוליגנים של חומש. אולי כאשר ישראל תאלץ לשלם ולא בצרור נקוב את מחיר הביטחון של המתיישבים, תובן נכון יותר זכותה וחובתה להחליט על היקף התחייבויותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מודל אפשרי שאני רואה, הצבא יצטרך להתכונן גם ללחימה מול גופים שאינם צבאות. גם אם ישראל תחליט לפנות את כל יהודה ושומרון ובאותה הזדמנות לוותר על בת-ים וואדי ערה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם מן הרישא שלי: אני קורא לשקול מודלים של גיוס לא אוניברסלי כאן ועכשיו, כאשר האוייבים שלנו הם האוייבים שלנו ועוד לפני שפינינו את יהודה ושומרון או את בת ים וואדי ערה. השאלה אם מי ששומר על מתנחלים על הר קרח שומר גם על בטחוננו הקיבוצי היא שאלה לעצמה. מה שהייתי רוצה לראות הוא שהשומרים על "נחלת אבותנו" זו, יקבלו תגמול ראוי ולא דמי כיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעלם כי זה שרשורפלצת אחר: 'צבא מקצועי או צבא העם'... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |