|
||||
|
||||
דוגמה מהחיים: לקונה רגיל, טויוטה פריוס עולה נגיד 130,000 ש"ח, וקורולה 110,000. לא הבדל ענק. אבל ממחיר הקורולה, 55,000 הם מס, ומהפריוס רק 30,000. הפטור ממס שהנכה זכאי לו הוא 55,000. הנכה מוכר את מכוניתו הישנה, מאותו סדר גודל אבל בת ארבע וחצי, ב-50,000. בשביל קורולה, עליו להוסיף 5000 ש"ח; בשביל פריוס, 50,000. כן הבדל ענק. יכול להיות שבין הלא-היברידיות ההבדל קטן הרבה יותר. ועדיין, אם לוקחים בחשבון את מכירת המכונית הישנה כחלק מהטרנזקציה (ויש בזה הגיון), הבדל של אלפים בודדים במחיר ללא מס יכול להיות הבדל של עשרות ואף מאות אחוזים. אני חושב שכל המכוניות מאותה קבוצה (משפחתיות, למשל) מתאימות לנכים פחות או יותר באותה מידה. לא? אפשר לטעון משהו אחר, שגם הוא מתחיל במשפט "אוכלוסיית הנכים הקשים שמקבלים הטבה כזו היא לא גדולה במיוחד". נניח שאותם נכים אכן מעוּדָדים לקנות רכב מזהם. אז מה - הרי קניית רכב מזהם לא מהווה פגיעה אישית בקונה, אלא פגיעה כללית בציבור. מטרת הרפורמה היא להגן על הציבור כולו. אז אם הנכים יזהמו קצת יותר מהממוצע, זה לא ישנה בהרבה את הממוצע. ובכל זאת, למי שהוא גם נכה וגם שוחר איכות הסביבה, נוצרת הרגשה לא נוחה. |
|
||||
|
||||
לא מכוון אליך, אבל אצלי מי שמתייחס לאיכות הסביבה כמו לדת יוצר הרגשה לא נוחה. לא יקרה כלום אם נכה שוחר איכות סביבה יזהם קצת יותר מהממוצע. זאת לא מצוות לא תעשה שהוא פטור ממנה. רק שקלול רציונאלי של חוסר המשמעות של היוצאים מן הכלל. אני פוגש יותר ויותר אנשים שמתייחסים לאיכות הסביבה כאל דת ואוחזים בזעם קדוש כלפי מי שמפר את החוקים של דת זו (שדי מטורללת בעיניי בגלל השקלול הרציונאלי של הזיהום האישי מול פעילותם של ארגונים גדולים וממשלות). בכל מקרה, אני חושב שהזעם הקדוש הזה היה צריך להיות מופנה לאפיקים דתיים אמיתיים. אלו אנשים מוחמצים, תינוקות שנישבו. לא אשמתם שהם חיים בחברה שלא נותנת אפיקים לביטוי הרגשות דתיות למעט אפיקים מוזרים. במסלול קצת אחר הם היו פורחים. |
|
||||
|
||||
תינוקות שנשבו הופכים לאנשים מוחמצים? עולם אכזר. |
|
||||
|
||||
דרך ההתנסחות מפריעה לך? את זה הכי קל לשנות, למרות שאני מעדיף את הצבעוניות. יש גישות במוסר שאינן קושרות בין הערך של מעשה לבין תוצאותיו. הגישה הדתית היא ביסודה כזאת. אתה צריך לקיים או להימנע מלקיים ציוויים ללא קשר לתוצאותיהם (במגבלות מסוימות שלא מעניינות אותנו כאן). מעשה הוא טוב או רע, מותר או אסור, רק כי ככה הצטוות. חסידי איכות הסביבה הטהרנים מאמצים את סגנון המוסר הזה. מאחר שהרעיון של שמירה על איכות הסביבה הוא תכליתני ונועד להביא לתוצאות, הרי זאת לא התנהגות רציונאלית. מכאן, לדעתי, שזהו מאפיין אישיותי. אנשים בעלי אישיות כזאת היו מסתדרים מצוין בזרם המרכזי בחברה הדתית ואולי מוצאים קצת מזור לייסורים שמעוררים את הזעם הקדוש, בשעה שבחברה החילונית הם בד"כ אנשי שוליים והאידיאולוגיה שלהם אינה רציונאלית. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהחמצת משהו מכוונתי :-) |
|
||||
|
||||
הכל בגלל הכיבוש. (כן ברור, הכי טוב http://www.gamebo.co.il/Clip-1578/ ) |
|
||||
|
||||
מעניין. אבל החברה שלנו דווקא נותנת כר נרחב לביטוי הרגשות דתיות - בניו אייג' לגווניו הרבים. |
|
||||
|
||||
הקשר בין דת לבין ניו אייג' נראה לי אנקדוטלי לכל היותר. דת היא מערכת שמקשרת בין תמונת-עולם לבין ריטואלים והיא מבוססת על רעיון מקיף של חובה. ניו אייג' הוא, ובכן, אני לא יודע מה בדיוק, אבל לא משהו כזה. בנוגע לרגשות דתיים, גם כאן אני לא רואה חפיפה מיוחדת בין הרגשות שדת מעוררת והרגשות שניו אייג' מעורר. נכון שגם איש הדת וגם איש הניו אייג' עשויים להאמין שיש דברים נסתרים מאיתנו, כוחות ששולטים בחיינו וכולי, אבל גם מדענים מאמינים בהיגדים הללו. אני חושב שהדמיון בין דת וניו אייג' דל משנהוג לחשוב. |
|
||||
|
||||
לא יודעת אם הם דומים - אבל שניהם מאפשרים לבטא רגשות דתיים. או לפחות רוחניות (ולו בצורה שטחית. דמיין מאזינה חסרת השכלה מתפעמת בהרצאה על רפלקסולוגיה, נאמר). |
|
||||
|
||||
בעצם אולי לא רפלקסולוגיה. נאמר נומרולוגיה או קריסטלים. |
|
||||
|
||||
אבל מה הקשר בין התפעמות מהרצאה על נומרולוגיה לבין רגשות דתיים? אני לא מבין את השיוך. ואם מדובר על רוחניות, אני לא הייתי ממהר כל כך לשייך את הדת ואת הרגשות שהיא מעוררת לשם. אני לא בטוח שאני מבין מה זה רוחניות, אבל הדת היהודית, למשל, היא מאוד מעשית ויומיומית. |
|
||||
|
||||
עוד משהו. מה ההבדל הרגשי בין מי שיוצאת בהתפעמות מהרצאה על נומרולוגיה ומרגישה שנפתחו בפניה עולמות חדשים לבין מי שיוצאת מהרצאה של מדען או פסיכולוג ומרגישה ככה? אני חושד שאנחנו נוטים לקבץ דת וניו אייג' ביחד בגלל שאנחנו מתייחסים לשניהם כ"לא רציונאליים" ולא בגלל מאפיינים משותפים, כי כל מאפיין משותף שאני מצליח לחשוב עליו הוא משותף גם למדע (במיטבו). |
|
||||
|
||||
אני לא מתייחסת לידע החדש שנפתח בפני המאזינה אלא לתחושות מיסטיות שהתעוררו בה בעקבותיו, אותן תתמצת לאחר ההרצאה במשפטים בנוסח ''איזה מדהים זה, הכל קשור בהכל, אנחנו כזה פסיק קטן ביקום, תשמעי בת דודה שלי סיפרה לי גם כן סיפור מדהים על מישהו שתקשר עם ישויות'' וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
גם אני. בנוגע לתחושות מיסטיות, אני לא חושב שהדת קשורה דווקא לתחושות כאלה. בכלל, הקשר בין מיסטיקה לדת הוא בעייתי ורוב הזרמים המרכזיים בדתות לא מתחברים וחלקם אף מתנגדים למיסטיקה ולתחושות הנלוות לה. אני חושב, אבל לא יודע מספיק כדי לפתח את העניין, שהמיסטיקה חדרה לדתות דרך התנועות הגנוסטיות במאות הראשונות לספירה. היא מעולם לא הייתה חלק אינטגרלי בדת, ולכן היחס הדתי כלפי תחושות של התעלות מיסטית היה תמיד חשדני, אם כי לא בהכרח שולל. בנוגע לתחושות מיסטיות במדע, גם זה מעניין. האדם שבמידה רבה קבע את הצורה שאנחנו חושבים על המדע, פראנסיס בייקון, חשב שכדי לעשות מדע טוב אנחנו צריכים להשתחרר מכל הרגשות שלנו. רגשות, לפיו, מביאים להטיות ולשיפוטים מוקדמים שלא מאפשרים לנו להתבונן בנתונים בעיניים אובייקטיביות. אבל במאה שעברה ההשקפה הזאת הותקפה בצורה הרסנית. ברטרנארד ראסל דיבר על המדע כחלופה לדת, דרך שבאמצעותה אפשר לתעל את התחושות הטרנסצדנטיות שלנו למקומות רציונאליים. הוא לא שלל את תחושות ההתעלות המיסטיות, אלא קרא לפתח אותן לכיוונים חלופיים. פופר, בתורו, התקיף את הרעיון שאנחנו צריכים להשתחרר משיפוטים מוקדמים כדי לעשות מדע וטען שאנחנו צריכים להשתמש ברגשות ושיפוטים מוקדמים כדי להעלות היפותזות, ושמדע טוב מתאפיין בניתנות לביקורת ולא בהתבוננות אובייקטיבית בנתונים. אז לפחות כמו שאני מבין את מצב המחשבה על המדע היום, גם כאן אין שלילת רגשות מיסטיים, אלא ההפך. נשאר רק הדימוי הבייקוני של המדע, אבל אנחנו כבר מזמן לא שם. |
|
||||
|
||||
הבנתי - אתה מדבר על הצד ה''מצוותי'' של הדת (אני לא, כי חשבתי על ''רגשות דתיים''). |
|
||||
|
||||
הכל נכון חוץ מזה שלא מדובר בבת דודה שלה אלא בחברה של הבת דודה, ולא על מישהו שמתקשר עם ישויות אלא על מישהו שגילה מה היה גילגולו הקודם ועכשיו הכל הסתדר לו. |
|
||||
|
||||
היהדות היא אולי, בבסיסה, מעשית ויומיומית, אבל בביטוייה הנפוצים היום היא רוחנית בדיוק במובן הניו אייג'י של המושג, הכוללים השתתחויות על קברים, ברכות וקללות ''פעילות'' לכאורה, גימטריות ופשקווילים ודיני רודף ומוסר ומה לא. |
|
||||
|
||||
מה זה "ביטוייה הנפוצים"? דרכי הסיקור בידיעות ובמעריב? |
|
||||
|
||||
לא, הביטויים הנפוצים בציבור המאמינים. ודאי אם מדברים על תפוצת ש''ס, למשל, או רבנים שונים ופופולריים למדי המתעסקים בקבלה, או כל אלה שמחפשים מזוזות פסולות כהסבר לאסונות...וכו' ועוד. |
|
||||
|
||||
היהדות של רבני ש"ס ואחרים לא מתחילה בכלל להיות דומה לניו אייג'. הם קודם כל כפופים להלכה היהודית. הם מנהלים את חייהם מתוך מחוייבות לקורפוס ההלכתי וההגותי של היהדות. נכון שחלקם מוסיף לזה מסורות, אמונות תפלות ומאמץ דרכים צדדיות ביהדות. גם במקרה שלהם הדמיון ללה-לה-לנד הוא חיצוני בלבד: המחוייבות שלהם היא קודם כל להלכה ולסמכות הרבנית, לא לעצמי או לרוחות הזמן. |
|
||||
|
||||
נזרוק פה פצצה: דין רודף הוא דין רציונלי לחלוטין. זה ששמו יצא לשמצה בפרשת רצח רבין זה סיפור אחר - אבל זה לא שונה בהרבה מכך שאדם יכול לרצוח פוליטיקאי ולטעון שעשה את זה בשם "ההגנה העצמית". דין רודף איננו אלא החובה על אדם, כאשר הוא רואה מישהו רודף אחרי מישהו אחר להורגו, להציל את הקורבן המיועד גם במחיר הריגת התוקף. |
|
||||
|
||||
זו לא פצצה בכלל. דין רודף מקובל והגיוני. מה שעורר סערה הוא היישום/הבנה שלו כהתרה לרצח רבין. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם באמת זה שיחק תפקיד ברצח רבין (הועלו המון טענות, והרב יואל בן-נון טען שיש לו שמות, אבל מעולם לא גילה אותם; יגאל עמיר טרח להכחיש מעורבות רבנית (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1033223.html). גם אם כן - הטיעון של מי שהגבתי כנגדו הופך את 'דין רודף' למעין ממבו-ג'מבו, ונגד זה יצאתי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה יהונתן אמר שמתקשר לדין רודף. |
|
||||
|
||||
לא הוא,האייל האלמוני שהוא הגיב אליו. תגובה 521488 |
|
||||
|
||||
אה, תודה. התגובה היתה ליהונתן ולכן הבנתי אחרת. |
|
||||
|
||||
הוא לא רק מקובל והגיוני, הוא גם חלק מהקורפוס ההלכתי וההגותי של היהדות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |