|
>> יש מקום לויכוח אם יש שוק חופשי, ואין ספק שיש לפחות מידה רבה של מכניקה של שוק חופשי.
יוצא מדבריך ש"מכניקה של שוק חופשי" ושוק חופשי הם שני דברים שונים. מהי "מכניקה של שוק חופשי" אפוא? הייתכן שמדובר באוסף תופעות שליליות המאפיינות שווקים לא חופשיים מסוימים, שחסידי הסוציאליזם מייחסים לשוק החופשי כדי להכפיש את הרעיון שלא בצדק?
>> אבל בכל אופן אותם בעלי קרקע החליטו לסלק את האיכרים.
רוב הבעיות בסיפור שלך נובעות מהמשפט הזה. ראשית, מבחינה עקרונית, מושג הקניין שקדם לשוק החופשי התבסס בין היתר על שלילת חירותם של מעמדות מסוימים, כך שלא ברור אם אפשר לראות בסילוק האיכרים בידי "בעלי" הקרקעות דבר לגיטימי במסגרת של שוק חופשי. מה שכן, אם בעלי הקרקעות יכלו פשוט לסלק את האיכרים סתם כך בבוקר אחד, סימן שגם קודם לכן לא נהנו האיכרים מביטחון, ותחושת הכבוד העצמי שלהם הייתה בגדר אשליה. מכאן שלא ברור מה בדיוק הפסידו האיכרים במהפכה התעשייתית.
שנית, אם נחזור מהסיפור הבדיוני שלך למציאות, הפועלים שהגיעו מהכפר לעיר, עשו זאת מיוזמתם. הסוציאליסטים יאמרו שמצבם הורע בין כה וכה, אבל אני מתקשה לקבל את הרעיון שבאופן קבוע, במשך תקופה ארוכה, בחרו הכפריים לעקור לעיר - אך זה הרע את מצבם. לי נראה הרבה יותר סביר שלמרות התנאים הקשים בעיר על בתי החרושת שבה, החיים שהציעה היו עדיפים, בניגוד למיתוס האנטי תעשייתי שחסידי הסוציאליזם מנסים לקדם.
כדאי לזכור: המהפכה התעשייתית לא יצרה, ולא הייתה יכולה ליצור, עושר חדש שיספק חיי רווחה לכולם בן לילה. כשם שלפניה היו חייהם של רוב האנשים קשים ומרים, כך היו מוכרחים להיות גם בראשיתה. הגדולה של המהפכה התעשייתית הייתה שאט אט הגדילה את העושר הכללי עד שהספיק לחיי רווחה לכולם. זה היה צריך להפוך את הסוציאליסטים לחסידיה, אבל באופן לא מפתיע (כלומר, לא מפתיע את מי שעמד על טיבו האמיתי של הסוציאליזם) הם תמיד הראשונים לתקוף אותה.
|
|