|
||||
|
||||
"הקומוניסטים לא היו בריונים פוליטיים שדגלו בשלטון האלימות, אלא שאפו לתיקון העולם והאדם". בשנים האחרונות התחלתי לתהות על נקודה זה. כלומר, האם המניעים האמיתיים אכן היו כה נאצלים. לו היה מדובר במקרה או שניים, ניתן היה עוד לטעון למשל שמשהו השתבש ביישום, והמאמינים עדיין חשבו שהמשך הניסיונות יצמיחו לבני האדם את הטוב המיוחל. אך לאחר שעשרות ניסיונות נכשלו והניבו רעב, דיכוי והרג בהיקף שהאנושות לא ידעה קודם לכן, לאחר שבמקרה הטוב בחרו "מתקני העולם" מבית ומחוץ להתעלם או אף להצדיק זאת, ניתן לחשוד שהמניעים האמיתיים אולי לא היו טובת המין האנושי. מה כן? אני עוד תוהה. הניתוק החריף שבין המוצהר (והמודע) למעשה (והתמיכה במעשים), הוא לדעתי ההבדל הגדול שבין רוב האידאולוגיות השמאליות1 לאידאולוגיות האחרות כדוגמת הלאומיות, הפאשיזם/נאציזם, הדת, דמוקרטיה, שוק-חופשי וצמחונות/טבעונות. זה כמובן אינו תקף לתקופת רוזה לוקסמבורג, בטרם היו די דוגמאות כדי להיווכח במשמעות בפועל של אידאולוגיות אלו. ---------------------------------- 1 אני כולל בזה (ולא אכנס לכך) גם את רוב הביקורת המנומקת ע"י ערכים אוניברסליים המופנית כלפי ארה"ב, ישראל, ולעיתים גם בריטניה (בעיקר בעבר). |
|
||||
|
||||
המקומות בהם השתלט הקומוניזם באופן אוטנטי (לא במזרח אירופה שם השליט אותו הנ.קוו.ד. והצבא האדום), היתה עריצות גם לפני כן -היתה מסורת של שלטון עריץ. אם תקח את כל תומכי הקומוניזם משנות ה20, ה-30 וה-40 במערב - תראה שכולם היו אידאליסטים. אם תקח את כל מדינות העולם ותמפה אותן לאורך 40 השנים האחרונות על פני הסקלה של עריצות מול דמוקרטיה, אינני בטוח שתראה את התמונה שאתה מציג. |
|
||||
|
||||
א. ישנה עוד אפשרות: תאוריה שהיא שגוייה מיסודה. הכוונות היו נאצלות. היתה שיטה-תאוריה שהבטיחה לממש את הכוונות. זה די מובן שכאשר התגלו לראשונה פגמים וכשלונות של השיטה, רבים התיחסו אליהם כ-"כשחוטבים עצים, עפים שבבים". כלומר, יש מכשולים ומכשילים (ומכאן הפרנואידיות כלפי חתרנים ואוייבי המהפכה), אבל כל עוד יש תנועה בכיוון היעד הנאצל, צריך להמשיך לתמוך בתנועה. ב. לדעתי, התאוריה המרקסיסטית מסתמכת על ההנחה שבני אדם שואפים לשיוויון. למעשה בני אדם הם יצורים מעמדיים השואפים לטפס בסולם המעמדות ולהבטיח לצאצאיהם תנאי התחלה עדיפים על זולתם. כל מידה של אידיאליזם והקרבה אינה יכולה לשנות את העובדה הזו. ג. השיטה הקומוניסטית לטעמי לא היתה יותר צבועה ושקרית ביחס למציאות מכל התנועות האחרות שהזכרת (כולל הדמוקרטיה הבורגנית). מה שקרה שם הוא שלמרות כל המאמצים והמהפכנות המתמדת, היתה תופעה בלתי ניתנת לעצירה של הפיכת המהפכנים (ולא משנה כמה פעמים "התהפכו") למעמד שליט בעל זכויות יתר (ע"ע חוות החיות של אורוול). ד. הבעיה של צ'אווז אינה אם הרוב האינדיאני תומך בו או לא. הבעיה שלו היא שאם הצ'אויזמו יצליח, האליטה האירופאית, תוחלף באליטה אינדיאנית, פחות מנוסה במלאכת השלטון ויותר עריצה. התוצאה יכולה להיות רק אחת - פשיטת רגל. לאורך זמן רק הדמוקרטיה הבורגנית הרב מפלגתית, על אף כל חולשותיה, הוכיחה עצמה כאלטרנטיבה בת קיימא לעריצות. |
|
||||
|
||||
א. זה נכון אולי להתחלה. לאחר שעברו עשרות שנים ועשרות ניסיונות, לדעתי לא משנה מה היתה הבעייה בתאוריה אלא מה חזר וקרה במציאות לעיני כל. מה שמרתק אותי במיוחד הוא מקור היעדר האמפטיה של רבים מאנשי תנועות הפועלים לרצח ודיכוי של מיליוני פועלים שחזר על עצמו שוב ושוב ושנאתם דווקא למשטרים והשיטות שהיטיבו עם הפועלים יותר מכל - לא טבחו בהם בתור התחלה, התירו להם להתאגד ואף לבחור את הנהגת המדינה ולהשפיע על החקיקה בה1. אני לרגע תוהה אם היעדר האמפטיה של כה רבים בשמאל במערב ובעצם לא רק בו לגורלם האמיתי של הפועלים, קשור להיותו בורגני... ב. מסכים. זו אחת הסיבות בשלהן אני מעדיף מאבקים לצמצום העוני על מאבקים מזיקים לשיוויון, וכן מאבק מתוך חמלה ולא מתוך אשמה ("השכבות החלשות" לעומת "המוחלשות"). ג. אכן יש דברים משותפים לרוב המהפכות - כפי שהר-סגור הסביר פעם עד כמה האמונה כנה מלמטה וכלל שעולים מעלה, להנהגה, מגלים משהו אחר לגמרי. זה לא נכון היה במקרה הנאצי וגם לא במקרה המהפכה החומייניסטית. שם, למיטב ידיעתי היתה אמונה תמה גם מעבר לשלב הראשון וגם ובמיוחד בקרב ההנהגה. אלא שהייחוד השמאלי עליו שמתי את הדגש אינו עוסק באלו שהיו בלב העשייה או קורבנותיה שהיו נתונים לקלחת השקרים. אני מתעניין בשוטים המועילים מבחוץ, שהיו חשופים לאמת במשך עשרות שנים - מאוהדי שמש העמים ועד אוהדי הבעת' בשמאל במערב, מרגע שסדאם פלש לכווית2. הם עשו זאת למרות שהנתונים היו גלויים בפניהם כל הזמן3, הם תמכו בדברים הפוכים לחלוטין לעקרונות שלהם. אני קורא עתה את http://www.amazon.co.uk/Whats-Left-Liberals-Lost-The... . אולי אחכים יותר לאחר מכן. ד. אכן. --------------------------------------------------------------------------------------------------- 1 לאלמונים: אני מכיר את התירוצים שמסבירים שזה לא באמת ככה וחירות היא בעצם עבדות, חופש התאגדות הוא דיכוי וחיים הם למעשה הטבח האמיתי. אנא חסכו זאת משרת האייל. 2 משטר הבעת' היה פאשיזם פרקסלנס. הוא הוסיף על כך רצח עם של השיעים והכורדים. הוא גם פלש למדינה שכנה תוך ביצעו מעשי אכזריות קשים - מטעמים אימפריליסטיים טהורים... 3 הייתי גם מזכיר את שוטי בלעין אם היה לי חשק לבנות את הטיעון. |
|
||||
|
||||
א. החלוקה ל"טובים ורעים" איננה בוגרת במיוחד, ואינה מסתדרת עם העובדות. |
|
||||
|
||||
מהי הטענה ולאיזה סעיף מתגובתי היא מתייחסת? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |