 |
|
 |
||
|
||||
 |
עד 2004 לא היתה למשרד הפנים מדיניות רשמית בנושא עובדות זרות המועסקות בסיעוד. המדיניות הייתה Don't ask, don't tell. בשנת 2004 נכנס נוהל חדש למשרד הפנים: (1) כל אישה עובדת בדיקת הריון טרם כניסתה לישראל (2) אם העובדת נכנסת להריון, ואין לה בן-זוג בארץ, היא מגיעה למשרד הפנים לקבלת רשיון, שמתיר שהיה עד 12 שבועות לאחר מועד הלידה המשוער. לאחר מכן, עליה להחליט אם לעזוב את ישראל עם התינוק או לשלוח אותו ולהמשיך לשהות בישראל. רוב הנשים בחרו באופצייה ה*שניה*. פרוטוקול ישיבת הכנסת בנושא: לאחר עתירה לבגץ של ארגוני זכויות עובדים, קבע הראשון כי הנוהל אינו מתיישב עם "כבוד האדם וחירותו" (אני לא מצליח למצוא את הפסיקה, אודה אם מישהו יוכל לקשר אותה). לכן, שונה הנוהל - וכיום *אין* בחירה והעובדת עוזבת עם התינוק, ולרוב חוזרת מס' חודשים מאוחר יותר ומקבל אשרת עבודה חדשה. עתירה דומה הוגשה לאחרונה ונדחתה אף היא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה רכילויות על רן כהן שעולות מפרוטקול הדיון (שהיה מעניין גם כשלעצמו. למשל, קודם לא חשבתי על הצד של הקשיש שנקשר לעובדת שלו). - רן כהן ניהל את הישיבה באופן עניני וטוב, ולמרות שכנראה היה שמח לשנות את המצב החוקי ולאפשר לעובדות שהות בארץ עם ילדיהן, הוא הציע רעיונות שנראים על פניהם אנושיים ומוצלחים במסגרת הכללית שיש היום. נראה שהיעדרותם של עשרת חבריו לועדה עשתה רק טוב לדיון. - רן כהן הראה שהוא יכול להיות דמגוג חסר בושה. מזל שהפקיד הבכיר שאליו פנה לא הגיב לפרובוקציה. "מה היינו אומרים, אם היו אומרים באיזה שהוא עם בעולם, לאימא יהודיה, שאחרי שישה שבועות היא צריכה לשלוח את התינוק שלה למדינה אחרת, או להיות מסולקת בעצמה למקום אחר שהיא באה להתפרנס, לא היינו אומרים שהם אנטישמים?" - אם מישהו מחפש לעשות צימעס מהדברים של כהן, אני ממליץ על המשפט הבא: "שרה, אני הייתי בפיליפינים, יש שם מעט מאוד יהודים, כל הפיליפינים שבאים לכאן הם לא יהודים, אז הם לא עד כדי כך מתוחכמים". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |