בתשובה להאייל האלמוני, 04/08/09 13:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טענה אחת היא שהעובדים הללו וילדיהם הם בעצם פיונים במערכת הידועה בשמה "הדלת המסתובבת". משתלם לישראלים מסויימים להמשיך להביא עובדים חדשים ולגרום לוותיקים להפוך בלתי חוקיים ונרדפים. הפתרון ההומני הוא לאפשר לפיונים הללו לבנות את חייהם היכן שירצו, ולא להתחשב ב"חוזים" המופרכים והבלתי שיוויוניים שחתמו עליהם, ובמקביל להפסיק להביא נוספים. טענה שניה היא שזה לא מציאותי ללכת עם ולהרגיש בלי. אפשר לחתום על חוזה גם על חלוקת אדמות הירח, אבל זה לא רלוונטי למציאות. במציאות, כאשר אתה מביא הנה בצורה סיסטמטית המוני אנשים בעלי רמת חיים נמוכה וגורם לכך שהם ינקו את הזוהמה שלנו ויגורו בגטאות, slums, לחיים יש דינמיקה משלהם, שנצפתה גם במדינות אחרות. זו חוכמה קטנה מאוד לומר עכשיו "אבל יש חוזה, אני לא אחראי". זה בערך כמו שאני אשכב עם מישהי ללא אמצעי מניעה אבל אסכים איתה מראש על כך ש"אם יש ילדים, אני לא אחראי". המדינה עושה את זה באופן מסודר, למטרות רווח, ואיננה יכולה כיום לסגת מכל אחריות בתרוץ הילדותי "אבל יש כאן חוזה שאומר אחרת". אנחנו לא מתעסקים כאן עם בעיה בדיני חוזים בין ישויות משפטיות, אלא בבעיות חברתיות של הגירה, שהכנסנו את עצמנו אליהן במו ידינו, גם אם מתוך עצימת עיניים. זה לא מוסרי להיתלות בחוזה לא שוויוני שחתם עובד שהסכים לשלם אלפי דולרים עבור הזכות לנקות אחרינו, אלפי דולרים שמשמנים זה שנים את הדלת המסתובבת של אי אילו מקורבים של משרד הפנים. זה כבר חוזר לטענה הראשונה - לא מדובר כאן על ויזה לארצות הברית, אלא על מסחטת כספים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העובדים האלו הגיעו לכאן כדי לשפר את רמת חייהם ולהרוויח כסף, רובם ככולם עושים זאת, אף אחד לא הבטיח להם שיוכלו להישאר כאן ורובם גם לא ציפו שירשו להם להישאר כאן. אם הם לא היו מרוויחים הם לא היו באים, וזה שגם אנשים אחרים מרוויחים מהם, חלקם אנשים לא נחמדים, לא משנה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם באים על מנת לשפר את רמת החיים של אנשים בסין, לפעמים חצי כפר, והם באים משום שהם משפרים את רמת החיים של אנשים בישראל (לא את של כולם!) . את רמת החיים שלהם עצמם, שאיננה נמדדת בהכנסה כמובן, אני בספק אם רובם משפרים. הם עוברים מה שמכונה "social dislocation", ומבלים את חייהם בתחנה המרכזית הישנה או במכולה, בארץ זרה, הרחק ממשפחתם ומכל מי שהכירו. רבים מהם חוזרים. מי שנשארים הם דווקא אלו שפסעו כבר כמה צעדים לקראת התאקלמות בישראל ובניה מחדש של חייהם, ואותם אני מציע להשאיר. אני לא רואה בהחלטה כזו צו קטגורי - לו זה היה תלוי בי היו במדינה הזו הרבה פחות עובדים זרים מלכתחילה - אלא כדרך להתמודד עם מצב קיים. לבסוף, ה"אנשים הלא נחמדים" זו המדינה, לכל דבר ועניין. מכאן גם אחריותה למצב שנוצר. מישהו למעלה החליט להביא הנה המוני אנשים צעירים בגילאים בהם הם בונים את חייהם, כי הוא עשה מזה כסף. וזה היה נוח. לא מדובר כאן על הגשמת חלום לסיני שזכה להגיע לדיסנילנד בישראל לשלוש שנים ומסרב לחזור הביתה כי הוא מפונק, אלא על אדם שהובא הנה ע"י מתווכים שמנצלים את ההפרשים העצומים ברמת החיים בין מיקומים גאוגרפיים על מנת לעשות רווחים. אם כבר הצליח איכשהוא להתגבר על ההלם ולהתאקלם בארץ, אולי אפילו התחתן והוליד ילדים ששפתם עברית. מה עוזרים עכשיו החוזים שלך? אני טוען שגישת המחוקק כאן היא ילדותית, המחוקק עוצם עיניים אל מול המציאות בה חיים בני אדם, ולא זאת בלבד אלא שהוא עושה זאת בשל בצע כסף (עבור מקורבים לשלטון). השלטון הכניס את החברה הישראלית לבעיה מתוך חוסר מעש ומחדל, ועכשיו החברה הישראלית נאלצת להתמודד עם הבעיה. ועם קצת מזל אולי יתברר שאקציות ברחובות תל אביב בשם קדושת החוזים זה קצת יותר מדי בשביל העם הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב לא הבנתי.למה "לאפשר לפיונים הללו לבנות את חייהם היכן שירצו" ולא לכל מליוני הפיונים האחרים בעולם? כי הפיונים האלה קיבלו אישור זמני? לא הבנתי גם למה חוזה העסקה זמני, והיתר זמני להתגורר במדינה מופרכים בעיניך כמו מכירת אדמות על הירח או כמו הסכמים לא חוקיים בעליל. הדינמיקה של החיים היא בדיוק הסיבה בגללה אני סבור שחוקי העבודה וההגירה צריכים להיאכף, הרבה לפני שילדו של הפועל הזר מגיע לגיל בית ספר. השחיתות הנלוית לכל העסק לא שייכת לעניין בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל טוען שהשחיתות היא תוצאה של החוקים הקיימים. אני נוטה להסכים, אבל אני מנסה לחשוב מהן החלופות. 1. בלי עובדים זרים. לצורך הדיון נניח שזה לא מעשי. 2. אכיפה יעילה יותר כנגד הקבלנים. אחריות של הקבלנים אם נעלמים להם עובדים. 3. ביטול מעמד הקבלנים. הנימוק הבסיסי נגד (2) הוא שהקבלנים נידונים לסחיטה בידי עובדיהם. לא ברור לי עד כמה זה נכון. לגבי (3) - זה ישפר את תנאיהם של העובדים. אבל לא לגמרי ברור לי האם זה ימנע מהם להעלם בסתום תקופת האשרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |