בתשובה לארז לנדוור, 04/08/09 13:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגנה על משילות ראויה לדרג הפוליטי, הפרדה בין הרשויות, ושימת דגש על התחזקות כוחם של הפוסט ציונים באליטה הישראלית והסכנות שנשקפות מההתחזקות הזאת להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. כמו כן, הוא יוצא כנגד הכניעה למתנחלים, שתוביל לדעתו למדינה דו לאומית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות: זכויות יתר לפוליטיקאים ולמעשה התרת שחיתות, צמצום כוחו של בית המשפט העליון עד כדי חיזוק מוחלט ומלא של הכנסת והממשלה על חשבונו (ולמעשה ביטול ומחיקה של הליברליזם, ולפיכך גם הדמוקרטיה, בישראל) ורדיפה מקארתיסטית של דעות שלא מקובלות עליו. לגבי המתנחלים הוא צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, די ברור שאתה לא מסכים איתו, זה לא אומר שהוא דמגוג, הדעות שהוא מציג לגיטימיות ויותר מכך, הבעייה היא שבשיח ה''ברנז'אי'' דעות כאלו נחשבות מוקצות מחמת מיאוס, וזה קורה בגלל שרוב רובה של התקשורת מגוייסת לצד אחד בלבד, ולא פותחת את הראש שלה. השמאל הליברלי תמיד מאיים עלינו ב''מחיקת הדמוקרטיה'', הוא איים כשבגין עלה לשלטון, אחרי רצח רבין, כשפרידמן נבחר לשר המשפטים, מה שבן-ימיני מנסה לעשות זה להראות שהאיומים האלו נועדו בעצם לשמור על מוקדי כוח מסוימים בידי ''האנשים הנכונים'', לא יותר מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיומים האלה הוכחו כנכונים בחלקם: מלחמת לבנון הראשונה, נטישת תהליך השלום לאחר רצח רבין, ההתנכלות של פרידמן לבית המשפט העליון והחוקים הפופוליסטים וההרסניים שניסה להעביר. ימיני ודומיו מטיפים למדינה שבה שולט האספסוף. לא הייתי רוצה לחיות במדינה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ויכוח על הדרך בה אנחנו רואים את המציאות, לא על עובדות או ערכים. אז כנראה שאין טעם להמשיך בו. חבל שאתה דוחה את הדעות של אנשים שחושבים אחרת ממך במילים כמו ''דמגוגיה'', ''פופוליזם'', ''התנכלות'', במקום לכבד אותן כדעות לגיטימיות, הנחרצות הדוגמטית הזו גם היא אחת מהסיבות שטוב שיש אנשים כמו ימיני, שמסרבים להכניס את עצמם לתבניות משעממות וקבועות מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והלילה התברר שאהוד מלך ישראל חי וקיים, ולמפלגת ברק נמאס סופית מדמוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלך? למלך צב-צב היתה ממלכה גדולה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כו, בשלב \ה, ונקווה שגם זו תקטן ותיעלם. אבל התופעה היא עדיין מפחידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה אחת שיצא לי לחשוב עליה בעקבות הבלאגן הזה. בסיעת העבודה בכנסת יש קבוצה קטנה של ארבה חברי־כנסת (כבל, פינס, תמיר, פרץ) שלא מקבלים את מרות המפלגה - "המורדים". מה שמעניין אותי כרגע הוא - עד כמה הם פוליטיקאים טובים. אני מקבל את ההרגשה שהם כל הזמן מאיימים וצווחים אך לא מצליחים להגיע בפועל לאף הישג. לכן הם רק בינתיים רק עוזרים להרוס את מפלגתם (ובכך בעקיפין להפחית גם את ערכם). אני מקבל את ההרגשה שהם לא מוצלחים במשא־ומתן פוליטי. לא לגמרי ברור לי האם אני רוצה שכאילו יהיו הפוליטיקאים המקצוענים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון כמובן, אבל יש גם עניין קטן של אידיאולוגיה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שגם לא לגמרי ברור מה מאחד אותם מבחינה אידאולוגית וסביב איזה דגל הם מציעים למפלגה להתלכד; לא ברור אם לארבעתם יש בכלל מכנה אידאולוגי משותף (לבד מהתנגדות לברק ונטיה עמומה להשתייך לצד היחסית-שמאלי במפלגה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע לי שברמה הכלכלית לפחות הם באותו כיוון. אבל בכל מקרה, הם הפסידו. אין למה לחכות משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התייחסת לנקודה העיקרית שלי: ההרגשה שלי היא שהם מתפקדים גרוע מאוד בתור פוליטיקאים. לדוגמה: העובדה שהם לא מצליחים לגייס עוד חבר חמישי לקבוצה. הם כרגע בעמדה שבה כל חבר אחר בסיעה יכול לאיים בהצטרפות אליהם וכך לסחוט ויתורים מברק. לא ידוע לי על עודף שימוש מוצלח באיום הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי כל החברים פרט ליחימוביץ קיבלו מברק תפקידים ואינם מועמדים להצטרפות; יחימוביץ נמנעת מלהצטרף למורדים מסיבותיה-שלה ולא נראה לי שיש להם יכולת לשנות זאת. מעבר לכך, לא ברור כלל מה יקרה להם אם הם יפרשו; אין להם מנהיג (אם כי לפחות שלושה ללא ספק רואים את עצמם ככאלה), אין להם יכולת להקים פלפורמה פוליטית חדשה, מרצ לא תרצה להתאחד איתם אחרי שני הפיאסקואים עם "שחר" של ביילין ועם "תנועת השמאל החדשה" - אז מה הם יהיו? ארבעה ח"כים משייטים בחלל הפוליטי עד העלמותם בבחירות הבאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מהווים *אלטרנטיבה* וכשמפלגת העבודה תקרוס (דבר שהוא לא ברור , כמובן, אבל אפשרות סבירה) באופן טבעי הם יתפסו כמנהיגי "ההתחדשות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "תקרוס"? היא לא תרוץ בבחירות הבאות? היא תרוץ גם אם כל מי שירוץ שם יהיו ברק, בוז'י ושמחון. זה יספיק כדי למנוע מהם להשתלט על המותג. להקים פלטפורמה חדשה הם לא מסוגלים (גם בגלל העדר מימון מפלגות וגם משום שהם יהרגו אחד את השני במריבות על הסדר הפנימי). במצב כזה העבודה, במותה, תצווה את מנדטיה לקדימה. הם יוכלו לנסות להצטרף לקדימה ולרוץ במסגרתה אבל קשה לי להאמין שהם יגיעו רחוק שם (אולי לפינס יש סיכוי). בקיצור, קשה לי לראות מצב שבו הם פורשים מהעבודה ומצליחים להכנס לכנסת בסיבוב הבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אני מניח שבפריימריז עשויים להעיף את הכשלונות, תהיה החוקה אשר תהיה, ובתנאי שהכשלון יהיה מהדהד מספיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם הם יפרשו אז הם לא יוכלו להתמודד בפריימריז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן יש להם אינטרס לא לפרוש, רק להרעיש. זה מה שרציתי להגיד מלכתחילה, אבל כנראה לא הייתי ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם הם חסרי כשרון פוליטי, איזו אלטרנטיבה הם מספקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שזה שהלם לא פורשים לא בהכרח מעיד על חוסר כישרון פוליטי. בכל אופן, נדיר מאוד ש''כישרון פוליטי'' הוא נימוק מוצהר לפופולריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם חלוקים בשאלה הכי חשובה שיש למפלגת העבודה: האם לתמוך בנתניהו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |