בתשובה להאיש הכחול, 02/08/09 22:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי הרגשתי, הכותבת נוטה להעצים פרטים שמתאימים לתיאוריה שלה (שהיא, למה להכחיש זאת, ''אולי האנטישמים צודקים''), ואף להתענג עליהם. אני לא מזדהה עם ההתענגות. היא אף דוחה אותי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה לא קורא את זה נכון. אם יש כאן התענגות היא יותר סגנונית מתוכנית. היא אומרת בדיוק מה שהיא רוצה להגיד, ותניח שניה לטון - ותרשה לי לפרש עבורך: היא מרגישה שהסגידה ללאום היא מטופשת וששנאת זרים היא בזויה. מי שבוחר בסגידה ובשנאה הופך למטופש ובזוי. היא מזהה שרוב העם "שלה"1 מטופש ובזוי (ולו מהבחינות האלה בלבד), ולכן היא מפסיקה לחבב את העם "שלה" (במילא אין לעם משמעות כל כך גדולה אז אין הרבה מה לחבב מלכתחילה), וזה יוצר דיסוננס גדול אצלה כיוון שאותו עם "שלה" נרדף ע"י אנשים שלקו בטיפשות ובביזיון (גדולים אף יותר). הדיסוננס הזה הופך לאקורד של אירוניה, כי מעצם הביקורת שלה על הטפשות והביזיון שקרובים אליה ביותר היא הופכת למטופשת ובזויה (יעני, אנטישמית). אכן, קשים ומלאי סתירה הם חייהם של מיזנטרופים אוהבי אנושות :-) אבל חיים רק פעם אחת קצרה, אז אפשר להסתדר עם זה. 1 "שלה" ולא שלה, כי היא קודם כל בן אדם והרבה הרבה אחר כך בת לעם מסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שההתענגות היא מהותית (אני יותר טובה מכם/מהם וכו') וחורגת הרבה מעבר לפוסט המסוים ולבלוגרית המסויימת הזו. אני תוהה עד כמה ההתנכרות ללאום אופיינית לעמים אחרים, עם הסטוריה מטורפת פחות, ועד כמה הלאום שלנו יוצא דופן בשוביניזם ובשנאת הזרים שבו. מצטער, אבל קשה לי לראות בסיכום של: "היהודים קצת דומים לנאצים/הנאצים קצת צדקו" - "אקורד של אירוניה". בכל מקרה, הבלוג הזה והפוסט הזה ומרבית המגיבים לו מייצגים רק סימפטום מסויים, בוטה במיוחד, של העיוות הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היהודים קצת דומים לנאצים/הנאצים קצת צדקו" - זה ציטוט בדוי מלבך, הוא לא מופיע בשום מקום. אני חושב שאתה צריך לנסות להבין מה גרם לך לטעות הזאת. לדעתי אתה מרגיש שנוא (כחלק מקבוצה) ע"י הכותבת ואתה מבלבל את זה עם שנאה היסטורית אחרת. אולי גם אתה בפוסט טראומה... אף אחד לא אמר שהלאום שלנו מיוחד כל כך בתכונות השליליות האלה. העמדה שאני כביכול מייצג כאן ומשתקפת לא רע לדעתי בפוסט המדובר (ואני מסיר אחריות מפוסטים אחרים של אותה כותבת שאיני מכיר) אומרת בסך הכל שלאומנות ושובניזם זה לא פן יפה במיוחד של האנושות ושצריך להתנגד לו (ולהתרחק ממנו אם קשה להתנגד, וללעוג לו כשקשה להתרחק) ולא משנה אם זה באותו אזור חיוג של הבית חולים בו נולדת. [באשר ל"להתרחק", יש אנשים שלוקים באופטימיות זהירה ומוכנים להאמין שיש מקומות בקוסמוס שמתאפיינים פחות בצדדים שליליים אלה, ולו בגלל הנסיבות שם, וקוסמופוליטיות כאידיאולוגיה מקרבת אותם לשם, ולו בדימיון בלבד] אם אתה רואה בתיאור זה משהו שנראה לך לא נכון, אנא פרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבדח? כותרת הפוסט היא - "איזה רגע במהלך הלימודים היה הכי קרוב להפוך אותך לאנטישמי", ובתגיות מופיעות המילים "חינוך, ישראל, נאצים", קשה להגיד שהפירוש שלי רחב מידי. אתעלם מההשערה שלך לגבי הפוסט טראומה שלי, כי אני חושב שהיא לא נכונה (מה הקבוצה שלי, בכלל, ציונים?). לא יודע אם אתה מיתמם כשאתה מעדן את דבריה של בעלת הבלוג, אבל בעיני הפירוש שלך רחוק מאוד מפשט דבריה ומפשטם של דברי המגיבים ומתעלם לחלוטין מהרטוריקה שלהם, וגם מאותה "התענגות" שבעיני יש לה חשיבות רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבוצת היהודים? בכל מקרה אני ממש לא מתמם, מהצד שלי קשה לי להבין איזה משמעות יש בכלל להאשמת הכותבת באיזשהו סוג של אנטישמיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הייתי אני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |