 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מתחמק מתשובה, ולמעשה ממחשבה על הנושא. גם בפעם האחרונה שערכנו דיון, על אלימות ''יזומה'' מול ''תגובתית'' לא הצלחתי להגיע איתך לעומקם של דברים. יאללה, מיצינו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אילו מישהו אחר כתב את הדברים האלה, זה היה מתקבל על הדעת - הרבה אנשים אוהבים לעקוץ מכל מיני סיבות לא הכי חבריות, בעיקר כשאין להם משהו טוב לומר. אבל דווקא ממך, שהשקעתי בך זמן ומחשבה, וטרחתי לכתוב לך תגובות לא מעטות, כמיטב יכולתי, זה קצת מעליב לקבל יחס כזה. בכל אופן, לא הרגשתי שאני מתחמק מתשובה, פשוט לא הרגשתי שעמדה לפני שאלה ו/או טענה שחיכתה להפרכה או הסכמה. אתה רק הצגת תסריט (כמובן, מוקצן במקצת, אבל זה מקובל) שנראה לך שלילי, ואני בתגובה רמזתי שלי הוא לא נראה שלילי בכלל. יכולת להיכנס לדיון סביב השאלה אם הוא שלילי או לא אילו רצית, הייתי מגיב. גם לא התחמקתי ממחשבה על הנושא. יש לי הרגשה שאתה יודע את זה, או לפחות מסוגל לתאר לעצמך שמנקודת מבטי דווקא הקדשתי לנושא מחשבה וגם הגעתי למסקנות שנראות לי חשובות ומועילות. גם הייתי מוכן להמשיך ולחשוב על הנושא, או לפרט מחשבות קודמות, ככל שהיית ממשיך להתדיין איתי, אילו לא החלטת להעליב אותי פתאום במקום זה. אם הרגשת שלא הצלחנו להגיע לעומקם של דברים בדיון הקודם, למה לא המשכת לשאול ולהקשות? אמנם לא תמיד מוכרחים למצות כל דיון, אבל אני הייתי מוכן להמשיך, כהרגלי. במקרה גם נגעתי בנושאו (אלימות יזומה לעומת אלימות תגובתית) באותו דיון ראשון שבו השתתפתי כאן באתר, בעקבות הידיעה על לשכת עורכי הדין. בקיצור, אתה אולי מיצית, וזאת זכותך. אם הייתי לא נחמד כמוך הייתי אומר שאני לא כל כך מבין איך בדיוק אתה מרגיש שמיצית כשאת כל טענותיך ערערתי, אבל עוד לא גיבשת תפישה חדשה במקומן. טוב, בעצם אני יכול להבין שזה עלול להביא למצוקה נפשית מסוימת, אז אעצור כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להעליב אותך, ומצטער אם זה מה שעשיתי. אני לא מרגיש שאנחנו מתקדמים, ולכן התחושה מבחינתי היא שכן, מיצינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו לא מתקדמים, זה מפני שאתה מסרב לקבל שהפרכתי את טענותיך. למשל, בשלב מסוים הזהרת שאם הגבולות ייפתחו לגמרי, העושר הישראלי יזרום לסין, כמו בדיפוזיה, עד שייווצר שיווי משקל ורמת החיים בישראל תידרדר לרמה הסינית הנוכחית. את הטענה הזאת הפרכתי, ובכמה דרכים שונות (אמרתי שאם זה היה נכון היינו צריכים לראות השפעה דומה של יבוא סחורה פיזית, שזה עומד בניגוד לתופעה הכללית של צמיחה מקיפה לטובת כולם בעקבות ריבוי במסחר, שזה לא מתיישב עם העובדה שעובד סיני מייעל את הקצאת המשאבים במשק הישראלי, ושבכל מקרה הישראלים יכולים פשוט להפסיק לסחור עם הסינים וכך למנוע מהעושר שלהם ''לברוח'' לסין). למרות זאת, אתה לא חזרת בך מטענתך ומצד שני גם לא ניסית לפסול את כל הפרכותיי הרבות. ברור שבשלב הזה נתקענו, אבל לא בגללי, ידידי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |